» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (45):
ספרים שצריך לקרוא,
2013,
לקרוא,
רוצה לקרוא, רומנים,
לקרוא ,
רומנים, מתח ודרמה,
מי שמביט בי מאחור,
רשימת הקריאה העתידית שלי,
המדף שלי,
= ספרים שעניינו אותי ואין לי אותם =,
למכירה עד 20 ש'ח,
ספרות מקור ,
ספרים שאני מתכנן לקרוא,
נקרא ב 2016,
נקראו ב-2016,
בהזדמנות הקרובה,
רשימה,
O/D,
ספרים שקראנו במועדון,
פרוזה,
TBR,
להשאיל- הדחופים ביותר,
למכירה עד 40 שקל,
ק ר א ת י,
2021,
2024,
בספרייה הדיגיטאלית,
סופרים,
ספרות מקור,
אני מקווה,
2019,
ספרים שקראתי,
עיון,
ספרים שמכרתי,
מעניין,
קראתי ב2020 ,
מעודפים,
גבריות,
הנרי מילר ועוד ספרים למבוגרים (1),
פסיכולוגיה,
Present Simple,
ראשונה,
דו,
ספרים שאני רוצה לקרוא בקרוב,
מה יבטיחו לילדי סתיו שנת 23?,
עוד ...
|
|
1.
|
|
"בשלב מסוים התחלתי ליזום אינטראקציות מיניות ולקבל ממנה דחיות. אולי לא חיזרתי כמו שצריך, אולי אם הייתי מחזר דברים היו נראים אחרת. במקום זה הפסקתי לנסות והשלמתי את החוסר בדרכים אחרות ולבד. הבן הבכור שלנו נולד. היינו חברים ושותפים מעולים, אבל לא היתה שם אינטימיות רגשית, ואינטימיות מינית לא היתה בכלל באיזור."
"בבית המשכתי לאונן והרגשתי שאני עושה חטא איום והולך לקבל עונש נורא. הבטחתי לעצמי שאני אפסיק ולא יכולתי, ושוב הבטחתי ושוב נפלתי. המנגנון הזה של חוסר יכולת להתאפק והפחד מעונש הלך איתי גם לחיים הבוגרים."
מתעוררים – גברים מדברים מיניות מציע לקוראים הזדמנות להביט על נושא מודחק ולחשוב עליו מחדש. מיניות גברית, אותו ביטוי נפיץ ולא מפוענח, מתפרק בספר לעשרים ואחד מונולוגים, סיפורים של גברים אמיתיים החושפים את המסע המיני שלהם בחברה הישראלית.
המשתתפים במתעוררים מתמודדים באופן כן ונדיר עם הייצוגים הגבריים הקלאסיים ומגיבים אליהם, כל אחד בדרכו הייחודית, כל אחד והקושי, הפחד, האומץ שלו. בקריאה רוחבית של המונולוגים מתגלה עולם עשיר, לפרקים לא קל לעיכול, לפרקים אופטימי, אבל תמיד אנושי וחד-פעמי.
שלוש שנים לאחר צאת הספר ערות – נשים מדברות מיניות מאת תמר מור סלע (ידיעות ספרים, 2017), ששינה את השיח על מיניות בישראל, מגיע מתעוררים ומשלים את התמונה המגדרית, ובה בעת פותח צוהר לשיחה חדשה, להבנה טובה יותר, לשינוי עמוק יותר.
רון דהן, שורר וסופר.
הוציא לאור עד כה ארבעה קבצי שירה וארבעה ספרי פרוזה.
זהו ספרו התשיעי.
ספריו זכו לביקורות אוהדות ועוררו דיונים בדבר כתיבה על מיניות גברית וביטויה בספרות העברית. שיריו תורגמו לשפות שונות והתפרסמו בכתבי עת בינלאומיים....
|
|
2.
