הספר הזה הוא מעולה. אחד הטובים ביותר שקראתי בחיים שלי. גיבור הספר ורנון סובוטקס מתקרב לגיל 50, אין לו אישה ואין לו ילדים. הוא עובד בחנות תקליטים בפריז וחי טוב עד שהחנות נסגרת. לנוכח המצב החדש שנוצר נתקל ורנון במצוקה כלכלית ואין לו איפה לגור. הוא מצליח כמה שבועות להתארח אצל חברים אך לאחר שגם אופציה זו נסגרת הוא מגיע לרחוב. הקטעים אשר מתארים את חייו ברחוב הם בעיקר לקראת סוף הספר. קטעים אלה כתובים בצ

אוסקר סופר צרפתי מוכר מכיר עוד מהילדות את רבקה שחקנית מפורסמת שכיום היא בת 50. כאשר הוא נתקל בה במקרה בבית קפה הוא מעלה באינסטרגם פוסט אשר מלכלך על רבקה ועל איך שהיא נראית.
רבקה עונה לו במייל תוקפני ושולחת אותו לאלף עזאזל. אוסקר מתנצל ומזכיר לרבקה שהוא האח הקטן של חברת ילדות שלה. השניים מתכתבים במייל וכך ככל שהעלילה מתקדמת נחשף אוסקר בפני רבקה על כל חולשותיו ופחדיו. גם רבקה פותחת את ליבה ולמעשה ה

זהו הספר השני בטרילוגיה סיפורו של ורנון סובוטקס שכתבה <mark>דפנט</mark>.
בספר זה ורנון כבר התרגל להיות דר רחוב ולמרבה ההפתעה הוא נהנה מזה. הוא מתחבר לטבע לשלווה ולבטלה. אין ספק שמשהו נדפק לו בראש יש לו לעתים הזיות ולפעמים חיוך אווילי על הפנים אך נראה כי מצבו לא מפריע לו.
הוא מעשן ג'וינטים ולא מתגעגע לחנות התקליטים שהייתה בבעלותו בחייו הקודמים. בספר זה יש כמה דמויות שהופיעו בספר הראשון וכמה חדשות שפולשות לחי

cher connard

"יקירי המנוול"- סיפורו של אוסקר ז'איאק והתכתבויות שלו לאורך הספר עם רבקה לאטה , בעקבות התלונות של העוזרת שלו (סוכנת ספרותית) זואה קטאנה שהטריד אותה והרס לה תחיים. הפרשה מתפרסמת ברשת כמו בריטני ספירס בהתקף מנייה בשדה קוצים, אחותו קורין שלוקחת את צד זואה המסכנה, גרושתו וביתו קלמנטין המרוחקות מאוסקר האלכוהוליסט המסתגר הבכיין. לאורך הספר פורצת מגפת הקורונה והחיים עוברים לרשתות הספר לל

Vernon subutex 3, despentes 2017.

הספר האחרון בטרילוגיה של ההומלס המתקלט ורנון סוטובקס. הוא ניהיה הומלס לאחר שסגר את חנות התקליטים, חי מהיד לפה, פונה מדירתו, עם כול מה שנותר זה הקלטות של כוחב הרוק אלקס בליץ' ביום מותו, פריט שהפך אותו לכוחב רשת וגורו. כך ורנון משך עשרות דמויות שיעריצו וידעגו לו.
בספר האחרון בטרילוגיה, שמסתיים ב 2186? האנושות המערבית הליברלית חרבה, המוזיקה מתה , וקומץ אנשים משמ

Vernon Subutex- 2015
"סיפורו של ורנון סובוטקס" של <mark>דפנט</mark>, הוא רומן המספר את חוויותיו של ורנון, גבר מזדקן עם עיינים עמוקות כחולות בפריז. מעלליו מנעוריו המבטיחים בשנות ה-90 העליזות כבעל חנות תקליטים ידוע ברחבי פריז, כובש בחורות ופלרטטן סדרתי, בוהמייני שלא נוגע בסמים כמו חברו אלכס הזמר האהוד בעל הנטיות להרס עצמי, שהקלטות שצילם שבא אל ורנון כשזה כבר היה על חובות ללא קריירה והשני היה זמר רק כהצגה עצמית

Baise-moi, non merci

הרומאן הראשון של <mark>דפנט</mark> מספר על 2 בחורות שרוצחות בשביל למצוא קורת גג, לאחר שנדין ומנו נפגשו בתחנת רכבת, בא לא תיהיה רכבת עד למחורת, אחת גונבת רכב, לאחר שבנה נרצח, השכנה, מרחמת עליה. בלי יודעין הן נפגשות בתחנת הרכבת ונסות ברחבי צרפת במסע בליאל , אחת תאלץ למות ואחת תאלץ לשאת בהשלכות...

"לפני תחנת הרכבת, בחורה נשענת על הקיר ונועמת מבט בקרקע. מנו חוצה את הכביש ונשענת מולה. הבח

זהו סיפורן של שתי נשים צרפתיות- נדין ומנו שנפגשות בטעות ויוצאות יחד למסע של מין, רצח, שוד ואלכוהול [לאו דווקא בסדר הזה] ברחבי צרפת.
הרעיון מעניין ומהפכני- שתי הנשים מכורות למין, לפורנוגרפיה ולאלכוהול, ומגלות את הקסם שבלזרוע הרס ובלרצוח.
הספר אמנם כתוב לא רע, בשפה עשירה- אך לעיתים קרובות יש תחושה שהשפה העשירה הזו לא שייכת. שאין סיכוי שמישהי שהשתכרה כרגע מ2 בקבוקיי וויסקי מצליחה להתבטא כך.
לספר כ

סיימתי ממש עכשיו, ספר שכתוב כחליפת מכתבים בין כמה דמויות - סופר צרפתי נחשב ושחקנית קולנוע יפהפיה ומפורסמת עם עבר של מסוממת ודמויות נוספות.
אין ממש עלילה אלא יותר חשיפה הדרגתית של הקשרים המורכבים בין הדמויות, כאשר המניע הוא חשיפה של הטרדה מינית בעידן ה-"מי טו" בצרפת של ימי הקורונה. כתיבה מדויקת וחסרת מורא של <mark>דפנט</mark>, כמו בספרה הקודם שקראתי (ורנון סובוטקס). אבל איכשהו... נראה לי ספר פחות שלם וטוב מקוד