“איך זה מרגיש כשהעולם שלך, העולם המוכר והידוע, זה הבטוח והמגונן קורס עליך ככה ביום בהיר אחד? איך זה מרגיש כשזה קורה ואת רק נערה בת 12? איך זה מרגיש, כשזה קורה, ואת, הילדה בת ה-12, מרגישה שאת חלק מתוך תסריט אימים שנכתב ע"י הגורל, ומי שלוהק לתפקיד הראשי, זה של דמות השטן המפלצתי הוא לא יותר מאשר אביך? אותו אב שהיה אב אוהב לקלואי ולאחיה הגדול ממנה בשלוש שנים, קופ. אבא שאהב, אבא שדאג, שהיה מחכה ל”

“פסח הגיע ובזמן שכולם התמקדו בליל הסדר או בניקיון הבית, אני ובעלי דווקא התמקדנו בלהעלות הצגה חדשה בפסטיבל הצגות לילדים ונוער. לקרוא כמובן בקושי היה לי זמן והלחץ מן הסתם גדול מאוד. לכן לא היה מנוס מלבחור ספר מתח שישאיר אותי ברצף הקריאה ויאפשר לי המשכיות וגם עניין למרות כל הכאוס מסביב. בדיעבד... כנראה הייתי צריכה לבחור ספר אחר אבל היי, לפחות הצלחתי לסיים אותו. קלואי היא פסיכולוגית שסוחבת עימה”

“ספר מתח חביב... לא יודעת להגיד אם הוא ייחרט לי בראש כמשהו מיוחד יותר מידי הוא מאוד דומה לספרי מתח אחרים בז'אנר ההעלמויות של נערות. כבר קראנו מספר ספרים בנושא והאמת כולם מתחילים להתערבב לי בראש. אז פה מסופר על בחורה שבעברה היסטוריה של חברות שנעלמו בהיותה מתבגרת.. אחת אחרי השניה. אבא שלה הואשם בכך והוא בכלא. ככה די מתחיל הסיפור. עשרים שנה אחרי כשהיא כבר בוגרת עם חיים מסודרים משל עצמה שוב מתחיל”

“עלילת הספר מובאת כלבבי בגוף ראשון מפיה של קלואי ומדלגת לסירוגין בין ההווה לעבר. בנוגע לזהות הרוצח- מתחילת הספר חשדתי בדמות מסוימת ולעיתים קלואי הרגישה לי תמימה מדי והתחשק לי לצעוק לה: "איך את לא רואה??" אבל אני מודה שאת זהותו האמיתית והמורכבת גם אני לא ניחשתי (למרות שחשדתי בו אבל היי, זה לא נחשב אם חשדתי בערך בכולם נכון? :) ). נהניתי גם מהסיום המסועף למרות שהוא יצר אצלי כמה חורים לא פתורים אבל הם”

“איך זה מרגיש כשהעולם שלך, העולם המוכר והידוע, זה הבטוח והמגונן קורס עליך ככה ביום בהיר אחד? איך זה מרגיש כשזה קורה ואת רק נערה בת 12? איך זה מרגיש, כשזה קורה, ואת, הילדה בת ה-12, מרגישה שאת חלק מתוך תסריט אימים שנכתב ע"י הגורל, ומי שלוהק לתפקיד הראשי, זה של דמות השטן המפלצתי הוא לא יותר מאשר אביך? אותו אב שהיה אב אוהב לקלואי ולאחיה הגדול ממנה בשלוש שנים, קופ. אבא שאהב, אבא שדאג, שהיה מחכה ל”

“פסח הגיע ובזמן שכולם התמקדו בליל הסדר או בניקיון הבית, אני ובעלי דווקא התמקדנו בלהעלות הצגה חדשה בפסטיבל הצגות לילדים ונוער. לקרוא כמובן בקושי היה לי זמן והלחץ מן הסתם גדול מאוד. לכן לא היה מנוס מלבחור ספר מתח שישאיר אותי ברצף הקריאה ויאפשר לי המשכיות וגם עניין למרות כל הכאוס מסביב. בדיעבד... כנראה הייתי צריכה לבחור ספר אחר אבל היי, לפחות הצלחתי לסיים אותו. קלואי היא פסיכולוגית שסוחבת עימה”

“ספר מתח חביב... לא יודעת להגיד אם הוא ייחרט לי בראש כמשהו מיוחד יותר מידי הוא מאוד דומה לספרי מתח אחרים בז'אנר ההעלמויות של נערות. כבר קראנו מספר ספרים בנושא והאמת כולם מתחילים להתערבב לי בראש. אז פה מסופר על בחורה שבעברה היסטוריה של חברות שנעלמו בהיותה מתבגרת.. אחת אחרי השניה. אבא שלה הואשם בכך והוא בכלא. ככה די מתחיל הסיפור. עשרים שנה אחרי כשהיא כבר בוגרת עם חיים מסודרים משל עצמה שוב מתחיל”

“עלילת הספר מובאת כלבבי בגוף ראשון מפיה של קלואי ומדלגת לסירוגין בין ההווה לעבר. בנוגע לזהות הרוצח- מתחילת הספר חשדתי בדמות מסוימת ולעיתים קלואי הרגישה לי תמימה מדי והתחשק לי לצעוק לה: "איך את לא רואה??" אבל אני מודה שאת זהותו האמיתית והמורכבת גם אני לא ניחשתי (למרות שחשדתי בו אבל היי, זה לא נחשב אם חשדתי בערך בכולם נכון? :) ). נהניתי גם מהסיום המסועף למרות שהוא יצר אצלי כמה חורים לא פתורים אבל הם”