|
2.
|
|
אחת מזירות ההתרחשות של בג'נקיה — רומן הביכורים הפרוע והמהפנט של זאב סמילנסקי — היא (כצפוי) ג'נקיה, מגרש גרוטאות המשמש בעיקר לפירוק רכבים, אם כי אפשר למצוא בו גם אוצרות נוספים, כמו זנבות וכנפיים של מטוסי סילון, ציוד עתיק ליקב הראוי להיות מוצג במוזיאון, ואפילו אוצר ממשי, שערכו הכספי כה גבוה שיש בכוחו להניע עלילת פשע רבת תהפוכות. ג'נקיה, כך מתברר, היא אזור דמדומים מכושף שבו חפצים שאיבדו את השימוש המקורי שלהם, ולכאורה סיימו את חייהם, מצפים לעין גואלת שתעניק להם גלגול חיים שני. וזה בדיוק מה שסמילנסקי חותר לעשות ברומן שלו, אם כי לאו דווקא לחפצים: להעניק לעיר רמלה ולדמויות הרבות שמאכלסות אותה את הסיכוי להתגלות מחדש — לחשוף מעמקים לא צפויים, חוכמה לא מוכרת או טפשות בלתי מצויה, ואם אפשר לשנות תוך כדי תנועה את אופיין וגורלן, לטוב או לרע.
סמילנסקי — מתמטיקאי, משורר, איש הייטק, יינן — לא מהסס ללכת ב"בג'נקיה" בעקבות סופרים ידועים, כולל אביו, הסופר ס. יזהר, מחבר "ימי צקלג". כמוהם הוא שואף לנסות להמציא מחדש את "הרומן הישראלי הגדול", ולהקיף במילים עולם ומלואו — אם כי הוא משתדל שזה יהיה עולם כאוטי ככל האפשר, שאינו מציית להבחנות המקובלות בין טפל ועיקר, מפעים ומצחיק, נשגב ונלעג. האם הוא מצליח? התשובה בידי הקורא.
(אלי הירש)...
|
3.
|
|
אלישע, אוהב הצמחים, חובב הכוכבים, נפרד בצער מהפקולטה לאסטרופיזיקה באוניברסיטה בסיאטל ועובר לניו יורק, לעבודה מתגמלת בחברת פיננסים שמרוויחה יותר ויותר כסף ככל שהמצב הפוליטי מתקרב למלחמת אזרחים. יחד עם אלישע חוצים את היבשת אשתו השאפתנית אמילי ובתו החכמה עלמה שעל סף גיל ההתבגרות, העסוקה בגיבוש תמונת עולם משלה. אלא שההידרדרות החברתית והביטחונית המהירה, באמריקה הגדולה כמו גם בבית הקטן שאלישע השאיר מאחוריו בפתח תקוה, מחמירה את המצב. מפגש עם חילמי, מי שהחשיב כידידו האמיתי היחיד, חורץ את גורלו.
בסוף הספר מובא בונוס, הסיפור הקצר והעוקצני "יציאה", שעוסק גם הוא בכסף, תאווה ואהבה.
כסף הוא ספרו הרביעי של זאב סמילנסקי – מתמטיקאי, משורר וסופר. קדמו לו שני ספרי שירה, "צבע ביתך" (2016) ו"בארות הגופרית הישנות" (2020), והרומן "בג'נקיה" (2020), שזיכה את מחברו בפרס לספר ביכורים על שם גדעון תלפז.
