"...אֲבָל בֵּינְתַיִם
אֲנִי אֶעֱשֶׂה אִישׁ מַיִם.
אֶקַּח הַרְבֵּה מַיִם
וְאֶשְׁפֹּךְ מַיִם
פֹּה בַּחוּץ,
לְיַד הַמִּרְפֶּסֶת,
מִן הָאָרֶץ
וְעַד הַשָּׁמַיִם...״
אִישׁ הַמַּיִם שֶׁל גִּילִי רָאָה אוֹר לָרִאשׁוֹנָה בְּ־1963 וְהָיָה הַסֵּפֶר הַיָּחִיד שֶׁכָּתַב הַמְּשׁוֹרֵר אָמִיר גִּלְבֹּעַ לִילָדִים.
הַסִּפּוּר מְבַטֵּא אֶת הַקֶּשֶׁר הַמְּיֻחָד בֵּין אָב לְבִתּוֹ, וּבֵין דִּמְיוֹן שֶׁל יֶלֶד לָעֵט מְלֵא הַהוּמוֹר וְהַהַשְׁרָאָה שֶׁל הַמְּשׁוֹרֵר.
אִיּוּרֶיהָ הַמַּרְהִיבִים שֶׁל לִיאוֹרָה גְרוֹסְמָן, מִבְּכִירֵי הַמְּאַיְּרִים בְּיִשְׂרָאֵל, מַעֲנִיקִים חַיִּים חֲדָשִׁים לַסִּפּוּר הַקְּלָסִי.
אָמִיר גִּלְבֹּעַ (1917–1984): מְשׁוֹרֵר, עוֹרֵךְ וּמְתַרְגֵּם, חֲתַן פְּרַס יִשְׂרָאֵל לְשִׁירָה,
וְהָאִישׁ שֶׁאַחְרַאי לְאַחַת הַשּׁוּרוֹת הָאֲהוּבוֹת בַּשִּׁירָה הָעִבְרִית הַחֲדָשָׁה:
"פִּתְאֹם קָם אָדָם בַּבֹּקֶר וּמַרְגִּישׁ כִּי הוּא עַם וּמַתְחִיל לָלֶכֶת".
"מַסָּע שֶׁיּוֹצֵא מִמְּצִיאוּת קוֹנְקְרֵטִית אֶל מְרוֹמֵי הַדִּמְיוֹן... וְהַכֹּל תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁטֶף דִּבּוּר נִפְלָא,
שֶׁגִּלְבֹּעַ הִצְלִיחַ לִיצֹר בִּכְתִיבָה שִׁירִית חָפְשִׁית מְאוֹד."
יָעֵל דָּר, מַדְרִיךְ מַפָּה לְסִפְרֵי יְלָדִים