מדף הספרים של yuvalindigo - הספרים שדירג
"נשמתנו היא בית. וכאשר אנו נזכרים בבתים, בחדרים, אנו לומדים לשכון בתוך עצמנו. ניתן לראות זאת כבר עכשיו, דימויי הבית צועדים בשני הכיוונים: הם נמצאים בתוכנו בה–במידה שאנו נמצאים בתוכם."
גסטון בשלאר, הפואטיקה של החלל
הפואטיקה של החלל, מספריו המוכרים והאהובים של גסטון בשלאר, חוקר במבט מקורי ופואטי את כל המקומות, הבתים, הנופים והחללים
נשקו האישי של החיל האמיץ יוזף שוויק, סמל האדם הקטן הלכוד במנגנון מלחמה מנופח, הם מבטו התמים, חיוכו הלבבי ושטף דיבורו, המביא גם את גדול אויביו לאפיסת כוחות. ממלכות נעלמו, המונרכיה האוסטרית-הונגרית שעניק לה את שירותיו המפוקפקים במלחמת העולם הראשונה התפוררה, אבל שוייק המתגאה בעובדה שהוכרז רשמית כאידיוט, לא איבד את קיסמו וכוח משיכתו
אִתי החיים משחֵק הרבה הוא סיפורן של שלוש נשים חזקות, וֶרה בת התשעים, בתה נינה, ונכדתה גילי. פרשה מרה ומושתקת מרעילה את חייהן, קורעת אותן זו מזו ושבה ומטיחה אותן זו בזו במשך עשרות שנים.
עד שאין להן ברירה, והן יוצאות – יחד עם רפאל, האוהב הנצחי של נינה, ואביה של גילי – למסע אל אי העונשין גוֹלי אוֹטוֹק, הנמצא מול חופי קרואטיה.
במקום הק
שטפן צוויג, הסופר בעל אלף הפנים, כתב יותר משישים יצירות ספרותיות. בין הנדירות ביופיין ובסגנונן היא “עיני האח הנצחי” – אגדה מהודו הקדם בודהיסטית.
השחקנים הם: מלך, עַם, מרחב על–זמני, בלתי מוגדר – ולפיכך גם עכשווי. הגיבור הוא לוחם ששמו ויראטא הנקלע לעבודה בשירות המלוכה. דרכו של ויראטא היא אפית, אך מסלולו לא רגיל והתפניות בו מהופכו
לכל סיפור יש שני צדדים. לכל מערכת יחסים יש שתי נקודות מבט. ולפעמים המפתח לנישואים נפלאים אינו האמיתוֹת שבהם אלא הסודות.
בגיל עשרים ושתיים לוטו ומתילד גבוהים, זוהרים, מאוהבים עד כלות ונראים כמי שנועדו לגדולה. גם כעבור שנים נישואיהם המוצלחים והמאושרים עדיין מעוררים קנאה בכל חבריהם. אבל אט־אט מתגלים מתחת לפני השטח סודות, תשוקות וחר
אישה חוזרת מגלוּת מרצון בארצות–הברית לעיירתה שבארגנטינה, אל המקום שפעם קראה לו בית. עשרים שנה עברו, והיא לא נראית ולא נשמעת כמו אותה אישה. אפילו שמה, המבטא שלה וצבע עיניה השתנו. הריחוק הפסיכולוגי שהתפתח בתודעתה והפרספקטיבה שנוצרה מעצם חלוף הזמן, מאפשרים לה לשוב למקום ההוא, למוקד ייסוריה.
האם מתאפשר לאדם להחזיר לעצמו את הזמן שאבד?
"הרוּלֵטיסט" מאת מירצ׳ה קַרטָרֶסקוּ, שנאסר להפצה ברומניה שנים רבות, הוא ללא ספק אחת הסוויטות הספרותיות המבריקות ביותר בספרות המזרח-אירופית של תקופת "ההפשרה".
נובלה קצרה ואינטנסיבית העוקבת – דרך עיניו של המספר המתקרב לסוף ימיו וכושרו האמנותי דועך – אחר סיפורו של "הרולטיסט". הרולטיסט הוא אדם מנותק חברתית וביש מזל, אף שהוא מעביר את
בואו נעצום עיניים. נבחר מקום נוח לשבת. נדמיין את עצמנו אוחזים בכוס יין בעל גוף מלא. כעת אנו מוכנים. מוכנים להאזין לסיפורים, להתעמק בפרטים קוריוזיים: לנבור כבלשים בתוך המרקם הסמיך של ההיסטוריה. דמיינו לעצמכם שקולו של המספר, הקליל והנינוח, שייך לווָלטר בנימין.
רק מעטים מכירים את עשרות תוכניות הרדיו שחיבר ושידר ולטר בנימין בין 1927 ל-1
הודו. סמיטה היא מוקצית. היא חולמת לראות את בתה רוכשת השכלה ונחלצת מחיים אומללים.
סיציליה. ג'וליה עובדת בבית המלאכה של אביה. כשהוא נפגע בתאונה, היא מגלה שהעסק המשפחתי על סף פשיטת רגל.
קנדה. שרה, עורכת דין מפורסמת, צפויה להתקדם לניהול המשרד, כשמתברר לה שהיא חולה במחלה קשה.
סמיטה, ג'וליה ושרה, הקשורות בבלי דעת דרך הדבר הכי אינטימי וייחוד
ספר זה מביא תרגום חדש, עכשווי ונגיש, של שני ספרי הסיפורת שהספיק ברונו שולץ לפרסם לפני שנרצח בגטו דרוהובִּיץ' בסוף 1942: 'חנויות קינמון' (1934) ו'בית-המרפא בסימן שעון-החול' (1937, אך רוב סיפוריו נכתבו לפני סיפורי קודמו).
על ברונו שולץ, סופר גאון, שהסיפורת החד-פעמית, הצבעונית, הבארוקית שלו מסחררת בעוצמתה – יהודי-פולני, בנם הצעיר של סוח
"...דדה הלך לאט לאט בשתיקה אל מרכז החדר.
אחר-כך הצליב את זרועותיו, החווה קידה עמוקה והחל לחוג סביב עצמו באיטיות מרובה.
היתה זו תנועה הזורמת בקלות, ללא מאמץ, שהזכירה לי סירה החגה סביב עצמה בזרמו של נהר העושה דרכו אל הים.
לאחר מכן התגברה אט אט מהירות הסיבוב, עד שהגיע הרגע שבו פרש את זרועותיו כך שידו הימנית היתה מורמת, כף היד כלפי מעלה,