|
|
|
1.
|
|
מתי התחילו השקרים? אולי תמיד עמדו ביניהם שקרים. קטנים, לא מאוד משמעותיים כשהם נקנים בגרמים בודדים, אבל גדולים כשהם מצטברים לשקי ענק... השקר ששיקרה לו בהתחלה היה השקר הכי גדול. היא ידעה שהיא משקרת, ועדיין שיקרה, כי הרגישה שלא יהיו לה עוד הזדמנויות, היא קיבלה כבר את כל הצ׳אנסים שלה, אז היא הסתכלה עליו ובלי למצמץ אמרה לו שהיא יודעת שיהיה להם טוב ביחד. הוא עצר לרגע ושאל אותה אם היא בטוחה, והיא אמרה לו שכן, למרות שכל הגוף שלה רקד והבטן שלה פעמה והלשון שלה נדבקה לפה ובקושי הצליחה לזוז. היא אמרה שוב כן, הפעם בקול תקיף יותר, והיה לכן הזה הד ואולי זה מה ששכנע אותו, זה שהיה מוקף בכל כך הרבה כן, והוא חייך אליה את החיוך היפה שלו ואמר לה, ״אז בואי נתחתן.״
אב שחוגג לבנו יום הולדת ראשון בחיק המשפחה המורחבת — ופוגש בעיניהם את האמת על בנו; פסיכולוגית שחייה התהפכו על צירם; ילדה כבדת משקל שמבקשת רק לאכול, לאכול ולצוף; אישה צעירה שדבר מה בלתי נראה חוצץ בינה לבין העולם — אלה ואחרים הם גיבורי קובץ הסיפורים החכם והרגיש של שנער פנקס־סמט, שכל כולו מהלך על קווי המתאר של הגוף, ובמקומות שבהם
הוא פוגש את הנפש.
ד״ר שנער פנקס־סמט, ביבליותרפיסטית ופסיכותרפיסטית, עומדת בראש המסלול לפסיכותרפיה מודעת גוף בבית הספר לפסיכותרפיה ״הגל החדש״ באוניברסיטת רייכמן. הספר ״ליפול למעלה — כתיבה עכשווית על גוף בטיפול״, בעריכתה, זכה בתמיכת קרן רבינוביץ.
...
|
|
2.
|
|
הכתיבה הפסיכואנליטית על גוף מייתרת, פעמים רבות, את מקומו כגוף חי, תופס ונע. שפה גופנית ופרקטיקות גופניות אינן חלק מהטיפול הפסיכואנליטי, וחוקרים רבים עוסקים בשאלת הפער שבין כתיבה על גוף לבין עבודה עם גוף נוכח בקליניקה. אסופת מאמרים זו מבקשת לצמצם פער זה, מתוך מחשבה כי הגוף נמצא בעולם ואיננו תחום רק בתוך יחסי אובייקט.
הכותבות והכותבים הם מטפלים בעלי סקרנות לגוף ולגופניות והם נעים על המנעד שבין הגוף למילה — מחשיבה פסיכואנליטית על גוף, דרך הגוף כדימוי וכשפה ועד עבודה ישירה עם גוף בתוך חדר הטיפולים. הכותבות והכותבים, מענפי הטיפול השונים, מבקשים לנהל דיאלוג מפרה, חסר שיפוטיות ויצירתי על טיפול ועל גוף. חלק מהדיאלוגים נכנסו לספר זה דרך שיחה בין מספר כותבים או כתגובה לפרק אחר. שיתופי פעולה אלו הם בבחינת סנונית ראשונה בכתיבה הישראלית על טיפול.
קהל הקוראות והקוראים ייחשפו באסופה זו לידע (קליני־גופני) שאיננו בהכרח מוכר לקהל המטפלים העוסקים בטיפול נפשי. חלק מהכותבות והכותבים תורמים מניסיונם בתחומים משלימים, כגון מחול ויוגה. מספר פרקים בספר מציג עבודות מקוריות על גוף ופיתוח של מודלים גופניים כחלק מפסיכותרפיה (תמי פולק, אפרת שקד, אסי שורק, ירון מצליח, קרן צרפתי, יסמין גודר ושנער פנקס־סמט); פרקים אחרים עוסקים באפשרויות שונות של שפה גופנית (מירב רוט, אלינה שלקס, סנדרה הלוי); פרקים נוספים מציגים טיפול המשלב עבודה נפשית וגופנית (נועה אוסטר ורננה רייז, רונן לוי, שמית קדוש, סמדר אלעד, רם מצליח־אתקין). ספר זה מרחיב ומאתגר את השיח על גוף כחלק מטיפול פסיכודינמי; מבקש לתת השראה לקהל הקוראות והקוראים; ולצמצם את הדיסוציאציה המובנית שיש בטיפול, שבו הגוף הפיזי איננו נוכח....
|
|
