ספרים שאני רוצה לקנות, לקריאה עתידית, ספרים מצויינים, ספרים שאני רוצה, ישראל - ביטחון ופוליטיקה, רוצה לקרוא, הייתי רוצה... מתישהו..., רוצה לקרוא, אקרא בקרוב, רוצה לקרוא, היסטוריה ועיון, ספרים מעניינים , מזרח תיכון, העולם הערבי (בעיקר מצרים) , מעניין, מעןלים, רשימה, עוד ...

1.

זרים בבית - התבגרות בפלסטין הכבושה מאת רג'א שחאדה רג'א שחאדה נולד ברמאללה למשפחה פלסטינית נוצרית, שלוש שנים לאחר שנמלטה מיפו ב-1948. ילדותו עמדה בצל זכרונותיהם וגעגועים של בני משפחתו אל העולם הקסום שהותירו מאחור, ושנים ארוכות יחלפו עד שיוכל רג'א להשתחרר מגעגועיהם של אביו וסבתו ולבסס את עמדתו שלו על הסכסוך הישראלי- פלסטיני. את המתחים האלו בין הגעגוע ליפו לבין החיים העכשוויים ברמאללה, בין קולו הבוטח של האב החזק והמצליח לבין נסיונותיו של הבן למצוא את קולו שלו, מתאר שחאדה באומץ ובגילוי לב נדירים. אלו הם חייו של אדם, שהפוליטי והאישי שזורים בהם לבלי הפרד. אלו חיים שנתהוו על הרצף שבין חלום למציאות, בין מערב למזרח, בין ספרות למשפט ובין הנשמה לגוף. מנקודת מבט אישית, המתרכזת בעובדות ולא בהצהרות , הוא מתאר את העוולות הבלתי- נמנעות הנוצרות במצב של כיבו ואת ההתנחלות היהודית ההרסנית בהרי רמאללה, אך הוא אינו חוסך את שבטו גם מבני עמו, שלא חדלו לחלום על השיבה וסירבו להתמודד מתוך אחריות ובגרות עם המציאות החדשה שנוצרה במרחב הישראלי-פסלטיני...

2.

טיולים בפלסטין - רשימות על נוף הולך ונעלם מאת רג'א שחאדה "רשימות על נוף הולך ונעלם", כך מגדירה את הספר טיולים בפלסטין כותרת המשנה שלו, והיא מקפלת בתוכה הן את צניעות היומרה הספרותית של המחבר והן את הדרמה שבלב חיבורו התיעודי. ואולם הצניעות הזאת הולידה יצירה שהיא מופת של אמנות הכתיבה הפוליטית במובן העמוק של המילים: כי הכותב הוא גם אדם פוליטי, בקי, מפוכח ומעורב, וגם אמן. הכמיהה לחירות אישית ופוליטית חוברת אצלו לאהבת הכתיבה הספרותית ולשליטה במגוון קולותיה - רגע הוא פיוטי ורגע ענייני, רגע הוא נרגש ורגע מאופק, רגע מעודן ורגע שנון ואף בוטה. מכל אלה נבנה הספר היפה והמעניין הזה, המפגיש את הקורא הישראלי עם המציאות האקטואלית של הקונפליקט הישראלי-פלסטיני מנקודת מבט אחרת, רעננה ומפתיעה, אם כי לא מעודדת. "טיולים לפלטסין" זכה ב-2008 בפרס אורוול, הפרס היוקרתי הבריטי לספרות פוליטית....

3.

