אדוארד סעיד

אדוארד סעיד

סופר


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (42):
חייבת לקרוא , Wishlist - עיוני, ספרים שרוצה לקרוא, Wish list - עיון, ספרים שלא הצלחתי לסיים, T, ספרים שקראיתי , ספרים שאני רוצה לקנות, בתכנון., מדף הספרים שלי, ספרי עיון, ספרות ערבית ועולם האסלאם, wish list - עיון, נערמים על המדף, מאד רוצה לקרוא, רוצה לקרוא, היסטוריה, ספרי עיון, היסטוריה ועיון, עוד ...
» ספרים של אדוארד סעיד שנקראים עכשיו:

שאלת פלסטין
אדוארד סעיד
1.
מאז שיצא לאור ב - 1978 השפיע אוריינטליזם יותר מכל ספר אחר על עיצובו של מחקר המזרח התיכון. ביקורתו החריפה, לעיתים ארסית, תמיד מבריקה ומנוסחת ביד אמן של אדוארד סעיד, סימנה כיוונים חדשים בחקר האסלאם והמזרח התיכון ושינתה אותו בלא היכר. אך השפעתו של הספר חרגה מתחומיה הצרים של ה"מזרחנות": סוציולוגים, גיאוגרפים ואנשי ביקורת הספרות הושפעו לא פחות. אוריינטליזם, בניגוד לטענות של כמה ממבקריו, אינו מתמקד באוריינט, במזרח, אלא בתרבות המערב. ברוח הגותו של הפילוסוף ומבקר התרבות מישל פוקו, מבקש סעיד להוכיח, כי גוף הידע האקדמי, הספרותי והאמנותי שנוצר, נצבר ועוצב בתרבות המערבית על המזרח בכלל, ועל המזרח המוסלמי בפרט, לא היה ידע תמים. זה היה ידע שהגדיר את האחר האולטימטיווי, את הצד השני, הדמוני של ההוויה המערבית. הוא לא נאסף רק כדי להעשיר את המדע ואת החוכמה האנושית, אלא גם, ואולי בעיקר, כדי לשרת מטרה פחות נאצלת: כיבוש שליטה והכנעה. היישות האחרת, המזרחית, המצטיירת ביצירה זו היא קפואה, סטאטית, אקזוטית, נשית ונכנעת. באמצעותה הצליחו האוריינטליסטים - אנשי אקדמיה, פקידים קולוניאלים, חוקרים נוסעים, סופרים וציירים - לייצר לשירות תרבותם את האחר הנחות, הנחוץ כל כך ליצירת דמותו הנאורה של המערב. מבחינה אחת הצליחו מעבר לציפיותיהם: רבים מתושבי האזור עצמם, האוריינטלים, הפנימו את המסר המזרחני ועשו יד אחת עם מעצבי הדמות מן המערב, להנציח את תדמיתם השמרנית, האינרטית, המפגרת. אדוארד סעיד הוא פרופסור לספרות ומבקר תרבות, המלמד באוניברסיטת קולומביה בניו - יורק , פלסטיני, יליד ירושלים, מנושאי דברה הבולטים של התנועה הלאומית הפלסטינית....

