ביקורת ספרותית על סיפורו של ורנון סובוטקס - סיפורו של ורנון סובוטקס #1 מאת וירז'יני דפנט
ספר טוב

---

Vernon Subutex- 2015
"סיפורו של ורנון סובוטקס" של דפנט, הוא רומן המספר את חוויותיו של ורנון, גבר מזדקן עם עיינים עמוקות כחולות בפריז. מעלליו מנעוריו המבטיחים בשנות ה-90 העליזות כבעל חנות תקליטים ידוע ברחבי פריז, כובש בחורות ופלרטטן סדרתי, בוהמייני שלא נוגע בסמים כמו חברו אלכס הזמר האהוד בעל הנטיות להרס עצמי, שהקלטות שצילם שבא אל ורנון כשזה כבר היה על חובות ללא קריירה והשני היה זמר רק כהצגה עצמית ובפועל שתיהם גברים באמצע הימים שמתעקשים לחיות כמו בני 20 הוללים.
הסוף הטראגי של אלכס וחיי המתארח אצל יזיזות והומלס בסוף הספר של ורנון 'סובוטקס' (הזוכה לכינוי 'סובוטקס' אחרי שנתן בראש במוזיקה כ די.ג'י בבית של מתעשר בוהמיין המארח את 'גל' חברתו הלסבית של ורנון בביתו המפואר בפריז).
לאורך הספר יבואו מעללי קרוביו ומכריו של ורנון- שתי כוחבות פורנו- אחת פופלרית ביותר שכובשת בעברה ולאחר שעזבה את המקצוע כסלבריטאית לכול דבר, טראנסית שהפכה לגבר נוכח הצלחתה כגבר מסוקס ועברה כשחקנית פורנו השנואה ע"י כול אחד שמזהה אותה (במיוחד נשים בשלות וצדקניות) .
'גל' הלסבית שחייה כרבים מדמויות הספר כבת עשרה הוללת בחייה הבוגרים, אישה עשירה שנדלקת על ורנון ועושה לו תמוות, זמר עבר אהוד על נשים ושנוא על העיתונות שכשאר הקלישאה על מוזיקאים מוצא את מותו בשלל סמים, תרופות ואלכוהול (קוקאין אל תוך הלילה בביתו של ורנון), חבר ילדות שהפך לבמאי כושל של סרטים עלובים שמעמיד פני נשוי מאושר, עיתונאית ממוצאת מראה אך חביבה למדי ומוזיקאית לשעבר שהפכה לבחורה ממוצאת ושמנמנה בחייה הבוגרים (וכמובן 'התנשמת').

"הוא נאלץ לסגור ב- 2006(..) השנה הראשונה שלו כמובטל, בלי פיצויים- כי הוא היה הבעלים- חלפה על מי מנוחות: חוזה לכתיבת עשרה ערכים באנציקלופדיה של הרוק, כמה ימי עבודה בשחור שבהם מכר כרטיסים לפסיבל מוזיקה בפרוורים, ביקורת על אלבומים בעיתונות המקצועית... בה בעת הוא התחיל למכור באינטרנט כל מה שהצליח לחלץ מהחנות. (ע"מ 10).
ורנון המובטל החי מהיד לפה הולך תחילה למלווה תעסוקתית שלא עוזרת לו, ניפרד בעברו מהחברה המיתולוגית שלו אחרי שבגדו אחד בשני והוא שם את כול חפציה ברחוב...
ורנון מתאמץ ללבוש בגדים זרוקים נוסח וינטאג', אבל שלא יראה חס וחלילה כמו סמרטוט ,כהומלס.
החברים שלו משכבר הימים, אחד אחרי השני מתים מוות הנע בין סתמי לטראגי. ורנון חובב ג'וגינג לילי והקשבה לאלבומים מסטול מכמה בירות. לבסוף מת אלכס בליץ' המוזיקאי המיתולוגי שכבר שנים רבות לא מצליח לחבר מוזיקה מרוב שהוא מסטול. הספר נכתב ב 2015, כמה שנים לפני שזמרת הקרנבריז לקחה בקבוקים באמבטיה... אלכס ורנון החי מבית מלון לבית מלון מת כאן באותה צורה.

