“אל מי את כותבת, יעל לביא, ומי קהל היעד שלך? נראה לי שזו השאלה החשובה ביותר שמעלה קריאת הספר הזה. מצד אחד הוא נכתב בעברית, והמחברת מרגישה צורך עז להסביר את הנסיבות שבהן חמקה משירות צבאי, אם כי לא להתנצל עליהן. מן הצד השני, הקורא העברי לא צריך הסברים על חייו וכישרונו של אריק לביא, וכן צריך יותר הסבר על שמות מן התקשורת האמריקאית שמופיעים בו, וכן על כמה סוגיות שהכותבת בוחרת שלא לפרט. השאלה הזאת, אל א”

“במה עוסקת כעת יעל – בתו של הזמר אריק – לביא, מחברת הספר "מפיקת מלחמות"? בספרה אינה נותנת כל רמז על עיסוקה הנוכחי. כנראה, כיוון שנכתב ברגע של גחמה בשעת הפוגה בין עבודותיה. לכן, דליתי מגוגל את מה שהחסירו לביא ומו"ליה, כדי לקבל תשובה לקושייתי. להפתעתי, היא חזרה להפיק חדשות, כראש המשרד הירושלמי של רשת סקיי ניוז, האחראי לסיקור המזרח התיכון. יעל לביא – בתם של אריק ושל שושי לביא – לא גויסה (בטמטום”

“ספר בעל פוטניאל גדול, אבל הוא סובל מכמה בעיות שלי בתור קורא שרוף של אוטו ביוגרפיות , מבטלות את האפשרות שהוא יכנס לפנתאון של ספרי הביוגרפיות: ראשית, ביתו שלאריק לביא מוכיחה לנו שהשתייכות לחוגים המתאימים תמיד פותחnת דלתות, ובמיוחד אם אבא הוא זמר פופולרי שמחובר חזק לממסד. שנית, בעיה שקשורה ישירות לבעיה הראשונה, גם היא סובלת קשות מתסמין ״ גנבו לי את המדינה שאבא שלי בנה .... ובעצם למה לי לאכול מר”

“באופן חריג אני מנסה לכתוב ביקורת על ספר שעוד לא סיימתי לקרוא ולהביא כמה מהמחשבות שעלו בי עד עכשיו, לשלב זה של אמצע הספר שאני נמצא בו. אתחיל בזה שהסיבה שהובילה אותי לקרוא אותו היא כתבה שהיתה לאחרונה בתוכנית הטלויזיה "עובדה" של אילנה דיין בה איתי אנגל (שבגב הספר אפשר לקרוא את ההמלצה שלו) הביא סקירה על המתרחש בסוריה בתקופה זו והזכיר שאיבד את חברו למקצוע, ז'יל ז'יקייה מי שהיה כתב צרפתי. כך שהנימה”

“אל מי את כותבת, יעל לביא, ומי קהל היעד שלך? נראה לי שזו השאלה החשובה ביותר שמעלה קריאת הספר הזה. מצד אחד הוא נכתב בעברית, והמחברת מרגישה צורך עז להסביר את הנסיבות שבהן חמקה משירות צבאי, אם כי לא להתנצל עליהן. מן הצד השני, הקורא העברי לא צריך הסברים על חייו וכישרונו של אריק לביא, וכן צריך יותר הסבר על שמות מן התקשורת האמריקאית שמופיעים בו, וכן על כמה סוגיות שהכותבת בוחרת שלא לפרט. השאלה הזאת, אל א”

“במה עוסקת כעת יעל – בתו של הזמר אריק – לביא, מחברת הספר "מפיקת מלחמות"? בספרה אינה נותנת כל רמז על עיסוקה הנוכחי. כנראה, כיוון שנכתב ברגע של גחמה בשעת הפוגה בין עבודותיה. לכן, דליתי מגוגל את מה שהחסירו לביא ומו"ליה, כדי לקבל תשובה לקושייתי. להפתעתי, היא חזרה להפיק חדשות, כראש המשרד הירושלמי של רשת סקיי ניוז, האחראי לסיקור המזרח התיכון. יעל לביא – בתם של אריק ושל שושי לביא – לא גויסה (בטמטום”

“ספר בעל פוטניאל גדול, אבל הוא סובל מכמה בעיות שלי בתור קורא שרוף של אוטו ביוגרפיות , מבטלות את האפשרות שהוא יכנס לפנתאון של ספרי הביוגרפיות: ראשית, ביתו שלאריק לביא מוכיחה לנו שהשתייכות לחוגים המתאימים תמיד פותחnת דלתות, ובמיוחד אם אבא הוא זמר פופולרי שמחובר חזק לממסד. שנית, בעיה שקשורה ישירות לבעיה הראשונה, גם היא סובלת קשות מתסמין ״ גנבו לי את המדינה שאבא שלי בנה .... ובעצם למה לי לאכול מר”

“באופן חריג אני מנסה לכתוב ביקורת על ספר שעוד לא סיימתי לקרוא ולהביא כמה מהמחשבות שעלו בי עד עכשיו, לשלב זה של אמצע הספר שאני נמצא בו. אתחיל בזה שהסיבה שהובילה אותי לקרוא אותו היא כתבה שהיתה לאחרונה בתוכנית הטלויזיה "עובדה" של אילנה דיין בה איתי אנגל (שבגב הספר אפשר לקרוא את ההמלצה שלו) הביא סקירה על המתרחש בסוריה בתקופה זו והזכיר שאיבד את חברו למקצוע, ז'יל ז'יקייה מי שהיה כתב צרפתי. כך שהנימה”