אין כמו מלחמה כדי להשקות בדם את צמח הפטריוטיות ולהביא לפריחתו בכל עת שהוא מאיים לנבול. בשנת 1894 כתב לב טולסטוי את המסה "על הפטריוטיות" והצביע על התרמית הנוראה שבבסיס יצירת הרגש הנשגב הזה של אהבת אדם את מולדתו. המנהיגים נוהגים לאחז את עיני הציבור בהפריחם את ההצהרה הריקה: "איננו חושבים על מלחמה, אלא רק דואגים לשלום".

[...] אף שהדברים נכתבו לפני למעלה ממאה שנה, על רקע חגיגות האחווה בין רוסיה לצרפת, יש בהם כדי לשרטט את המתרחש בימינו. טולסטוי מזהה את הפטריוטיות כמקור הרע. באמצעות תיכנות רגשי משתלטת הנהגת המדינה על האדם ומגייסת אותו לפעולות זוועה, אשר ככל שיהיו קשות יותר, כן ישרתו יותר את המטרה: להפוך אותו נאמן באופן טוטלי לאדוניו, ופראי, אכזרי וברוטלי כלפי ה"אחר" הזר. כבר מילדות ניזון האדם מתכנים פטריוטיים: הוא מוצף ספרי לימוד, עיתונים, שירים, נאומים, טקסים ואנדרטאות, ומוצא עצמו מתאהב במולדתו ובמורשתה, עיוור לעוולותיה ומתמסר לגחמות מנהיגיה. כך מתעוררת, כמעט בטבעיות, התשוקה לרצוח בשם הפטריוטיות, והיא הבסיס לביטול המצפן המוסרי. ההתהוללות המשכרת נעשית במהרה להתמכרות. (יובל פז, הארץ, ספרים)

לב ניקולייביץ' טולסטוי (1910-1828) שירת כקצין צעיר בצבא בכיבוש והדיכוי הרוסי בקווקז. לאחר שהתפכח משיכרון המלחמה הקדיש הסופר ההומניסט הגדול, בן האצולה שמאס בה, את שארית חייו לקריעת המסכה מעל פרצופו האמיתי של השלטון העושק והמשסה את האיכרים והפועלים נגד עמים אחרים בשם הפטריוטיות המזויפת, ומגדיל את עושרו על חשבון דמם. דבריו אלה מעוררים למחשבה עמוקה בשאלות המטרידות אותנו כאן ועכשיו.

המסה "על הפטריוטיות" מלוּוה ב"תזכורת לקצין" ו"תזכורת לחייל".

ל.נ. טולסטוי

לב ניקולייביץ' טולסטוי (ברוסית: Лев Никола́евич Толсто́й, ספטמבר 1828 - 20 בנובמבר 1910‏) היה סופר והוגה רוסי שנודע בזכות שורה של יצירות מופת, שהמוכרות בהן הן "מלחמה ושלום" מ-1869 ו"אנה קארנינה" מ-1877, המהוות את שיאו של הרומן הריאליסטי. הפילוסופיה הפציפיסטית של טולסטוי וקריאתו להתנגד... המשך לקרוא

שם הספר
וניה טפשון
מלחמה ושלום - 2 כרכים [מהדורת 2012]
סבסטופול
ילדות, נעורים, עלומים
האם אדמה מרובה נחוצה לאדם