עורך הספר: אלי הירש. ...
|
4.
|
|
המספרת נזכרת איך אבא שלה לימד אותה שיעור חשוב לחיים - איך ילדה מאד טובה יכולה גם להפוך את עורה....
|
5.
|
|
האומנם סבא צודק, והמנהלת הערמומית גונבת את הדג של יום רביעי ומחביאה אותו במגירה סודית? או שאלה סתם תכסיסים הזויים של סבא, שיש להם מטרה נסתרת?סבא של אמיר הוא איש קצת מוזר ולפעמים הוא מתנהג כמו ילד. אמיר, לעומת זאת, הוא ילד בוגר ואחראי שלא אוהב שמבלבלים לו את המוח. סבא רוצה מאוד להתחבב על אמיר. לו רק אמיר ושני אחיו – אדם הגדול ואורי הקטן – היו אוהבים אותו כמעט כמו שהם אוהבים את סבתא שלהם! כשסבא וסבתא באים לבקר את אמיר ומשפחתו בבריסל, סבא מנסה למשוך אליו את ליבו של אמיר בשיטות המיוחדות רק לו. זהו ספרו הראשון של זאב סמילנסקי המיועד לילדים, מעשייה משפחתית מתוקה-מפולפלת ומלאת חיים.
זאב סמילנסקי הוא מתמטיקאי, משורר וסופר. הוא הוציא שני ספרי שירה, "צבע ביתך" (2016) ו"בארות הגופרית הישנות" (2020), ואת הרומנים "כסף" ו"בג'נקיה" (2020), שזיכה את מחברו בפרס לספר ביכורים על שם גדעון תלפז.
עורך הספר: אלי הירש. ...
|
6.
|
|
פיגום
לֹא דָּרְכוּ לִי עַל הָרֶגֶל, לֹא בָּעֲטוּ בַּתַּחַת
וּבָתֵּי שֶׁחְיִי מַדִּיפִים אֶת רֵיחוֹ הַטּוֹב שֶׁל שֶׁמֶן הַמֹּר, דַּוְקָא
וּבְכָל זֹאת אֲנִי רוֹצֶה לָשִׁיר, לָשִׁיר, מֻטָּל
עָלַי לָשִׁיר, בְּדַיְקָנוּת, בְּקַלּוּת, לָשִׁיר
בְּטִבְעִיוּת, כְּמוֹ פּוֹעֵל הַנּוֹפֵל מִפִּגּוּם
אוֹ צִפּוֹר מְחַרְבֶּנֶת.
באחד השירים העצובים והמצחיקים ביותר בספרו בארות הגפרית הישנות מתווכחים הוריו של זאב סמילנסקי על נסיעה לחו"ל. הכול מתרחש בזיכרונו המיוסר של המשורר, שהרי שני ההורים כבר הלכו לעולמם. האם, הציירת נעמי סמילנסקי, רוצה לנסוע למוזיאון ההרמיטאז' בסנט פטרבורג, להתענג על יצירות מופת. האב, הסופר ס. יזהר, רוצה להישאר בבית, ושואל: "מַה יֵּשׁ שָׁם, בַּהֶרְמִיטָז' / שְׁאֵין בְּעָלֶה אֶחָד יָבֵש / שֶׁל אֵיקָלִיפְּטוּס". ואיפה המשורר עצמו מוצא את עצמו בקונפליקט הזה? גם, כצפוי, איפשהו באמצע, בין התשוקה המתוסכלת של אמא לפתוס המיתמם של אבא, וגם הרחק מעבר לו.
שהרי יש גם יופי אחר — יופי שאינו נשמע לניגוד בין תרבות נשגבת לטבע פראי, ואינו מפנה את גבו למה שבאמצע, כלומר לבני אדם ולכאביהם ולהסחות הדעת הפנטסטיות שלהם ולפרטי חייהם הזעירים והמשעשעים ביותר. למשל: היופי שיש במזונות שנשכחו במעבה המקרר או בבדיקת קולונוסקופיה. כי בדיוק לשם חותר סמילנסקי בכל שיריו — אל היופי הנדיר המתגלה דווקא במקומות הפחות צפויים ומהזוויות הפחות צפויות, איפשהו במרחבים הגדולים המפרידים בין זיכרונות משפחתיים רחוקים ל"בן האובד" של רמברנדט התלוי בסנט פטרבורג. / אלי הירש...
|
|