הדרך השלישית מאת רג'א שחאדה שתי דרכים עיקריות-בכיוונים הפוכים לחלוטין-פתוחות גם היום בפני הפלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה: מצד אחד, דרך הכניעה וקבלת הדין, המובילה לשיתוף פעולה מלא עם הכובש הישראלי: ומצד שני-דרך ההתנגדות האלימה והפנייה אל הנשק. רג'א שחאדה, בן למשפחה מפורסמת ברמאללה ועורך דין שקנה לו שם בזכות עצמו, מתווה בספר זה את 'הדרך השלישית':הדרך של עמידה עיקשת, ללא ויתור וללא כניעה, הדרך של היצמדות לקרקע ושל סירוב לצאת לגלות, למרות מכבש הלחץ של מדיניות התנחלות הישראלית. ספרו של שחאדה הוא ציון דרך חשוב בספרות הפלסטינית. מעבר להשקפה הפוליטית המגובשת, לא הפרוגראמה המפורטת היא עיקר מעייניו כאן: מרכז הכובד הוא על הניסיון האישי, החוויה, הסיפור. זהו יומנו של אדם החי את הכיבוש והמרגיש צורך וחובה לזעוק את כאבם של בני עמו. דרך תיאור המאורעות הקטנים והגדולים בחייו ובחיי הסובבים אותו, מצליח שחאדה להעביר לקורא בצורה מרגשת את תחושת העוול, העלבון וההשפלה שהם מנת חלקם של מאות אלפי פלסטינים בשטחים הכבושים, ויחד עם תחושות אלה גם את ההחלטה הנחושה שהם נושאים בליבם-לא לוותר. זהו קול שראוי לכל ישראלי להאזין לו גם היום. ...

4.

כשהדרור הפסיק לשיר יומן - רמאללה במצור מאת רג'א שחאדה בזמן שטנקים ישראליים פלשו לרמאללה ולערים נוספות בגדה המערבית באביב 2002, רג'א שחאדה - סופר פלשתיני, עורך - דין ופעיל זכויות אדם - כתב יומן. בגילוי - לב ובאומץ הוא מתאר את החיים תחת מצור: את הכעס, את התסכול ואת הפחד. שחאדה כותב על אמו, על אחיו, על השכנים, על עצמו, וגם על החיילים הישראלים: חייל אחד הפיל עציץ והשאיר את האדמה פזורה על הרצפה, חייל אחר הרים את הצמח עם שורשיו והניח אותו במים כדי שלא ימות. הוא השאיר פיסת נייר שעליה רשם באנגלית: 'סליחה על הבלגן. מקווה שניפגש בזמנים טובים יותר. תתרחקו מהחלונות. צה"ל". כשהדרור הפסיק לשיר הוא ספרו השלישי של שחאדה בעברית. ספרו הראשון, הדרך השלישית, היא הפתעה גמורה. הוא הציג קול ספרותי פלשתיני לא מוכר, בספר שהוצאתו - לאור בעברית היתה אז על גבול המותר מבחינת החוק. הספר השפיע על דור שלם של קוראים. ספרו השני, זרים בבית, יצא לאחרונה בסידרת פרוזה של הוצאת ידיעות אחרונות. כמו קודמיו, גם כשהדרור הפסיק לשיר תורגם לכמה שפות וזכה לשבחים רבים. הוא עובד למחזה עטור פרסים שהוצג בפסטיבל אדינבורו, ובאירוע אמנות נדיר - גם בטהרן....

5.

כשהדרור הפסיק לשיר מאת רג'א שחאדה בזמן שטנקים ישראליים פלשו לרמאללה ולערים נוספות בגדה המערבית באביב 2002, רג'א שחאדה - סופר פלשתיני, עורך-דין ופעיל זכויות אדם - כתב יומן. בגילוי-לב ובאומץ הוא מתאר את החיים תחת מצור: את הכעס, את התסכול ואת הפחד. שחאדה כותב על אמו, על אחיו, על השכנים, על עצמו, וגם על החיילים הישראלים: חייל אחד הפיל עציץ והשאיר את האדמה פזורה על הרצפה, חייל אחר הרים את הצמח עם שורשיו והניח אותו במים כדי שלא ימות. הוא השאיר פיסת נייר שעליה רשם באנגלית: 'סליחה על הבלגן. מקווה שניפגש בזמנים טובים יותר. תתרחקו מהחלונות. צה"ל". כשהדרור הפסיק לשיר הוא ספרו השלישי של שחאדה בעברית. ספרו הראשון, הדרך השלישית, היא הפתעה גמורה. הוא הציג קול ספרותי פלשתיני לא מוכר, בספר שהוצאתו-לאור בעברית היתה אז על גבול המותר מבחינת החוק. הספר השפיע על דור שלם של קוראים. ספרו השני, זרים בבית, יצא לאחרונה בסידרת פרוזה של הוצאת ידיעות אחרונות. כמו קודמיו, גם כשהדרור הפסיק לשיר תורגם לכמה שפות וזכה לשבחים רבים. הוא עובד למחזה עטור פרסים שהוצג בפסטיבל אדינבורו, ובאירוע אמנות נדיר - גם בטהרן....

