תנו לי ספר טוב בלילה שרבי וזהו, לא צריכה יותר מזה. אבל כשהספר מספר על רוסיה הצארית ומלווה בכוסית וודקה קפואה, זה כבר אושר צרוף. לא יודעת מה בתקופה ההיא ברוסיה מושך אותי כל כך. אדונים ומשרתים, שתיינים, בטלנים, אצילים נלוזים, הנשים ההסטריות התלויות לחלוטין בגברים שלהן, הכל שקוע עד... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
הייתי בהודו פעמיים: בראשונה ארבעה חודשים ובשנייה כמעט שלושה.בניגוד לארצות אחרות, אי אפשר להסביר את הודו. לא לאחרים ואפילו לעצמך זה די קשה.
המקום המוזר, הקשה, הנהדר, והבלתי מוסבר הזה הוא בהכרח קרקע פורייה לסיפורים. והסיפור הזה הוא נהדר. איך אפשר לצאת מהאוקיינוס האנושי האדיר הזה... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אני מודה...גם אני פה אחרי שראיתי קודם את הסדרה והפכתי להיות קורא נלהב של הספרים. לא הנוסחה הכי מוצלחת - לראות לפני שקוראים, אבל גם זה קורה לפעמים. עכשיו נותר להקדים את העונה השנייה. למישהו יש את הספר השני? :)... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
מלחמת העולם השנייה הניבה סיפורי הישרדות מדהימים. כזה הוא סיפורו של אלכס קורזם – הקמע.
אלכס היה בן חמש כאשר הגיעו הנאצים לכפרו והובילו את אמו ושני אחיו הקטנים לבור ההריגה. הוא הצליח לחמוק אל היער הסמוך ולהשקיף משם על הטבח.
בתנאים אשר לא ייאמנו הצליח לשרוד ביער מספר שבועות עד ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
****
אין מים זורמים, אין סלולרי, ג'י.פי.אס., בדיקות ד.נ.א., אין חשמל בבתים, אין טלוויזיה או רדיו, אין אינטרנט, אין מכוניות, אין מחשבים, אין אסלות, אין נעלי נייק-אייר עם בועת הליום.
אבל יש כרכרות, פגיונות, כרוזים, שמועות, רומנים חשאיים, מועדונים סאדים-מאזוכים, אקדחים תופיים, מעמדות, ... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
לא הפסקתי לצחוק ולדמוע, הרגשתי כאילו הוא מספר את הסיפור האישי של משפחתי, אמנם בגליל ולא בעמק, אבל אותה מנטליות, אותן דמויות.
פיסת א"י שלעולם לא תמצאו בספרי ההסטוריה. לא להחמיץ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
המושג מילת נשים לא היה זר לי, שמעתי אותו במהלך חיי מספר פעמים, אבל לקרוא תאור כזה ממקור ראשון רק המחיש את הכאב שילדות קטנות עוברות מגיל כל צעיר לאורך כל ימי חייהן.
הידיעה שסבל כזה גורם למחלות, לכאבים עצומים ולאי הנאה שבקיום יחסי מין הוא בלתי נתפס.