2.
3.
375 עמ` אדוארד סעיד פורש בספר אישי, מרתק ושנוי במחלוקת, פרקים מילדות עשירה ותוססת במשפחה פלסטינית שאפתנית, שידעה ``מזרח`` וחלמה ``מערב``, שהיתה נטועה ``כאן`` אך ביקשה להידמות ל``שם``. זהו סיפור של איש הגות רגיש ורב סתירות, שניסה במשך כל חייו הבוגרים, להפריד בין מזרח ומערב ומצא עצמו תמיד לא במקום. שדות העלילה של אדוארד סעיד קרובים לרבים מאיתנו, ונופי ילדותו אינם זרים לנו. בעידן של נסיונות הידברות בינינו לבין שכנינו, עקור הוא מסמך חיוני להבנת האחר שלצידנו. ``עקור היא אוטוביוגרפיה שונה מהמוכר לי. סעיד מעלה סיפור אישי לגבהים הנושקים לגורל האנושי הכללי. למרות שזה סיפורו של אדם יחיד זוהי בעצם עלילה של עם שלם... ליהודים ולפלסטינים יש הרבה יותר מן המשותף ממה ששני העמים מוכנים להודות. עקור מביא פלסטינים, מוסלמים ונוצרים, וכן יהודים- אשכנזים ומזרחיים- לחלוק גורלות משותפים. תקוותי הגדולה היא שכל ישראלי-יהודי כערבי- יקרא את עקור. הוא יופתע לגלות, בין דפיו, כל-כך הרבה על עצמו`` (דניאל בירנבוים). ``הזכרונות עוצרי הנשימה שאדוארד סעיד מעלה בספר זה, רחוקים מלהיות זכרונות פוליטיים. עקור הוא בראש ובראשונה כרוניקה משפחתית שעיסוקה בנפשו ההומה של סעיד, ובשדות-המוקשים הרבים שהוא נאלץ לחצות...עקור הוא על מאבק האיתנים של סעיד להשתחרר ממשפחה תובענית, מאבא שתלטן ומאהבה חונקת של אמא. כל אלה מעניקים לספר מתח דרמטי שובה לב`` (עמוס אלון, THE NEW YORK REVIEW OF BOOKS)....

4.
בפרויד הלא אירופאי (2003) מתמודד אדוארד סעיד - אבי התאוריה הפוסט קולוניאליסטית ומחברו של "אוריינטליזם" - עם חיבורו השנוי במחלוקת של זיגמונד פרויד "משה האיש ואמונת הייחוד". לפי סעיד, משה המצרי של פרויד הוא מקרה מבחן פרדיגמטי למפגש עם האחר, עם "הלא - אירופאי". מכוננה של התודעה העצמית היהודית היה "זר", ולפיכך מן הראוי למקמו כראש וראשון ל"יהודים בלתי - יהודים" מסוגם של שפינוזה, מרקס והיינה, שעתידים לפעול בו זמנית מתוך זהותם היהודית ומחוצה לה. הוגים אלה לא רק הדגישו את הציווי האוניברסלי שהיה מקופל בתפיסתם העצמית היהודית, אלא גם סימנו בהגותם את אותו מרחב ביניים שבו מתקיים מושג הזהות באופן כללי. סעיד מציב טענה שעושה צדק עם תפיסת האדם המורכבת של הפסיכואנליזה הפרוידיאנית: הזהות היהודית של פרויד, כמו זו של משה, היא במהותה זהות חלקית, שבורה, זהות המכירה בכך שהפסיכולוגיה של הפרט, בדומה לפסיכולוגיה של הקולקטיב, כוללת בתוכה מרכיבים הטרוגניים וקונטינגנטיים שמקורם בהשפעות שמחוץ לתודעה. הפרדוקס המגולם בתפיסת הזהות הפרוידיאנית נובע מאי היכולת של הזהות השלמה והאינטגרטיבית להיות מושגת באמצעות החיפוש אחר הדומה, אלא דווקא על ידי הכלתם של כל המרכיבים הזרים, השונים, המעיקים והבלתי נעימים בתוך גבולות האני: הזהות היא נחלתם של אלה המוכנים להחיל את מושג הזהות גם על אותם אלמנטים תרבותיים ורגשיים החותרים תחת תחושת הזהות: הזהות תיתכן רק אם נכיר בנוכחותו של הזר (או האחר) בתוכנו. קריאתו הפוליטית העכשווית של סעיד את מסתו של פרויד על משה מצטרפת למסורת עתיקה של עיון מפרספקטיבות שונות בטקסט חידתי ומטריד, אשר פרויד הקדיש לו את שנותיו האחרונות, ואשר מעולם לא הסב קורת רוח למחברו או לקוראיו. הספר מבוסס על אחת ההרצאות האחרונות שנשא סעיד לפני מותו, והוא כולל גם את תגובתה של חוקרת הספרות הנודעת ז'קלין רוז ואת דברי הקישור של הפסיכואנליטיקאי כריסטופר בולאס....

