הקהילה העיראקית בארץ געשה או לפחות הצד של אמא שלי בילה בשיחות טלפון של "את רואה את מה שמדברים עליו בטלויזיה? ספר בישול מיוחד!" ו"ראית שכתבו על הספר בעיתון?" וכו'.
אימי קיבלה אותו במתנה והפכה לפופלרית וברת המזל מאחיותיה.
היא עילעלה בו וביטאה בקול שמות של מתכונים שנשמעו לי כאילו החדשות בערבית הופכות להיות שמחות יותר.
גדלתי רחוק מהחמולה העיראקית וכל המתוקים והמאפים זכורים לי בלאדינו מהקירבה לספרדי

אתמול נכנסתי לסטימצקי להתעדכן ספרים חדשים וכמובן לקנות, הספר "עשתידכ" קרץ לי מהמדף, כמובן שקניתי אותו.
הספר מעוצב להפליא, מקסים ומאוד יפה.
המתכונים מחולקים לפי נושאים, כמעט בכל מתכון יש תמונה הממחישה את התוצאה הסופית. התמונות יפות ומעוררות תיאבון וחשק להתחיל בהכנות.
בנוסף מצורפות תמונות מעיראק, סיפורים על יהודי עיראק, התרבות, המאכלים המאפיינים חגים, תבלינים מיוחדים מהמטבח העיראקי.
כל מתכון רש

בין המתכונים שזורים סיפורים יפייפים על מנהגי העדה בכל הקשור לאוכל.מדהים ונכון איך שהמחברים הכניסו את הקורא לבתים העיראקיים ונתנו לקורא להרגיש חלק מהם.כבת למשפחה כזו וכמי שחוותה ומבשלת את האוכל הרגשתי כאילו הם ביקרו בארוחות המשפחתיות שלנו....מקסים.