|
|
גיבורי הרומן בוא כמו שאתה, הם איתמר, מאיה ויותם. סיפורם הולך ונפרש מנקודת מבטו של איתמר, הנוסע מתל אביב לקיבוץ כפר גלעדי שבצפון, לבקר את מאיה, שהיתה בעבר חבָרתו ועכשיו מגדלת שם לבדה את רוני – בתם שלה ושל יותם. במהלך הנסיעה הולכת ומשתחזרת אצלו מערכת היחסים המורכבת המתקיימת בינות 'המשולש' הזה, כמו גם קורות החיים המשותפים והנבדלים שלהם - שלושה ישראלים שנולדו ובגרו בשנות התשעים של המאה העשרים. אהבותיהם, חלומותיהם, אכזבותיהם, כאביהם וכיסופיהם סובבים מאוד ובעיקר סביב 'הסצנה המוזיקלית' של השנים הללו, עד שזו כמו הופכת להיות 'הצלע הרביעית' של הרומן. הם מבקשים לברוא באמצעותה הוויה אסקפיסטית, מתוּחמת, שתהא מעין אלטרנטיבה למציאות הישראלית המעיקה, אך זו טופחת על פניהם, מְמירה את ההבטחה הגדולה של שנות הנעורים בתחושה של החמצה מכאיבה, ומציבה את גיבורי הסיפור על סִפָּהּ של בגרות מפוכחת ונטולת אשליות.
רון דהן, סופר ומשורר, כתב רומן-ביכורים יפהפה, לעתים מפעים. הוא משלב באורח מרהיב בין רמות השפה שלהן הוא נדרש כדי לסמן את מרחב חייהם והווייתם של גיבוריו: הלירי נשזר בטריוויאלי-לכאורה, והכמיהה למשמעות-שמעֵבָר-ליומיומי משיקה לחוּלין המדמם. התמונה הנצרפת מאֵלָה משורטטת באמינות ובדייקנות קפדנית, מתאפיינת בהקשבה דקה להפליא לרוח, לנפש ולשפת האדם, ונעטפת באנושיות מכמירת לב.
ד.ש....
|
|
3.
|
|
"אף אחד לא אמר לךְ לךָ ובכל זאת אתה הולך. ביירון מתרחקת, המגדלור עומד אדיש נוכח הנטישה שלך. לךְ לךָ, מנקודה אקראית אחת לשנייה, מחוף לחוף, מחול לחול, מגוף ראשון לגוף שני. זה הכול מים, שבירה של גל, קצף. אתה צריך לראות את הלויתן, אחרת תיעלם. אתה לא רוצה בכך. לךְ לךָ, יהונתן, אתה שומע?"
סמוך לגיל ארבעים, בתום נישואים מייאשים, מתוך תחושת עקרות, מחליט יוני לנטוש את העולם שהכיר ולצאת למסע כדי לחזות בענק הימי שממנו הוקסם בילדותו. מסעו לוקח אותו לאוסטרליה, היבשת הרחוקה, שם הוא פוגש בגלריה ססגונית של טיפוסים: זוג שחקנים גרמנים, פרח כמורה אפריקאי וסוחר סמים ישראלי; נוודים, צליינים ומנודים. איש-איש והלויתן שהוא מבקש לראות.
לראות לויתן היא יצירה קצבית, דינמית ורבת רבדים. יש בה מן המוכר ומן המוזר; בהירות עזה לצד עלטה; ריאליזם ציני לצד סיפור חניכה רומנטי; דרמה פיוטית לצד משל סוריאליסטי שנמשליו חבויים. וכך, הלויתן המתגלה בה הוא חיה, אך גם זיכרון נסתר; משאלה לא מודעת; חוויה רוחנית; צהלת אושר וזעקת אימה. הכל ושום דבר.
רון דהן הוא משורר וסופר שהוציא עד כה שלושה ספרי שירה (הגעגוע של קין, נעורים, ועקרונות הגן,) רומן, ("בוא כמו שאתה", הקיבוץ המאוחד) וקובץ סיפורים קצרים בשם "נדידת הדיונות באפריקה". ספריו זכו לשבחי הביקורת ולקהל קוראים אדוק. חלק משיריו תורגמו לאנגלית ופורסמו בכתבי עת, וספר שיריו "נעורים" הפך לאלבום מצליח ולהופעת קאלט.
רון דהן, יליד 1979, גדל בהרצליה, נדד בעולם למשך עשור וייסד את אתר אינדיבוק לספרות. טבעוני אקטיביסט ואיש ספרות. כיום מתגורר בהרצליה עם אשתו ושני ילדיו.
...
|
|
4.
|
|
גבר, משורר, בעל, אבא, נוסע לפסטיבל שירה בעיירה קטנה בליטא. זוהי אפשרות יוצאת דופן למפלט. אך מעבָר לאקס-טריטוריה הוא תמיד מורכב, וטומן בחובו פוטנציאל לא רק להרפתקה והתרגשות אלא גם לשבר ולחציית גבולות שאין ממנה דרך חזרה.
