אמיר גלבע

אמיר גלבע

סופר


1.
2.
3.
4.
5.
6.
7.
8.
9.
10.
11.
12.
13.
"...אֲבָל בֵּינְתַיִם אֲנִי אֶעֱשֶׂה אִישׁ מַיִם. אֶקַּח הַרְבֵּה מַיִם וְאֶשְׁפֹּךְ מַיִם פֹּה בַּחוּץ, לְיַד הַמִּרְפֶּסֶת, מִן הָאָרֶץ וְעַד הַשָּׁמַיִם...״ אִישׁ הַמַּיִם שֶׁל גִּילִי רָאָה אוֹר לָרִאשׁוֹנָה בְּ־1963 וְהָיָה הַסֵּפֶר הַיָּחִיד שֶׁכָּתַב הַמְּשׁוֹרֵר אָמִיר גִּלְבֹּעַ לִילָדִים. הַסִּפּוּר מְבַטֵּא אֶת הַקֶּשֶׁר הַמְּיֻחָד בֵּין אָב לְבִתּוֹ, וּבֵין דִּמְיוֹן שֶׁל יֶלֶד לָעֵט מְלֵא הַהוּמוֹר וְהַהַשְׁרָאָה שֶׁל הַמְּשׁוֹרֵר. אִיּוּרֶיהָ הַמַּרְהִיבִים שֶׁל לִיאוֹרָה גְרוֹסְמָן, מִבְּכִירֵי הַמְּאַיְּרִים בְּיִשְׂרָאֵל, מַעֲנִיקִים חַיִּים חֲדָשִׁים לַסִּפּוּר הַקְּלָסִי. אָמִיר גִּלְבֹּעַ (1917–1984): מְשׁוֹרֵר, עוֹרֵךְ וּמְתַרְגֵּם, חֲתַן פְּרַס יִשְׂרָאֵל לְשִׁירָה, וְהָאִישׁ שֶׁאַחְרַאי לְאַחַת הַשּׁוּרוֹת הָאֲהוּבוֹת בַּשִּׁירָה הָעִבְרִית הַחֲדָשָׁה: "פִּתְאֹם קָם אָדָם בַּבֹּקֶר וּמַרְגִּישׁ כִּי הוּא עַם וּמַתְחִיל לָלֶכֶת". "מַסָּע שֶׁיּוֹצֵא מִמְּצִיאוּת קוֹנְקְרֵטִית אֶל מְרוֹמֵי הַדִּמְיוֹן... וְהַכֹּל תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁטֶף דִּבּוּר נִפְלָא, שֶׁגִּלְבֹּעַ הִצְלִיחַ לִיצֹר בִּכְתִיבָה שִׁירִית חָפְשִׁית מְאוֹד." יָעֵל דָּר, מַדְרִיךְ מַפָּה לְסִפְרֵי יְלָדִים...


החיים - הקצב שלהם, המרוצה, כל מה שצריך ומה שחייבים - מרחיקים אותי ממדף ספרי השירה ברוב ימות השנה. התפנות לשירה דורשת מן הנפש יותר מאשר קריאת ... המשך לקרוא
10 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