מדף הספרים של דניאלה גלבר - הספרים שדירגה

שנות השישים בקאבול, בירת אפגניסטן. שני ילדים, אמיר וחסן, נולדים באותו בית מידות ויונקים משדיה של אותה מינקת, אך למרות זאת, הם גדלים בעולמות שונים לחלוטין. אמיר הוא בנו של איש עסקים עשיר ומכובד, מעמודי התווך של קאבול; חסן הוא בנו של עלי, המשרת של באבא, אביו של אמיר. אמיר הוא פאשטוני, מוסלמי סוני, בן לאליטה השלטת באפגניסטן. חסן הוא האזאר

בלראם האלוואי, הטיגריס הלבן, הוא אדם בעל פנים רבות: משרת, פילוסוף, יזם, רוצח. במהלך שבעה לילות, לאורה של נברשת מגוחכת עד להצחיק, מספר לנו בלראם את סיפורו המצמרר - איך הגיע להצלחה כה גדולה בחייו בעזרת תבונתו ותושייתו בלבד. הוא נולד למשפחה ענייה בכפר במרכז הודו ובגיל צעיר הוצא על ידי הוריו מבית הספר ונשלח לעבוד בבית תה. בעודו כותש פחם ו

זהו סיפורו המצחיק עד דמעות של אלן קרלסון, שפרש לבית אבות אחרי חיים ארוכים וסוערים. זו אמורה להיות תחנתו האחרונה עלי אדמות - אבל גופו בריא ומסרב לבגוד בו, ולאכזבתו הגיע יום הולדתו המאה. בבית האבות מכינים לכבודו אירוע רב-רושם ומשתתפים, אבל אלן נמלט ממסיבת יום ההולדת שלו עצמו. כשעובר אורח מבקש ממנו להשגיח לרגע על מזוודה מסתורית, הו

סיפורו של הולדן קולפילד, נער בן שש-עשרה בארצות הברית של אמצע המאה ה-20, כובש לו אוהדים מזה חמישים שנה. ראשון מסוגו, דיבר "התפסן" בשפה שאיש לא דיבר לפניו: בשפה ישירה, פונה בגוף שני לקוראיו, מנבל את הפה בקללות מכל הסוגים, מספר הולדן את סיפור התבגרותו, מוחה על צביעות, מאוהב באמת ובתמימות.

רבים רואים בניקולאי ואסילייביץ` גוגול את גדול כותבי הפרוזה הרוסית בכל הזמנים (``כולנו יצאנו מבין קפלי האדרת של גוגול``, אומרים שאמר דוסטוייבסקי: ונאבוקוב קרא לו ``גדול האמנים שהוציאה רוסיה מקירבה עד היום``). ספר זה, `סיפורים פטרבורגיים`, מביא את כל הסיפורים הפטרבורגיים של גוגול, שנכתבו במשך שבע שנים, בשנות השלושים של המאה הקודמת. ``האד

מרג'אן סטראפי מגוללת בספרה סיפור רב - קסם ריאליסטי, פוליטי ויחד עם זאת אינטימי מאוד, שמושתת על סיפור חייה שלה: מארג'י בת ה - 10, ילידת 1969, היא נערה חכמה, שנונה, מעט חצופה, לפעמים שובבה. היא גד?לה בחיקה הנינוח והחם של משפחה בורגנית אמידה בטהראן. אביה מהנדס, אמ? הפמיניסטית צועדת בהפגנות כנגד השאה, ומארג'י עצמה לומדת בבית ספר צרפתי חילוני. הו

הנערה מרג'אן עוזבת את טהראן, במצוות הוריה, ונוסעת לאוסטריה. רק בת ארבע-עשרה, ולגמרי לבד, היא נוחתת בעולם חדר, זר ומוזר לה. בווינה של שנות השמונים אין רעלות, אין משמרות מהפכה, אין הפצצות. אבל גם כאן, לא כולם טובים ולא כולם אוהבים זרים.עם המון סקרנות ואומץ, מרג'אן המתבגרת פותחת בחיים חדשים ועצמאיים. היא לומדת על העולם ועל עצמה, מוצאת חברי

Jonathan Safran Foer spent much of his teenage and college years oscillating between omnivore and vegetarian. But on the brink of fatherhood-facing the prospect of having to make dietary choices on a child's behalf-his casual questioning took on an urgency His quest for answers ultimately required

חסן חאג'י נולד מעל מסעדתו הצנועה של סבו במומביי, ושנותיו הראשונות עוברות עליו בין אדים משכרים של קארי דגים מתובל, קרקוש מחבתות וסירים והמולה כללית של משפחה עמלנית שאהבה ואוכל קושרים בין בניה. אולם שנות הקסם נגדעות באחת כאשר טרגדיה פוקדת את משפחת חאג'י, והיא קמה ועוזבת את הודו ובסופו של מסע ארוך מתיישבת בלומייר, עיירה קטנה באלפי

אין כמו מלחמה כדי להשקות בדם את צמח הפטריוטיות ולהביא לפריחתו בכל עת שהוא מאיים לנבול. בשנת 1894 כתב לב טולסטוי את המסה "על הפטריוטיות" והצביע על התרמית הנוראה שבבסיס יצירת הרגש הנשגב הזה של אהבת אדם את מולדתו. המנהיגים נוהגים לאחז את עיני הציבור בהפריחם את ההצהרה הריקה: "איננו חושבים על מלחמה, אלא רק דואגים לשלום". [...] אף שהדברים נכ

דור שלם של צעירים סוערים וחדורי אידיאלים ביטא במרד הסטודנטים של שנת 68' את התנגדותו לקפיטליזם ולשימוש של המערב בכוחו הצבאי והכלכלי ברחבי העולם. שלושים וחמש שנים אחר כך, יושקה פישר, דני האדום, ד"ר ברנרד קושנר ורבים אחרים מפעילי השמאל הרדיקלי של אותם ימים, מנהיגים את אירופה בעידן של מעורבות צבאית בקוסובו ובעיראק ותחת צלו המתפשט של הא