ועוד יותר כואב להבין שאמא שאמ... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
"כמעיין המתגבר", "כמעיין המתגבר" (ספרו האלמותי של איין רנד), זועקת אמא שלי כאשר היא נכנסת לחדר שלי – מרפסת סגורה קטנטונת, שהשתלטתי עליה בניסיון להכריז על עצמאות בגיל העשרה. נטשתי את חדר הילדים, שחלקתי עם אחי ואחותי, לטובת שניים וחצי מטר רבועים שכללו מיטה, ארון קטן ו... שקט. אין הי... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
היה יכול להיות ספר מרתק. כל החומרים קיימים שם. דמויות היסטוריות מופלאות, תקופה קריטית בחיי הישוב בארץ. ומה עשתה הסופרת? הפכה זאת לרומן למשרתות. קיטש.,סוחט דמעות מקצועי. הדמויות הפכו אצלה לסטריאוטיפייות ובנוסף לכל דיאלוגים דימיוניים בין אבשלום פיינברג ואבשלום שוהם נכד אחותו ז"... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
לכל מי שרוצה להריח/לטעום את אמריקה האמיתית, זו שבית הספר התיכון הוא פסגת חייהם של אנשים, שהמחוז בו נולדו האנשים הוא כפי הנראה גם המחוז בו ימותו מוזמן לקרוא את הספר. זהו ספר על אמריקה שכל קשר בינה לבין "ניו-יורק" הוא מקרי בהחלט. שכל קשר בין ה"אדומי צוואר" (למישהו יש תרגום טוב יותר ל... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
אוי אבשלום אבשלום... איפה הגברים של פעם(יסלחו לי הגברים של היום).נהנתי ברמות מההסטוריה של מדינתינו הקטנטונת כמה עקשנות ודם היא גבתה ולמעשה גובה עד היום. כמו קודמי שכתבו ביקורת היה קשה לי עם סיפור המעטפת של גרפולוגית הזויה שלא מחוברת לכלום ובטח לא למציאות. סך הכל ספר טוב נהנתי..... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אני עדין באמצע, וככה זה תמיד יוצא לי, שאני באמצע המתח והסערה, שאני באמצע ההתרגשות והצפייה להגיע לשעות הערב בהם אני יכולה לקרוא, אז אני רושמת ביקורת- כשאני מסיימת את הספר זה כבר היסטוריה.
אני מאוד נהנת מהכתיבה של חיים באר, מאוד נהנת מהדמויות המיוחדות ומהפרדוקסים התהומיים שיש בס... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
הסיפור הוא פשוט לא יאומן. ללא הייתה זו אוטוביאוגרפיה הייתי אומרת שהוא לא אמין! אבל יש אשה כזו! יהודיה מהגרת מפולין שהתחתנה עם אדם שחור נוצרי בשנות הארבעים של המאה הקודמת וילדה לו ולאב אחר 12 ילדים שחורים! הסיפור אכן מדהים. הספר מעט פחות. הכתיבה מעט לקונית אולי בגלל שהכותב הוא עי... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
אחד הספרים המעולים שקראתי אי פעם. התיאורים המוחשיים המעלפים של המציאות הקשה של נער דחוי מהחברה מיום היוולדו והתחושות הלא רגילות שמצליח להעביר הסופר מהשורה הראשונה בספר פשוט הופכים אותו לספר יחיד ומיוחד במינו, גאוני ממש. יצירה ספרותית משובחת.... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
כשהמורה חנה נכנסה לכיתה הייתי בת 12, כיתה ז'. ממבט ראשון הבנתי שהיא קורצה מחומר אחר. היא היתה צעירה, אנרגטית והיו לה רעיונות שסחפו את כולנו. מיד היא התחילה להכין אותנו לתיכון. אחת הדרכים היתה לשלוח אותנו שוב ושוב לספריה העירונית לחקור בספרים. אחד הנושאים שליווה אותנו היה - ארגונ... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
סימן ודאי למדי לספר לא טוב- הדגשות מילים.
אז אומנם בעידן הפוסט מודרני המבנה המסורתי של ספר פרוזה כבר איננו מחייב, וספרים כמו "המקרה המוזר של הכלב...", או "קרוב להפליא...", מצאו את הנקודה בה התוכן מתחבר לחומר. אבל במקרה הזה, הדגשת מילים היא עדות לדלות, וחוסר יכולת טקסטואלי. הרי אם הסו... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
חמוד , מתכונים כאשר סגנון הכתיבה מזכיר קצת את בלייזר
בפועל ניסיתי שני מתכונים , יצא על הפנים. שוכחים שלחלק מהגברים יש כישרון להרוס הכל... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
![הסוחר מונציה [מהדורת 2011] - תרגום: אברהם עוז - ויליאם שייקספיר](/100x154/bookimages/covers0/4147.jpg "הסוחר מונציה [מהדורת 2011] - תרגום: אברהם עוז - ויליאם שייקספיר")
אם היום ספר כזה היה נכתב,ההשמצות היו מקיר אל קיר לנוכח האנטישמיות הברורה שעולה ממנו.ישנה דעה ששקספיר מעולם לא פגש יהודי (אסור היה ליהודים לגור ברחבי בריטניה) ואת כול רעיונותיו שאב מספרות אנטישמית שהיה נפוצה אז.
ועדיין ישנו המונולוג המפורסם :
"ואין ליהודי עיניים? אין ליהודי ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|