“"בקו האש, הרי המגע האנושי הוא המאמץ ידיים רפות ומביא את הרובאים לכלל שימוש נאות בנשקם. לוחם, הטופח לחברו על גבו, עשוי להפוך שפן לאריה. מנת שוקולד בלתי צפויה, שהובאה ברגע מכריע, עלולה להפיח רוח חדשה בגדוד מוכה. באותו אופן, הרי אבדן במגע הזה הוא המשתק אנשים ומחבל בכל פעולה. טול ניצוץ חי ומחיה זה ואיש לא ינוע קדימה נגד אויב" (עמוד 36). במלחמה חזרתי לספר "אנשים מול אש" שכתב בריגדיר גנרל סמואל ליימן”

“בספר "הם צנחו בלילה" מאת בריגדיר גנרל סמואל ליימן אטווד מרשל (הוצאת מערכות, 1966), ניתח המחבר, ששימש במלחמת העולם השנייה כהיסטוריון הקרבי הראשי של צבא היבשה, את לחימת שתי הדיביזיות המוטסות האמריקניות, 82 ו־101, במהלך הפלישה בנורמנדי. "היה עליהן לצנוח בשטח מישורי המלא גדרות חיות, מזרחית לחוף "יוטה", חמש שעות לפני המועד בו תגענה הנחתו לחוף. משימותיהן היו להשתלט על מובאיו ומוצאיו של חוף "יוטה" וללכוד”

“בספר "הם צנחו בלילה" מאת בריגדיר גנרל סמואל ליימן אטווד מרשל (הוצאת מערכות, 1966), ניתח המחבר, ששימש במלחמת העולם השנייה כהיסטוריון הקרבי הראשי של צבא היבשה, את לחימת שתי הדיביזיות המוטסות האמריקניות, 82 ו־101, במהלך הפלישה בנורמנדי. "היה עליהן לצנוח בשטח מישורי המלא גדרות חיות, מזרחית לחוף "יוטה", חמש שעות לפני המועד בו תגענה הנחתו לחוף. משימותיהן היו להשתלט על מובאיו ומוצאיו של חוף "יוטה" וללכוד”

“"בקו האש, הרי המגע האנושי הוא המאמץ ידיים רפות ומביא את הרובאים לכלל שימוש נאות בנשקם. לוחם, הטופח לחברו על גבו, עשוי להפוך שפן לאריה. מנת שוקולד בלתי צפויה, שהובאה ברגע מכריע, עלולה להפיח רוח חדשה בגדוד מוכה. באותו אופן, הרי אבדן במגע הזה הוא המשתק אנשים ומחבל בכל פעולה. טול ניצוץ חי ומחיה זה ואיש לא ינוע קדימה נגד אויב" (עמוד 36). במלחמה חזרתי לספר "אנשים מול אש" שכתב בריגדיר גנרל סמואל ליימן”

“"בקו האש, הרי המגע האנושי הוא המאמץ ידיים רפות ומביא את הרובאים לכלל שימוש נאות בנשקם. לוחם, הטופח לחברו על גבו, עשוי להפוך שפן לאריה. מנת שוקולד בלתי צפויה, שהובאה ברגע מכריע, עלולה להפיח רוח חדשה בגדוד מוכה. באותו אופן, הרי אבדן במגע הזה הוא המשתק אנשים ומחבל בכל פעולה. טול ניצוץ חי ומחיה זה ואיש לא ינוע קדימה נגד אויב" (עמוד 36). במלחמה חזרתי לספר "אנשים מול אש" שכתב בריגדיר גנרל סמואל ליימן”

“בספר "הם צנחו בלילה" מאת בריגדיר גנרל סמואל ליימן אטווד מרשל (הוצאת מערכות, 1966), ניתח המחבר, ששימש במלחמת העולם השנייה כהיסטוריון הקרבי הראשי של צבא היבשה, את לחימת שתי הדיביזיות המוטסות האמריקניות, 82 ו־101, במהלך הפלישה בנורמנדי. "היה עליהן לצנוח בשטח מישורי המלא גדרות חיות, מזרחית לחוף "יוטה", חמש שעות לפני המועד בו תגענה הנחתו לחוף. משימותיהן היו להשתלט על מובאיו ומוצאיו של חוף "יוטה" וללכוד”

“בספר "הם צנחו בלילה" מאת בריגדיר גנרל סמואל ליימן אטווד מרשל (הוצאת מערכות, 1966), ניתח המחבר, ששימש במלחמת העולם השנייה כהיסטוריון הקרבי הראשי של צבא היבשה, את לחימת שתי הדיביזיות המוטסות האמריקניות, 82 ו־101, במהלך הפלישה בנורמנדי. "היה עליהן לצנוח בשטח מישורי המלא גדרות חיות, מזרחית לחוף "יוטה", חמש שעות לפני המועד בו תגענה הנחתו לחוף. משימותיהן היו להשתלט על מובאיו ומוצאיו של חוף "יוטה" וללכוד”

“"בקו האש, הרי המגע האנושי הוא המאמץ ידיים רפות ומביא את הרובאים לכלל שימוש נאות בנשקם. לוחם, הטופח לחברו על גבו, עשוי להפוך שפן לאריה. מנת שוקולד בלתי צפויה, שהובאה ברגע מכריע, עלולה להפיח רוח חדשה בגדוד מוכה. באותו אופן, הרי אבדן במגע הזה הוא המשתק אנשים ומחבל בכל פעולה. טול ניצוץ חי ומחיה זה ואיש לא ינוע קדימה נגד אויב" (עמוד 36). במלחמה חזרתי לספר "אנשים מול אש" שכתב בריגדיר גנרל סמואל ליימן”