“את ספרו הייחודי מקורי מפעל העננים של גברת לילנבלום של עידו גפן שמרתי לחופשת חג שהיתה והאינסטינקטים שלי שוב לא הטעו אותי שבחרתי נכון . משהו בשם הספר ותמונת כריכתו נראתה לי מסקרנת מהפנטת ואפילו מאוד מוזרה עד לכדי סקרנות של קריאה .. . זאת נוכחתי לדעת יותר כשקראתי אותו , כי כשמשלבים דמיון ופנטזיה ,מציאות וחלום בכתיבה גאונית המלהטטת רומן של בדיוני מדע ופנטזיה מעניינת ומשעשעת עד מצחיקה קיב”

“ספר חדש. יש המון הייפ סביבו כרגע, וזו גם הסיבה שקניתי אותו. זהו הספר הראשון של עידו גפן, יליד 92', וכמו ברוב המקרים עם סופרים חדשים, גם כאן הבוסריות בולטת. הדו שיח בין הדמויות נורא שטוח, נופל למקומות צפויים ולא מצליח להמריא למעלה, ולפעמים התחושה הייתה כאילו אני קורא תסריט מתוך סרט ולא ספר. הדמויות לא מצליחות להצטייר כחיות ומלאות ברבדים, והמעשים שלהן אף נראים מעט לא הגיוניים בקטעים מסויימים. עי”

“המצב בדרום מתוח ולברנש נמאס מהמשתמטים הגודשים את בתי הקפה בתל אביב. אז מה הוא עושה? מתגייס, כמובן. לגולני, לא פחות. רוצה להיות פייטר. אממה? ברנשנו לא בדיוק בן עשרים. למעשה, הוא סבא בן שמונים שהתאלמן לאחרונה. זה הסיפור הפותח אסופת סיפורים קצרים, מוזרים יותר ופחות. -שירה בת ה-11 והוריה. המשפחה הקטנה עזבה את המרכז לדרום והורים מתחילים לשים לב לתופעות לא מוסברות העוברות על בתם. בבית החולים הבדיקו”

“ספר חביב מאוד. הוא העביר לי כמה שעות. הסיפור הראשון הוא בעצם היחיד שבאמת טוב. השאר נחמדים. לא בזבוז זמן, חלילה, אבל מעין מד"ב לייט שלא מעז להיות יותר מכך. הכתיבה של גפן היא פשוטה ומאוד קריאה, הוא לא אשף המילים, וזו כנראה הסיבה שכיף לקרוא אותו גם כשהוא לא מחדש הרבה. אולי אנסה את ספרו השני. את זה שווה לקרוא אם הוא בהנחה או נמצא בספרייה שלכם.”

“את ספרו הייחודי מקורי מפעל העננים של גברת לילנבלום של עידו גפן שמרתי לחופשת חג שהיתה והאינסטינקטים שלי שוב לא הטעו אותי שבחרתי נכון . משהו בשם הספר ותמונת כריכתו נראתה לי מסקרנת מהפנטת ואפילו מאוד מוזרה עד לכדי סקרנות של קריאה .. . זאת נוכחתי לדעת יותר כשקראתי אותו , כי כשמשלבים דמיון ופנטזיה ,מציאות וחלום בכתיבה גאונית המלהטטת רומן של בדיוני מדע ופנטזיה מעניינת ומשעשעת עד מצחיקה קיב”

“ספר חדש. יש המון הייפ סביבו כרגע, וזו גם הסיבה שקניתי אותו. זהו הספר הראשון של עידו גפן, יליד 92', וכמו ברוב המקרים עם סופרים חדשים, גם כאן הבוסריות בולטת. הדו שיח בין הדמויות נורא שטוח, נופל למקומות צפויים ולא מצליח להמריא למעלה, ולפעמים התחושה הייתה כאילו אני קורא תסריט מתוך סרט ולא ספר. הדמויות לא מצליחות להצטייר כחיות ומלאות ברבדים, והמעשים שלהן אף נראים מעט לא הגיוניים בקטעים מסויימים. עי”

“המצב בדרום מתוח ולברנש נמאס מהמשתמטים הגודשים את בתי הקפה בתל אביב. אז מה הוא עושה? מתגייס, כמובן. לגולני, לא פחות. רוצה להיות פייטר. אממה? ברנשנו לא בדיוק בן עשרים. למעשה, הוא סבא בן שמונים שהתאלמן לאחרונה. זה הסיפור הפותח אסופת סיפורים קצרים, מוזרים יותר ופחות. -שירה בת ה-11 והוריה. המשפחה הקטנה עזבה את המרכז לדרום והורים מתחילים לשים לב לתופעות לא מוסברות העוברות על בתם. בבית החולים הבדיקו”

“ספר חביב מאוד. הוא העביר לי כמה שעות. הסיפור הראשון הוא בעצם היחיד שבאמת טוב. השאר נחמדים. לא בזבוז זמן, חלילה, אבל מעין מד"ב לייט שלא מעז להיות יותר מכך. הכתיבה של גפן היא פשוטה ומאוד קריאה, הוא לא אשף המילים, וזו כנראה הסיבה שכיף לקרוא אותו גם כשהוא לא מחדש הרבה. אולי אנסה את ספרו השני. את זה שווה לקרוא אם הוא בהנחה או נמצא בספרייה שלכם.”