הספר עוקב אחרי חייה של וילה-הדמות הראשית. הוא מתחיל ב-1967 בפנסילבניה, כאשר וילה בת 11 וביחסי חברות עם סוניה. שתיהן למדו באותה כיתה ומכרו מבית לבית ממתקים למען התזמורת בבית הספר. וילה ניגנה קלרנית וסוניה בחליל.

ביום בהיר אחד האם נעלמה לאביה לה ולאחותה איילין. האם החליטה ש"נשבר לה" ועזבה. הן נותרו עם אביהן ולאחר זמן מה האם שבה ללא הסברים.

מכ<mark>אן</mark> ואילך הסיפור קופץ ל1977. וילה מכירה את דרק. הם נ

גיבור הספר מייקון לירי - הכותב סידרת ספרי הדרכה לתיירים הנאלצים לבקר במקומות מרוחקים בתוקף עבודתם (אף שהיו מעדיפים לשבת בנוחיות ביתם) - הינו המחבר האידיאלי לסוג זה של ספרים בתוקף היותו, אף הוא, שונא מסעות, חידושים וזרויות.
כתיבה עם הרבה הומור מעודן. למרות שהסיפור בעצם די עצוב.
ההתפתחות של הגיבור והיציאה שלו מהקונכיה של עצמו מתוארת נפלא,המשפחה המצחיקה-מוזרה שלו ועדר הנשים לשעבר שלהן,עם האחות שדוא

וילה ולייני - אחיות או לא להיות?
מה קורה כששתי אחיות מאוד שונות זו מזו גדלות במשפחה לא מאושרת ומנסות למרוד בגורל שיועד להן - כל אחת בדרכה?...
העלילה מתחילה בארצות הברית, משפחה בלונדינית ממוצעת מהמעמד הבינוני ומעלה, מנסה להחזיק בשגרה כששרשרת אירועים מוזרים מתרחשת.
הספר מחולק לחלקים על פי תקופות, כשמשנות השישים אנחנו עוברים לסוף שנות התשעים ומתמקדים בסיפור של וילה, האחות הבוגרת והרצינית, שמתמודדת

שלושה דורות של משפחה לא מתפקדת. בראש הפירמידה צעיר מופנם שעובד במכולת של אמא שלו ונערה במעיל אדום. הם מתאהבים ומתחתנים, כי הם נפגשים בשנות הארבעים של המאה הקודמת וככה נהוג. הם צעירים ויפים וישי מלחמה ולבדוק התאמה זה לחלשים... זוג לא מתפקד הופך למשפחה לא מתפקדת. ילדה אחת בורחת מהבית והמשפחה ממשיכה לא לתפקד וגם הזוגיות, אבל ככה נהוג ונשארים ביחד. עד שאי אפשר יותר ואז שלושים שנה מאוחר מדי נפרדים ולא

יש שני סוגים של אנשים שבאים לקחת ספרים בספריה: אלה שיודעים מראש איזה ספר הם רוצים לקחת, מה שמו, או למצער שם המחבר שלו, ואלה שלא. לאלה שלא, יש בעיה, כי הם צריכים לחפש. הסידור הנוכחי של רוב הספריות מקטלג סיפורת למבוגרים על פי סדר הא"ב של שמות המחברים, ולכן מתאים רק לאנשי הסוג הראשון. אנשי הסוג השני יכולים לקפוץ. לדלג בין ספר מתח, לרומן היסטורי, ממנו לספר הומוריסטי קליל, רומן רומנטי, משם לזוכה פרס בו

כמה מורכב להתבגר? אני לא מדברת על הגעה לגיל ההתבגרות, זה שהיום מסתיים בגיל שלושים. אני מדברת על להתבגר ברמה שהילדים שלך כבר בוגרים, עוזבים את הבית או שלא, מביאים בני זוג וילדים או שלא, אמורים להסתדר בחיים, למצוא עבודה, וכמובן להסתדר אחד עם השני, כי למה הבאנו אותם לעולם אם לא כדי שיהיו משפחה אחת גדולה ושמחה, יתנו לנו לרוות נחת סוף סוף ועל הדרך יראו לעולם כמה היינו הורים מוצלחים שייצרנו כזאת משפחה מ

כמה סקירות לפני, מישהי כתבה על הספר הזה והרגשתי צורך לתרום את השקל ושלושים שלי לעניין וכך זה הולך:

לפני הכל וידוי קטן,
קראתי מעל מאה עמודים מתוך 266 עמודי הספר הזה (בתצורה דיגיטלית) ועד רגע זה לא הצלחתי להבין מה פשר הסליל ו/או החוט הכחול. זאת כמובן, בלי להתייחס לעובדה שבמהלך הקריאה השתוקקתי ללפף חוט סביב צווארי שלי, הכל על מנת להימנע מהמשך הסאגה המעייפת המתוארת כ<mark>אן</mark> (ולא, לא איכפת היה לי אם הו

כשקראתי את גב הספר היו לי ציפיות גדולות כי זה סוג הספרים שאני מאד אוהבת: סיפור על משפחה, יחסי הורים-ילדים, יחסים בין האחים, קנאה, תחרות, סודות, זקנה ועוד.
לצערי, התאכזבתי מהספר. לא התחברתי לצורת הכתיבה. הסיפור התחיל טוב אבל ההמשך היה משעמם.
היו משולבים קטעים של שיחות בין הגיבורים שהיו מיותרים לדעתי ומצאתי את עצמי מדלגת הרבה.
לקראת הסוף היו פרקים קצרים שמספרים את קורות חלק מהגיבורים וחבל מאד שהם

ספר למטיבי קרוא ובעלי סבלנות. משפחת ויטשאנק חיה בבולטימור בבית הדור שבנה סב המשפחה. בני המשפחה דור שני ושלישי חיים חיי בורגנות כאשר הם מנותקים לחלוטין ממשפחת המקור שחיתה באזור אחר. המשפחה מאד מלוכדת וחווה ארועים של התבגרות נישואים הזדקנות ומוות. הבית מהוה גרעין הסיפור מיום בניתו עד מכירתו. תולדות המשפחה מתגלים לאורך הספר, לסרוגין, ומספרים סיפור חיים של משפחה אמריקאית מימי המשבר הכלכלי לאורך הדורות