6.

כשהדרור מפסיק לשיר - רמאללה במצור - מאת רג'א שחאדה בזמן שטנקים ישראליים פלשו לרמאללה ולערים נוספים בגדה המערבית באביב 2002, רג´א שחאדה ? סופר פלשטיני, עורך-דין ןפעיל זכויות אדם ? כתב יומן. בגילוי-לב ובאומץ הוא מתאר את החיים תחת מצור: את הכעס, את התסכול ואת הפחד. שחאדה כותב על אמו, על אחיו, על השכנים, על עצמו, וגם על החיילים הישראלים: חייל אחד הפיל עציץ והשאיר את האדמה פזורה על הרצפה. חייל אחר הרים את הצמח עם שורשיו והניח אותו במים כדי שלא ימות. הוא השאיר פיסת נייר שעליה רשם באנגלית: סליחה על הבלגן. מקווה שניפגש בזמנים טובים יותר. תתרחקו מהחלונות. צה"ל. כשהדרור הפסיק לשיר הוא ספרו השלישי של שחאדה בעברית. ספרו הראשון, הדרך השלישית, היה הפתעה גמורה. הוא הציג קול ספרותי פלשתיני לא מוכר, בספר שהוצאתו-לאור בעברית היתה אז על גבול המותר מבחינת החוק. הספר השפיע על דור שלם של קוראים. ספרו השני, זרים בבית, יצא לאחרונה בסידרת פרוזה של הוצאת ידיעות אחרונות. כמו קודמיו, גם כשהדרור הפסיק לשיר תורגם לכמה שפות וזכה לשבחים רבים. הוא עובד למחזה עטור פרסים שהוצג בפסטיבל אדינבורג, ובאירוע אמנותי נדיר ? גם בטהרן. "קולו של שחאדה הוא קול נדיר... כועס אבל שקול, מחויב אבל חופשי". מייקל איגנטייף...

7.

כשהדרור מפסיק לשיר - רמאללה במצור - יומן מאת רג'א שחאדה 180 עמודים.בזמן שטנקים ישראליים פלשו לרמאללה ולערים נוספים בגדה המערבית באביב 2002, רג'א שחאדה – סופר פלשטיני, עורך-דין ןפעיל זכויות אדם – כתב יומן. בגילוי-לב ובאומץ הוא מתאר את החיים תחת מצור: את הכעס, את התסכול ואת הפחד. שחאדה כותב על אמו, על אחיו, על השכנים, על עצמו, וגם על החיילים הישראלים:חייל אחד הפיל עציץ והשאיר את האדמה פזורה על הרצפה. חייל אחר הרים את הצמח עם שורשיו והניח אותו במים כדי שלא ימות. הוא השאיר פיסת נייר שעליה רשם באנגלית: סליחה על הבלגן. מקווה שניפגש בזמנים טובים יותר. תתרחקו מהחלונות. צה"ל.כשהדרור הפסיק לשיר הוא ספרו השלישי של שחאדה בעברית. ספרו הראשון, הדרך השלישית, היה הפתעה גמורה. הוא הציג קול ספרותי פלשתיני לא מוכר, בספר שהוצאתו-לאור בעברית היתה אז על גבול המותר מבחינת החוק. הספר השפיע על דור שלם של קוראים. ספרו השני, זרים בבית, יצא לאחרונה בסידרת פרוזה של הוצאת ידיעות אחרונות.כמו קודמיו, גם כשהדרור הפסיק לשיר תורגם לכמה שפות וזכה לשבחים רבים. הוא עובד למחזה עטור פרסים שהוצג בפסטיבל אדינבורג, ובאירוע אמנותי נדיר – גם בטהרן. "קולו של שחאדה הוא קול נדיר... כועס אבל שקול, מחויב אבל חופשי".מייקל איגנטייף...