"אינני מתיימר להיות אובייקטיבי": כך כותב <mark>גיל סמסונוב</mark> בהקדמה. סמסונוב, יליד 1957, בנו של מפקד הלח"י בזכרון יעקב, אינו היסטוריון על תקן מלא. במקצועו הוא פרסומאי ויועץ פוליטי.

אבל בארבעים השנים האחרונות הוא הקדיש לא מעט זמן (בין היתר, תואר שלישי בהיסטוריה) למפעל שמטרתו להנגיש לנו את הסיפור, שלדעתו לא סופר כראוי (כשסופר בכלל) של הציונות הרוויזיוניסטית והמחתרות על דורותיהן. התוצאה היא שני ספרים.

( יממה לאחר הפיגוע בתל אביב ורציחתם של ארבעה ישראלים, בידי בני תועבה), שלום חברים קוראי סימניה,
לאחר חודש הפסקה בכתיבת ביקורות וכו׳ החלטתי לכתוב ביקורת על הספר הזה.
אבל קודם כל אני רוצה לספר לכם על אבי ז״ל.
אבי נולד בראש פינה ב 1927, משפחתו הגיעה למושבה בשנותיה הראשונות לאחר מסע של שנים שבמהלכו לאבי סבי נולדו
ילדים ומשפחתו גדלה. מאחר שבמטולה לא נישארו חלקות אדמה לחלוקה , המשפחה ירדה והתיישבה

תשמעו משהו ממש עצוב: עברתי ליד ספריית הרחוב האהובה עלי ו<mark>גיל</mark>יתי שמישהו עשה שם ניקיון וסילק את כל הספרים הישנים, אלה עם כריכות הקרטון, הדפים המצהיבים והפונט הקטן. וזה נורא, כי איך אני אדע עכשיו מה עמדתו של אחד העם במאמרים שלו, איך לבשל כמו ג'ואיש מאמא, איך להיות טכנאי צעיר ולקבל הרבה מידע על המין שלא יכולתי לשאול? אני לא יודעת מי עשה את זה ולמה, מי שמו להחליט מה מתאים ומה לא מתאים לספריית רחוב. אחרי