מה שמניע את העלילה זה שבליל הקוקאין אל תוך הלילה בספה של ורנון, אלכס מצלם את עצמו מסטול למשך כמה שעות, ולאורך הספר עד סופו התמוה רבים יחפצו בקלטות הסודיות, שאלקס תמיד אמר את הדבר הבנאלי המתבקש ברעיונות.
כמה שיצר המציצנות מרים ראש, קשה לי לחשוב מי כ"כ התעניין בקלטות של ססטיק ובן אל/ אד שרין (ככה כותבים תשם?) מסטולים מדברים שטויות??

לבסוף אחרי תקופה של אי תשלום שכר דירה ורנון הופך לפליט בין ספות היזיזות שלו מן העבר, לפני הפיכתו להומלס.

תחילה הוא מגיע ל 2 לילות (תמיד 2 לילות, כי הרי 3 זה כבר ניצול!) לאמילי, בעליית הגג שחגג בה בימיהם הטובים כבני 20 הוללים. שתיהם היו חברים בלהקה (היא ב'לרכב על הדרקון'). אחרי קריירת הבס פתחה תמקרר, ה שמינה 20 קילו וחובבת תה ירוק ושמן זית, חייה חיים מסודרים ונורמטיבים, ללא ילדים ובעל אחרי גיל 40.
היא מספרת את ורנון ארוך השיער (מוציאה לו כמילות הספר את זנבות העכברים בקצוות ראשוו). הוא ממציא סיפור שהוא עבר לקוויבק ובגלל טעות בירוקרטית אין לו בפריז איפה לישון. הם מתאפקים לא לשכב בהצלחה.
הוא ממשיך לקסבייה, יוצר סרטים 'הנשוי באושר'- כאשר אשתו חופרת לו בור לאחר הולדת ביתו והוא נאלץ לחיות חיים מהוגנים. הם יושבים בבר השכונתי וקסבייה משתכר וחופר בלי סוף לורנון כמה טוב להיות נשוי + 1 (והרומן האפלטוני עם העוזרת אלזה). קסבייה ואשתו נוסעים לחופשה ו ורנון נשאר לשמור על המצודה ועל הכלבה הקטנה המפונקת שיודעת לנבוח של הזוג.

"הוא ענה שלא צפה בקלטות אבל הכיר היטב את אלכס, וכשחש בסקרנות שניצתה בלורן, השתמש במילה "וידוי" (ע"מ 83).

מתחילה התעניינות בברנז'ה סביב הקלטות של אלכס בליץ' המנוח, חלק מחוסר האמינות ב "סיפורו של ורנון סובוטקס" זה שהבמאי לורן יכול להתקשר לאיש קשר למציאת הקלטות, אבל אין לו כוח לעמוד המקח עם ניג'זים ובמקום הוא מפעיל את 'התנשמת'- גברת בשלהי החיים, לסבית, שעובדת עם לורן. תמורת הכיסים העמוקים שלו היא מקללת ומפיצה שקרים מסולפים, נוסח אשתו של מקרון היא טראנסז'נרית, על שנואי נפשו של לורן דופאלה באינטרנט ומחפשת עבורו את איש הקשר והקלטות.

ורנון ממשיך לסילבי, ששנאה אותו כשלא ענה לה בפייסבוק אחרי מות אלכס בליץ', האקס המיטולוגי שלה. הם שוכבים, אבל במקום הזוג מהאגדות היא נטפלת עליו שיהיה איתה, על כול ברבורייה, שהבית יהיה נקי וכו. הוא נס על נפשו...
בהמשך מסופר על 'דניאל' ופמלה קאנט- הם היו כוכבות פורנו. פמלה פרשה בשיא, 'דניאל' הפך לגבר אחרי שבתור אישה אחרי קריירת הפורנו כל שנשאר זה הבוז הגטרף, לרבות נשים שמסכלות עליה במבט יקח אותך השד לכול הרוחות. דניאל הייתה נערה שמנה שירדה 20 קילו והחבר שקנה לה הכול בחובות שהיא נאלצה לשלם ככוחבת פורנו. פאם ודניאל ניהיו חברות שנגמלו מהקוק(אין).

