"מצאנו את הכוכבים, אתה אני, וזה אפשרי רק פעם אחת ויחידה". מי הוא אתה ומי הוא אני ואיך תקרא לי בשמך?
הזמן הוא אמצע שנות השמונים במאה הקודמת בעיירה ב', אי שם בצפון איטליה, לחוף ים קסום. הבית הוא בית קיץ ומשפחתו של אֶלְיוֹ באה לשם כל קיץ. אֶלְיוֹ גדל "כבן של פרופסור, ללא טלוויזיה" מה ש... המשך לקרוא
41 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
"כמו שלסרטים יש פסקול, שלעתים קרובות קובע את האופן שבו נפרש את מה שאנחנו רואים ומעניק לו לא רק רובד נוסף אלא גם קונטקסט, אז גם לספרים יש משהו כזה. אני מכנה את זה טון. הקול של הספר, המנגינה שלו. זה לא משהו שמיעתי, כמובן, אלא פועל יוצא, צירוף של כמה דברים שמאפשר להרגיש, תוך כמה שורות א... המשך לקרוא
31 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
הספר הזה העלה בי תהיות שלא בטובתו. מעורר מחשבה הוא לא, רוגז קל בהחלט כן. נקודת ההתייחסות שלי היא בני דורו של מקיואן: אוסטר ומורקמי. מבין שלושתם, מקיואן הוא בהחלט החוליה החלשה, בעיקר כשמביאים בחשבון שמקיואן אינו סופר אחיד ברמתו. לזכותו של מקיואן הספרים כפרה, אהבה עיקשת ודברי מתי... המשך לקרוא
23 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
הרבה מזל שיחק לדויד היקר,
הרבה מזל.
מה שהיום היה נגמר בארבעה לייקים לכל היותר (מהחברים שעוד לא עשו אנפרנד לכותב הטרחן הזה)
הדרדר במקרה שלו ב"נכס צאן ברזל" לספרות הישראלית
בשורה אחת עם הגרועים של אמילי נותומב
(מצד אחד)
ואילן הייטנר
(מהצד השני)
חפרתי וחפרתי
ניסיתי נאבקתי
... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |
פוחדים ממתמטיקה? תמשיכו לפחד, אבל אל תפחדו מהספר הזה משום שאין בו ולו שמץ מהסוכריה הזו הנקראת מתמטיקה. ומה יש בכל זאת? יש ספר מוזר המורכב משני בני אנוש פגומים בצורה זו או אחרת, תעלומה מסויימת ושיעור נהיגה.
שני בני האנוש הם מתיה, הגאון המתמטי יפה התואר, שרוב גאונותו במתמטיקה ו... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? ![]() |