“פעם, יצאתי עם הכיתה של אחד הבנים שלי ללוות טיול. הוא היה בכיתה ב או ג, אולי ד? משהו כזה. הוא לא כל כך השתלב חברתית, היו כמה ילדים שהציקו לו, ניצלתי את ההזדמנות לנסתכל מקרוב על הסיטואציה. מה שהדהים אותי אז, אני זוכרת, זה שכל הילדים שהוא התלונן שמציקים לו בלטו מאוד לטובה: הם היו כריזמטיים, הם היו הראשונים שהתנדבו כשהמורה ביקשה עזרה, שניים מהם נצמדו לילד אחר בכיתה, נמוך, שהיה נראה להם שקשה לו והצי”

“פעם, יצאתי עם הכיתה של אחד הבנים שלי ללוות טיול. הוא היה בכיתה ב או ג, אולי ד? משהו כזה. הוא לא כל כך השתלב חברתית, היו כמה ילדים שהציקו לו, ניצלתי את ההזדמנות לנסתכל מקרוב על הסיטואציה. מה שהדהים אותי אז, אני זוכרת, זה שכל הילדים שהוא התלונן שמציקים לו בלטו מאוד לטובה: הם היו כריזמטיים, הם היו הראשונים שהתנדבו כשהמורה ביקשה עזרה, שניים מהם נצמדו לילד אחר בכיתה, נמוך, שהיה נראה להם שקשה לו והצי”