ורנון, לאחר שנס על נפשו מסילבי נפגש עם לידיה, 'בחורה ממוצאת שעושה כול שביכולתה למקסם נתונים', במילים אחרות בלונדינית עם חזה שופע. מפלרטטים, שוכבים ובפיצוץ שקרא ממכרה מהעבר ורנון חוזר לנוס על נפשו. לידיה קבלה כמה אלפי אירו לכתוב ביוגרפיה על אלקס בליץ', אליל נעוריה ורוצה תקלטות.

מכאן מגיע ורנון לכינוי 'סובוטקס', הוא פוגש את גל, חברתו הלסבית מהעבר (שבתור נערה גנבה תקליטים מהחנות). ורנון מרקיד בפנטהאוז הנוצץ של 'קיקו' את כל הכוסיות הבאות למסיבה באמצע שבוע. גן העדן הפסטורלי נקרע כאשר ורנון שוכב עם מרסייה, טראנסית שקיקו דואג לה וורנון משכיב.

"פגשתי אותה לחמש דקות, אבל בכנות, היא לא נראת לי הטיפוס השאהידי... אתה נלחץ בגלל הרעלה?"
"זה לא זה. היא אובססיבית לדת".
"עדיף מאשר לעשן קראק". (ע"מ 198).
'התנשמת' עושה הפסקה ודוחה את המידע ללורן וקופצת לספרד עם הבת של מכרה מהעבר בברצלונה, שומרת אליה (עיישה) שתלמד ולא תעשה דאווין של שהידית.
"סיפורו של ורנון סובוטקס" כתוב מהג'ורה של דפנט, והשפה השוצפת והמגודפת 'בפנים' של הקורא של דפנט עזר לי בטמטמת חורף שנקלטתי עליה בקריאה. השפה והסיפור הדמוי 'נרטיבית' הקופצ מדמות אל דמות קריאה ממכרת ומטמטמת בפני עצמה באופן סוחף!.

החבר האחרון שורנון פונה עליו הוא פטריס, מוזיקאי חבר מפעם. לאחר מכן יפול להתהפך ברחובות...

ורנון ברחובות פריז, אמא של קסבייה, שהיו חברי ילדות מנסה לשכנע אותו שיבוא אליה ללא הצלחה. ורנון תמיד גאה בעצמו!. הוא פוגש את אולגה ההומלסית. המפגש של ההומלס הטרי עם חבורת צעירים גלוחי ראש שיטרידו את ההומלסים המסכנים תעלה את העלילה לסרטון ותסגור עניין ב"סיפורו של ורנון סובוטקס".

השפה הנוקבת בספר מזכירה את התיאור בעמוד 161 המתאר את השאפתנות של לידיה בביוגרפיה על אלכס בליץ'-
"העובדה שאדם מכריז שהוא עומד לצייר סוס גזעי בעיצומה של דהירה לא אומרת שיצליח בכך. סביר יותר שהמאמץ יסתיים בשרבוט המזכיר בקושי עכברוש דרוס".

הסוף מאוד תמוה (למי שורצה ספולר! 'עדיף חיי הומלס חדל אישים, מחיי משפיען רשת).
הכתיבה ל'פנים' של דפנט מזכירה את הכתיבה של חבר האתר
RASTA
באופן זהה להפליא. למרבה העצב, שתי ספרי ההמשך שיצאו ל "סיפורו של ורנון סובוטקס" לא תורגמו, למרות שהספר שיצא בארץ בשיא טמטמת הקורונה זכה לאהדה וסיקור ברשת ובעיתונות.

בצעירותי קניתי את הספר "זיין אותי", הראשון של דפנט, עם השילוב המוצלח של אישה בחזייה מכוונת אקדח שקנה אותי.

הספר ממכר. הבעיות הגדולות מהחיים של של ורנון והדמויות הבוהמייניות והנלוזות יתחבבו על קוראים באשר הם.

ורנון וגם אני עם עיניים שקועות כחולות ופרצוף ילדותי ומהורהר אוהבים מוזיקת גיטרות ובירה. דפנט כתבה ספר מעיף לפרצוף!!

» ביקורות נוספות של אושר
» ביקורות נוספות על סיפורו של ורנון סובוטקס - סיפורו של ורנון סובוטקס #1