לא מזמן חשבתי על הספר הזה. שהכותרת שלו מאפיינת בול את בוז'י הרצוג, שקרוי על שם סבו הרב יצחק הרצוג שהיה הרב הראשי לישראל. אבל לא בגלל זה אני כותבת על הספר הזה. על פטירתו שמעתי היום בצהרים (ותודה לווטסאפ באמת) אבל הייתי באמצע יום לימודים, ורק בסופו הגעתי הביתה לקיר פייסבוק ארוך מאוד ועצוב מאוד. מלא הספדים. מאוד לא אורבכי באופיו. ולכן הוצאתי שוב את הספר הזה כדי לזכור בחיוך איך <mark>אורי</mark> מסביר לחילוניים מו

זהו קובץ סיפורים שנאספו בידי <mark>אורי אורבך</mark> ז"ל שמציג לנו כל מיני סיפורי אגדות מספרות חז"ל בגובה העיניים המודרניות של ילדים. הספר מביא לקורא כמה ממיטב האגדות בהקשר המיוחד של משפחה שיש בהם מוסר השכל שאפשר ללמוד ממנו בכל דור ודור, וגם בימינו.
אורבך ז"ל עשה עבודה נהדרת במציאת סיפורים מצחיקים, יפים, נוגעים ללב, אשר נוגעים בנפש הילד שיש בכל אחד מאיתנו. אורבך כותב בשפה קולחת, קומית, ללא הפער הבין דורי שאול

זהו הכרך השני של חכמינו לימינו מפרי עטו של <mark>אורי אורבך</mark> ז"ל שמבוסס על אגדות חז"ל. הכרך השני של הסדרה גם הוא אסופת סיפורים קצרים בעלי מוסר השכל שמסופרים בידי אורבך בצורה שובת לב ומתאימה לילדים ולנוער. אורבך מוסיף נופך מודרני לסיפורים הישנים הללו, מתווך בין תקופת חז"ל לימינו ומחבר בין הדורות עם קריצות הומור ואיורים נפלאים של שי צ'רקה.
הפעם קראתי את זה גם לילדים והם נהנו. בתור מבוגר מצאתי הרבה חן בסיפ

את <mark>אורי אורבך</mark> יצא לכולנו להכיר בשנים האחרונות, גם בתור סופר, עיתונאי, פובלציסט אפילו כשר בממשלה שהשפיע הכי הרבה. לאחר 3 שנים לפטירתו החליטה אלמנתו של <mark>אורי אורבך</mark>(ז''ל) ליצור ספר על מאמריו אחרונים בשמו כפי שתכנן לעשות בנוסף הוא גם נתן לו את שמו ''דתי נורמלי'', שבעדינות ובכישרון אפילו בנחישות הצליחו גם לאייר ולשרטט גוונים באישיותו, ולמצוא מאמרים ממש מוצלחים שלו ולאגד אותם ביחד עם העורכים

מספר מילים על 'זיסלק' :

האם יש להחשיב את הגלידה "זיסליק" באידיש כאכילה או כשתייה, שהרי אם נניח את הגלידה מחוץ למקרר הוא יהפוך למשקה והשאלה החשובה היא לפי זה מה צריך לברך אחרי אכילת גלידה ?.

התשובה : גלידה נחשבת כמו אכילה. וטעמו משום דברי הפרי חדש שכתב שמציצה של פרי נחשבת כמו אכילה אף שרק משקה נכנס לתוך פיו.

וההלכה אומרת שכל מה שצריך לעיסה או מציצה יש לו דין של אכילה. ולכן גלידה שדי באכיל

לאחר פטירתו המפתיעה של <mark>אורי אורבך</mark> ז"ל, החלטתי לנסות להכיר קצת יותר את הדמות המיוחדת שלו, דווקא דרך הספרים שלו.
זה הספר הראשון שקראתי מתוך הרשימה (שמרתי את הרשימה שפורסמה באחד העלונים לאחר מותו).
לזכרו של האיש האהוב, היקר והמצחיק אצטט קטע מהספר שמאוד אהבתי ושהעלה בי חיוך גדול:
ייתכן וזה יצחיק רק מי שבא מרקע דתי

בתקה וקליקקו
זוג דמיוני, בתיה ואליהו, שזווג לצורך הלעגה על מנהגי החרד"לניקים. ה