ביקורת ספרותית על מפיקת מלחמות מאת יעל לביא
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 7 במאי, 2011
ע"י יעל


אוטוביוגרפיה על מפיקה באייביסי (לשעבר) שמביאה את ספורה המעניין והדינאמי מזווית ראייה אישי בפלפל ובחוצפה ישראלית ועם נחישות להיות "כלב השמירה התקשורתי של הדמוקרטיה" אנו עוברים איתה מסע בשטחים החמים והמסוכנים (ועל אחת כמה וכמה בתור ישראלית) כדוגמת עיראק בזמן נפילת סאדאם ותפיסתו,11 בספטמבר, סופת קתרינה. יעל לא חוסכת את הצביעות והאינטרסים העומדים לנגד עיניהם של חברות המדיה הגדולות ומביאה את הטענה כי מה שהצופה רואה בתשדירים הללו אינה בהכרח המציאות כפי שהיא אלא מה שיתפוס אותו ויביא רייטינג ואין התוכן של הכתבה חשוב כגודל החשיבות שנותנים לשדרן הידוע שמציג אותה,בסופו של דבר "גם כתבה צריכים למכור".בספרה מרגישים בתחושת הלחץ התמידי אשר כרוך בעבודה זו וגם את הפחד, לא מהמוות אלא מהבוסים הגדולים והגבלות הזמן עד לשידור.במהלך המרוץ הלא פוסק הנ"ל ובמיוחד לאחר מות אביה אריק לביא שאליו הייתה כ"כ קשורה וממנו כה מושפעת,מסיקה יעל שהמטרות הטהורות שהיו במקור הנכס של המדיה, אינו עוד ומחליטה להתפטר.ולסיום-ספר מעניין על בחורה מעניינת!
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אהוד בן פורת (לפני 13 שנים ו-7 חודשים)
רכשתי את הספר אתמול בקניה גדולה של ספרים. אני מאמין שהספר צריך להיות מעניין, במיוחד אחרי ההמלצה של איתי אנגל בגב האחורי שלו. השבוע ב"עובדה", אילנה דיין הביאה כתבה של אנגל שסקר את טבח העם המתרחש בסוריה ובה קיפחו את חייהם כמה מעמיתיו למקצוע. מעניין לקרוא על השליחות שחשים בה במקצוע הזה, מצד אחד צריכים להראות לכל העולם מה קורה אבל מצד שני אף אחד לא צריך להקריב את עצמו לצורך כך, אני מקווה שאיתי אנגל שהוא כבר עיתונאי שעבר לא מעט ימשיך לשמור על עצמו ושנזכה להגיע ליום שהוא לא רק ימליץ על ספר כזה אלא גם ישב ויכתוב אותו בעצמו.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