“עם עובד, לא בפעם הראשונה אני אומר זאת, הלכו לאיבוד. הפעם האחרונה שקראתי משהו ראוי משל מישהו המפרסם אצלם קבוע היה מסע דילוגים של באר. גם זה לא היה בסדרת ספרייה לעם. הספר הנוכחי מורה סופית על אובדן דרך של עם עובד. גם ההמלצה המשונה של מאיר שלו בכריכה האחורית לא היתה במקומה. בכלל בכלל לא. לא רוצה לרדת לרמה של כמה שילמו לו עבור ההמלצה. שמו לא היה אמור להופיע שם, בטח לא עבור ספר לא ראוי זה. הדס בקצה הל”

“רשימת האימהות / Gali Tibon הוצאת עם עובד 2017 263 עמודים ***************************** הספר נפתח בציטוט: "כל המסופר בספר זה בדוי, אך כמעט כולו קרה" (ברנרדו קוצ`ינסקי). הנושא העיקרי של הספר הוא "שאלת האשמה". לא קראתי ספר שואה שהתעסק כל כך בדילמה זאת כמו ספרה של גלי מיר-תיבון. באפריל 1945 בבוקרשט בבית המשפט של העם, מתנהלת חקירת פשעים נגד האנושות, שבוצעו בטרנסניסטריה (שטח אוקראינה) בגטו מוג”

“סיימתי היום את הספר המרתק של גלי מיר-תיבון "הדס בקצה הלילה", בדיוק שלושה ימים לפני יום נפילתה של גיבורת הספר (30 במאי 1948). הספר מגולל את סיפורה של הקשרית הדסה למפל, שנותרה לבדה מול האויב בקרב על שחרור הדרך לירושלים בלטרון. הסיפור מורכב יפה ומעניין, אם כי ברובו עוסק ברומן בדוי, במקום עובדות היסטוריות חשובות. אך לקראת סופו מתחברים יפה כל חלקי הפזאל ליחידה אחת מרתקת. מומלץ בחום, ומתאים לתקופה ה”

“"... הם אפילו לא מתקרבים למשטרה. "אין לזה סיכוי. תבין. זה שטח הריגה, כל המישור הזה." "היא בחיים! אין לכם זכות להפקיר אותה!" לבדה בזחל"ם, יודעת שכולם שמעו אותה, חושבת שלאף אחד לא אכפת, שכבר הקריבו אותה, בגדו בה. "אנחנו יכולים להציל אותה. חייבים!" "אף אחד לא יכול להציל אותה," אמר הנהג ביובש והמשיך לנסוע." === ביום 7 באוקטובר 2023, היו מירי ואמיר תיבון סגורים עם שתי הבנות שלהם, בנות שנה ושלוש,”

“עם עובד, לא בפעם הראשונה אני אומר זאת, הלכו לאיבוד. הפעם האחרונה שקראתי משהו ראוי משל מישהו המפרסם אצלם קבוע היה מסע דילוגים של באר. גם זה לא היה בסדרת ספרייה לעם. הספר הנוכחי מורה סופית על אובדן דרך של עם עובד. גם ההמלצה המשונה של מאיר שלו בכריכה האחורית לא היתה במקומה. בכלל בכלל לא. לא רוצה לרדת לרמה של כמה שילמו לו עבור ההמלצה. שמו לא היה אמור להופיע שם, בטח לא עבור ספר לא ראוי זה. הדס בקצה הל”

“רשימת האימהות / Gali Tibon הוצאת עם עובד 2017 263 עמודים ***************************** הספר נפתח בציטוט: "כל המסופר בספר זה בדוי, אך כמעט כולו קרה" (ברנרדו קוצ`ינסקי). הנושא העיקרי של הספר הוא "שאלת האשמה". לא קראתי ספר שואה שהתעסק כל כך בדילמה זאת כמו ספרה של גלי מיר-תיבון. באפריל 1945 בבוקרשט בבית המשפט של העם, מתנהלת חקירת פשעים נגד האנושות, שבוצעו בטרנסניסטריה (שטח אוקראינה) בגטו מוג”

“סיימתי היום את הספר המרתק של גלי מיר-תיבון "הדס בקצה הלילה", בדיוק שלושה ימים לפני יום נפילתה של גיבורת הספר (30 במאי 1948). הספר מגולל את סיפורה של הקשרית הדסה למפל, שנותרה לבדה מול האויב בקרב על שחרור הדרך לירושלים בלטרון. הסיפור מורכב יפה ומעניין, אם כי ברובו עוסק ברומן בדוי, במקום עובדות היסטוריות חשובות. אך לקראת סופו מתחברים יפה כל חלקי הפזאל ליחידה אחת מרתקת. מומלץ בחום, ומתאים לתקופה ה”

“"... הם אפילו לא מתקרבים למשטרה. "אין לזה סיכוי. תבין. זה שטח הריגה, כל המישור הזה." "היא בחיים! אין לכם זכות להפקיר אותה!" לבדה בזחל"ם, יודעת שכולם שמעו אותה, חושבת שלאף אחד לא אכפת, שכבר הקריבו אותה, בגדו בה. "אנחנו יכולים להציל אותה. חייבים!" "אף אחד לא יכול להציל אותה," אמר הנהג ביובש והמשיך לנסוע." === ביום 7 באוקטובר 2023, היו מירי ואמיר תיבון סגורים עם שתי הבנות שלהם, בנות שנה ושלוש,”