הנובלה בעל חיים היא סיפור מסע אל ביטוייו הקיצוניים של הגוף, אל עיירת הגבול שבין ארוטיקה לפורנוגרפיה, בין סיפור ליומן, בין בדיון לביוגרפיה.
רון דהן הוא משורר וסופר, זהו ספרו השמיני....
|
|
6.
|
|
“בספר של דהן, כמו בספריו המוקדמים, ניכר שאצלו זה באמת אחרת. הוא כותב מהגוף, מהבשר ומהרוח, ומפיץ סביבו אהבה לחיים, אהבה לאחרים ואהבה לכתיבה.”
(דורית שילה, הארץ, ספרים)
כוח גדול מנסה לשלוט בחיי גיבורי סיפוריו של רון דהן, אבל חרף חוסר האונים שלהם, חרף לפיתתן של השיטה והנורמה, הם ינסו להתנגד לכוח חסר צורה זה. ההתנגדות הזאת תלבש לרוב צורה של כנות ויופי; לעתים לא יותר מזה, אבל אף פעם לא פחות: הצלתו של חתול רחוב, ילד-חלום הנמצא פתאום בתוך הסבך האורבני, מגע של מיתולוגיה יפאנית בלב קרב בלבנון.
סגנונו של דהן צלול ובהיר, והוא חודר ישר ללב, ללא עכבות, ללא פיתולים, וגורם לנו בסופו של דבר להרגיש שהכל קשור; מסע בהרי ההימלאיה, נדידת דיונות החול באפריקה, זוגיות תל אביבית.
בתוך המאבק הסיזיפי הגדול כנגד הבדידות האנושית, מצייר דהן רגעי חסד נפלאים שבזכותם, בכל זאת, אפשר להמשיך הלאה.
רון דהן הוא סופר ומשורר. מפרי עטו ראו אור עד כה שלושה ספרי שירה ורומן....
|
|
7.
|
|
"ברגע שיצאתי מהדלת נחת עליי מין שקט כזה. ידעתי: אני חוזר לכאן בריא ושלם. אמרתי לעצמי: לא משנה מה יקרה, אליי הביתה הם לא יגיעו."
"פעלתי מתוך חשבון פשוט, למי הכי פחות יכאב. זה היה משפט שלמה כזה. עשיתי 'סדר מוות'. זה נשמע נורא, אבל סידרתי אותנו אחד אחרי השני בממ"ד הקטן במחשבה — מי ייהרג קודם."
"פתאום רכב מקבל טיל אר־פי־ג'י ישר לתוכו. הרכב עף באוויר, מתפוצץ, עם האנשים בפנים והכל. באותו רגע אני מכבה את האוטו, תופס את נועה, מושך אותה ביד, מוציא אותה, מסתכל על השעה, מאד מוקדם, שבע וקצת, מחפש את השמש ורואה שהיא יחסית נמוכה, שלא עלתה יותר מדי, מבין ששם זה מזרח, עזה זה במערב. מתחיל לרוץ לכיוון השמש."
שבת, שבעה באוקטובר מאגד יותר מחמישים עדויות שנאספו ונערכו בידי משוררים ומשוררות, סופרים וסופרות, יוצרים ויוצרות מתחומי הספר והתיאטרון, כחלק מפרויקט העוטף במילים. הספר משרטט תמונה אישית אך רחבת מבט, כואבת ומפוכחת, של אירועי השבת השחורה, לאורכו ולרוחבו של עוטף עזה וגם מחוצה לו. העדויות חושפות, בגוף ראשון ובאופן בלתי אמצעי, את סיפורם של נשים, גברים וילדים, לכודים בממ"ד לבד או עם משפחה, נלחמים באומץ בכיתות הכוננות, שורדים ונאבקים ברחובות אופקים ושדרות, נָסים משדה הקטל של המסיבה ברֵעים, נחלצים תחת אש בבארי, נחלצים לסיוע בביר הדאג', ומטפלים במסירות על אמבולנסים ובבית החולים סורוקה.
העדויות טוות מול עינינו סיפור שלא ניתן להכחישו או לעמעמו, סיפור קשה, לא ייאמן במובנים רבים; אבל הן גם מתארות את סיפורה של הרוח האנושית הגדולה, שלא ניתן להכניעה....
|
|
9.
|
|
כָּל זֶה לֹא הִשְׁפִּיעַ עַל הָאוֹר שֶׁבָּקַע מִבַּעַד לֶעָנָןוְנִפְרַשׂ מְלֹא הַמַּבָּט עַל קַו הָרֶכֶס הַנָּמוּךְ. גַּםהַהִיסְטוֹרְיָה לֹא נִפְגְּמָה וְלוּ נִימָה, הָאֵם חֲרֵדָה לִבְנָהּעֲדַיִן, וַדַּאי, הָאָב חִפֵּשׂ אֶת בֵּיתוֹ וְלֹא מָצָא.