5.
אדוארד סעיד פורש בספר אישי, מרתק ושנוי במחלוקת, פרקים מילדות עשירה ותוססת במשפחה פלסטינית שאפתנית, שידעה "מזרח" וחלמה "מערב", שהיתה נטועה "כאן" אך ביקשה להידמות ל"שם". זהו סיפור של איש הגות רגיש ורב סתירות, שניסה במשך כל חייו הבוגרים, להפריד בין מזרח ומערב ומצא עצמו תמיד לא במקום. שדות העלילה של אדוארד סעיד קרובים לרבים מאיתנו, ונופי ילדותו אינם זרים לנו. בעידן של נסיונות הידברות בינינו לבין שכנינו, עקור הוא מסמך חיוני להבנת האחר שלצידנו....

6.
"אינטלקטואלים הם אינדיבידואלים עם שליחות באמנות הייצוג", כך טוען אדוארד סעיד בסדרת ההרצאות שנשא בשנת 1993. בהרצאותיו בוחן סעיד ייצוגים תיאורטיים וספרותיים של האינטלקטואל אצל טורגנייב, פלובר, בנדה, וולף, ג'ויס, גרמשי, אדורנו, סארטר ואחרים; הוא דן ביחסים שבין האינטלקטואל לבין השפה, הלאומיות, הדת, האקדמיה, השׂררה ועוד: "כולנו חיים בחברה, כולנו שייכים ללאומיות עם שפה, מסורת ומצב היסטורי משלה. באיזו מידה אינטלקטואלים הם משרתיהן של נסיבות אלה, ובאיזו מידה הם אויביהן?". "האם יש כזה דבר, או יכול להיות כזה דבר כמו אינטלקטואל או אינטלקטואלית עצמאיים המתפקדים באופן אוטונומי, מישהו או מישהי שאינם מחויבים, ולפיכך אינם כבולים להשתייכויותיהם לאוניברסיטאות המשלמות משכורות, למפלגות פוליטיות התובעות נאמנות לקו המפלגה או לקבוצות מחקר המציעות אמנם חופש לחקור, אך בה בעת, באופן אולי מרומז יותר, מעיבות על כושר השיפוט ומרסנות את הקול הביקורתי?". "האם האינטלקטואל מומרץ לפעילות אינטלקטואלית בידי נאמנויותיו הפרימורדיאליות, המקומיות, היצריות – הגזע שלו, העם שלו, הדת שלו – או שמא ישנה מערכת עקרונות אוניברסלית ורציונלית יותר שאפשר שהיא תמשול, ואולי היא כבר מושלת באופן שבו אדם מדבר וכותב? למען האמת, אני שואל את השאלה הבסיסית של האינטלקטואל: כיצד אומרים את האמת? איזו אמת? למי ואיפה?". אדוארד סעיד (1935, ירושלים – 2003, ניו-יורק) היה מבקר תרבות, תיאורטיקן וחוקר ספרות פלסטיני-אמריקאי. בסדרה ארוכה של פרסומים – ביניהם "אוריינטליזם" (1978) ו"תרבות ואימפריאליזם" (1993) – הניח סעיד את יסודותיו של חקר הפוסט-קולוניאליזם. סעיד לימד ספרות אנגלית והשוואתית באוניברסיטת קולומביה ובאוניברסיטאות נוספות בארצות הברית....

7.
ספר מבוסס על אחת ההרצאות האחרונות שנשא סעיד לפני מותו, והוא כולל גם את תגובתה של חוקרת הספרות הנודעת ז`קלין רוז ואת דברי הקישור של הפסיכואנליטיקאי כריסטופר בולאס....

8.
9.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