*


יָלַדְתְּ אוֹתִי וְנֶעֱלַמְתְּ.
הֶעֱלַמְתְּ נַפְשֵׁךְ מִמֶּנִּי.
הָפַכְתְּ חוֹמָה שֶׁל חֶרְדוֹת יוֹם־יוֹם
וְאַהֲבָה קְפוּצָה.
וַאֲנִי גִּשַּׁשְׁתִּי אַחֲרַיִךְ
בִּמְבוּשֵׁי תְּמוּנוֹת,
בַּחֲרוּזִים־בְּעִפָּרוֹן שֶׁל אַהֲבַת מוֹלֶדֶת,
בְּבֹהַק תִּלְיוֹנִים, קְשִׁיחוּת פִּשְׁתַּן שְׂמָלוֹת,
בִּשְׁחֹר מַבָּט שֶׁל אַהֲבַת יַלְדוּת נִכְזֶבֶת.
חָזַרְתִּי בִּשְׁבִילֵךְ לִשְׂפַת אִמִּי, לְשֵׁם אִמֵּךְ.
בָּרַחְתִּי מִפְּנֵי בִּעוּתַיִךְ,
לָקַחְתִּי עַל עַצְמִי אֶת כָּל הַגְשָׁמוֹתַיִךְ
וְלֹא עָצַרְתִּי לְבַקֵּשׁ בֵּין קִירוֹתַיִךְ — אוֹתִי.


וְאִם אֶשְׁאַל אוֹתָךְ הַיּוֹם — אַתְּ תְּסַפְּרִי?
כְּמוֹ לֹא עָבְרוּ בֵּינֵינוּ שְׁלֹשֶׁת עֲשׂוֹרֵי שְׁתִיקָה,
כְּמוֹ לֹא קָרָאתִי סוֹדוֹתַיִךְ בְּסִפְרֵי הַמִּלְחָמָה הָאֲרוּרָה הַהִיא
תִּרְצִי לְתַקֵּן וְתִשָּׁאֲרִי מְתֻקֶּנֶת,
וְלֹא תִּקְרְעִי.