אֲנִי אֲדַבֵּר כָּאן בִּזְכוּת הַכְּאֵב, בִּשְׂפַת הַפְּרִימָה, בְּנִגּוּןהַבָּשָׂר הַנִּתְלָשׁ. אֲדַבֵּר בְּתִפְאֶרֶת הַבְּגִידָה, בְּשֶׁבַח הָאֶגְרוֹף.עוֹד לִפְנֵי כֵן, דֶּלֶת, מַנְגָּנוֹן נִפְתָּח וְנִסְגָּר
סדרה של גלים הנעים מלב ים ונשברים אל החוף או אל ריף היא מָגוֹל. מקורה לרוב בתזוזות קרקע ובמערכות ימיות רחוקות. "זוֹהִי הָאַהֲבָה כְּפִי שֶׁאַתָּה מַכִּיר אוֹתָהּ", כותב רון דהן, "בָּמַת חוֹל גְּבוֹהָה / הַנּוֹדֶדֶת בֵּין הַסְּעָרוֹת, מְזִיזָה אֶת קַו הַשְּׁבִירָה מִזְרָחָה / וּמַעֲרָבָה לְפִי גַּחֲמַת הָרוּחַ, חַסְרַת זִכָּרוֹן".
שירי מָגוֹל נכתבו בעקבות משבר משפחתי, אך מבקשים לחרוג ממנו ולגעת בכל הסובב אותו, בסוגיות של משמעות ושייכות, הורות ומיניות, חולי וריפוי, אחריות וחירות. במרכז הספר עומדים המשפחה והאהבה, הגוף הפיזי והטבע המטאפיזי.
מָגוֹל הוא ספר השירה החמישי של רון דהן....
|
|
10.
|
|
"ברגע שיצאתי מהדלת נחת עליי מין שקט כזה. ידעתי: אני חוזר לכאן בריא ושלם. אמרתי לעצמי: לא משנה מה יקרה, אליי הביתה הם לא יגיעו."
"פעלתי מתוך חשבון פשוט, למי הכי פחות יכאב. זה היה משפט שלמה כזה. עשיתי 'סדר מוות'. זה נשמע נורא, אבל סידרתי אותנו אחד אחרי השני בממ"ד הקטן במחשבה — מי ייהרג קודם."
"פתאום רכב מקבל טיל אר־פי־ג'י ישר לתוכו. הרכב עף באוויר, מתפוצץ, עם האנשים בפנים והכל. באותו רגע אני מכבה את האוטו, תופס את נועה, מושך אותה ביד, מוציא אותה, מסתכל על השעה, מאד מוקדם, שבע וקצת, מחפש את השמש ורואה שהיא יחסית נמוכה, שלא עלתה יותר מדי, מבין ששם זה מזרח, עזה זה במערב. מתחיל לרוץ לכיוון השמש."
שבת, שבעה באוקטובר מאגד יותר מחמישים עדויות שנאספו ונערכו בידי משוררים ומשוררות, סופרים וסופרות, יוצרים ויוצרות מתחומי הספר והתיאטרון, כחלק מפרויקט העוטף במילים. הספר משרטט תמונה אישית אך רחבת מבט, כואבת ומפוכחת, של אירועי השבת השחורה, לאורכו ולרוחבו של עוטף עזה וגם מחוצה לו. העדויות חושפות, בגוף ראשון ובאופן בלתי אמצעי, את סיפורם של נשים, גברים וילדים, לכודים בממ"ד לבד או עם משפחה, נלחמים באומץ בכיתות הכוננות, שורדים ונאבקים ברחובות אופקים ושדרות, נָסים משדה הקטל של המסיבה ברֵעים, נחלצים תחת אש בבארי, נחלצים לסיוע בביר הדאג', ומטפלים במסירות על אמבולנסים ובבית החולים סורוקה.
העדויות טוות מול עינינו סיפור שלא ניתן להכחישו או לעמעמו, סיפור קשה, לא ייאמן במובנים רבים; אבל הן גם מתארות את סיפורה של הרוח האנושית הגדולה, שלא ניתן להכניעה....
|
|
