גוף ראשון רבים- יומן שכול בצבע מלא/ <mark>נוגה פרידמן</mark>. מאיירת/רון לוין

רומאן גראפי שני שאני קורא עם הקשר לשביעי באקטובר.
הראשון- היום בו הכל השתנה (עליו גם כתבתי סקירה מציג מספר אירועים שונים מה-7.10 שצויירו ע"י אמנים שונים).
הספר הזה הוא למעשה ספר על שכול וההתמודדות עימו. נועה פרידמן איבדה את בן זוגה עידו רוזנטל, לוחם שלדג, בקרבות באותו יום.
ההגדרה רומאן גראפי אולי לא נכונה לגבי הספר מאחר והוא

כל מי שאיבד מישהו חשוב בחייו יודע ומכיר את אוסף הרגעים הטרגיים והמצחיקים שבאים אחר כך. רגעים שמרכיבים את כל הזמן הזה שנהיה שבועות, חודשים ושנים. יש זמנים שאפשר גם לצחוק וגם לבכות בהם. סיטואציות בלתי אפשריות, מצבים שקשה להסביר לצופה מן החוץ.


ואז באה <mark>נוגה</mark> -הסופרת- ומראה חלק מזה. בקומיקס קליל ונעים לעין היא מציירת ומסבירה את הדברים כפי שקרו אצלה, כאלמנה שבן זוגה נהרג בשבעה באוקטובר, וכאם לשלושה