מדף הספרים של נעה - הספרים שדירגה

הארי פוטר מעולם לא היה כוכב של נבחרת קווידיץ' שמזכה את קבוצתו בנקודות תוך כדי רכיבה על מטאטא גבוה מעל האדמה. הוא לא מכיר לחשי קסם, מעולם לא גידל דרקון מביצה, ומעולם לא עטה גלימת היעלמות. הוא מכיר רק את חייו האומללים עם משפחת דרסלי האיומים - דודו ורנון, דודתו פטוניה ובנם הדוחה דאדלי - בריון מפונק, מגודל ושמן. החדר של הארי הוא ארון

סיפורו של הולדן קולפילד, נער בן שש-עשרה בארצות הברית של אמצע המאה ה-20, כובש לו אוהדים מזה חמישים שנה. ראשון מסוגו, דיבר "התפסן" בשפה שאיש לא דיבר לפניו: בשפה ישירה, פונה בגוף שני לקוראיו, מנבל את הפה בקללות מכל הסוגים, מספר הולדן את סיפור התבגרותו, מוחה על צביעות, מאוהב באמת ובתמימות.

ז`ן - באטיסט גרנוי נולד בפריס של המאה ה18 - בשוק המצחין של העיר, בתוך באשת הדגים, הגוויות והביוב. אמו השליכה אותו כבר בלידתו אך בכי הרך שלח אותה לגליוטינה. התינוק אשר נותר בחיים נולד נטול כל מריח גוף. ככל שגדל הילד, כך התחדד חוש הריח שלו, בעזרתו ידע לאתר חפצים, לזהות בני אדם, להכיר מקומות, להבחין בזיוף. אך הוא חיפש את ריח הריחות, את הרי

בלבה של ערבת המדבר הגדולה של קזחסטן, על יד מסילת הברזל, שוכן יישוב קטן - שמונה בתים בסך הכל - של פועלי מסילה ומעתקי פסים, שתפקידם להשגיח על תנועת הרכבות ההולכות ממזרח למערב וממערב למזרח, שתהיה סדירה ושוטפת תמיד. מן היישוב הנידח הזה יוצאת יום אחד שיירה מוזרה קטנה. ידיגיי ז`אנגלדין, פועל מסילה קשיש, מוותיקי מלחמת העולם השנייה, לוק

"צאצא ישיר של מדריך הטרמפיסט לגלקסיה." - ניו יורק טיימס   על פי הספר "נבואותיה הנחמדות והמדויקות של אגנס נאטר, מכשפה" העולם יחדל מלהתקיים בשבת. בשבת הקרובה, ליתר דיוק, ממש לפני ארוחת הערב. אז צבאות הטוב וצבאות הרע יתאספו, היבשת האבודה אטלנטיס תתרומם ממעמקי הים, וגשם של צפרדעים יתחיל לרדת.    יום הדין קרב ואף אחד כבר לא יוכל לעצור אותו.

פלורנטינו אריסה לא פסק מלהגות בפרמינה דאסה ולשמור לה אמוני נצח ואהבת עולם כל חמישים ואחת השנים ותשעת החודשים וארבעת הימים שעברו מזמן שדחתה אותו, כשהיה בן עשרים ושתיים, לאחר אהבה ארוכה ורצופה מכשולים, ונישאה לאחר. לא היה לו כל צורך לעשות את החשבון ולסמן קו קו על קיר בתא כלשהו, כי לא עבר יום שלא קרה משהו שהזכיר לו אותה. האהבה לכל פניה

קורותיה המופלאות של משפחה המתגוררת בעיירה אגדית בקולומביה מסופרות ברומן זה, שהוא אחד ממופתי הפרוזה של אמריקה הלטינית בימינו. קורות המשפחה, שהיא מעין מיקרוקוסמוס הפועל לפי חוקים פנימיים שאינם תלויים בעולם ובזמן הריאליים, הן למעה כרוניקה של האנושות כולה. מאה שנים של אהבה ואמונה ויאוש, שאיפה לאושר ואכזבה, ולבסוף חזרה אל בדידותו

הנה עובדה קטנה. אתם תמותו. 1939 גרמניה הנאצית. המדינה עוצרת את נשימתה. המוות מעולם לא היה עסוק יותר. ליזל, ילדה בת תשע, חיה עם משפחה אומנת ברחוב הימל. הוריה נלקחו למחנה ריכוז. ליזל גונבת ספרים. זהו סיפורה והסיפור על דיירי הרחוב שלה כאשר הפצצות מתחילות ליפול. מעט מידע חשוב: מספרו של הספר זה הוא המוות. זהו סיפור קטן על: ילדה, אקורדיוני

בוקר אחד מוצאים את ג'ורג' הזקן שוכב מת באחו ירוק בגלנקיל שבאירלנד, ואֵת תקוע בגופו. "אתמול הוא עוד היה בריא," אומרת מוֹד ואוזניה רוטטות בעצבנות. "זה לא אומר כלום," עונה לה סֵר ריצ'פילד, "הוא הרי לא מת ממחלה. אֵת חפירה הוא לא מחלה." הדו-שיח הזה, תם וחכם כאחד, פותח חקירה בלשית מאומצת שנועדה לגלות מי רצח באכזריות שכזאת את ג'ורג', הרועה המסור ש

חייה של אריאל מנטו, דוקטורנטית צעירה באוניברסיטה, משתנים ביום שבו היא מתחילה לעבוד על התזה שלה המתמקדת בניסויי מחשבה בספרות. כשהיא מוצאת עותק של סופו של מיסטר Y בחנות ספרים משומשים, היא אינה יכולה להאמין למזלה הטוב. היא יודעת שעותקים של הספר, שכתב המדען הוויקטוריאני הידוע לשמצה תומס לומאס, נדירים מאוד. וכן, יש האומרים, גם מקוללים.

אף פעם לא תיארה לעצמה מינה, עקרת בית מהרצליה, שהיא תיאלץ לעזוב את משפחתה, כדי לצאת למסע ארוך עם פלורה, קשישה רודנית, ועמה תרחיק לכת עד לתחום של ההפרש בין המציאות לבין האשליה. אבל יום אחד, לא בהיר במיוחד, זה פשוט קורה לה. ביתה נחסם בפניה, והיא חייבת לשים את מבטחה בזקנה הקפריזית. המציאות היומיומית ותלאות החולין מתערבבות ברומן עלילתי

הספריה החדשה גאה להגיש לקוראיה נוסח חדש, משופץ ומותקן, של 'דולי סיטי', אחד הרומאנים הגדולים של הספרות העכשווית. רומאן מבריק ושנון, המפרק ללא-רחם את הקלישאות של האימהות ושל הישראליות. האֵם היהודייה, האֵם הישראלית, ועצם יחסינו עם ארץ-ישראל, הותכו כאן יחדיו לתמונה מעצימה, מצחיקה וחודרת עד אימה. תפיסתנו את עצמנו מעורטלת ברומאן באכזריות

"הייתי בן שתים - עשרה כשהלכתי על מים בפעם הראשונה", כך מתחיל הרומן המפתיע והמרתק הזה, המספר את סיפורו שך נער יתום חסר - כל, שאיש כריזמטי מסתורי אוסף אותו מן הרחוב ומלמד אותו לעוף האוויר, פשוטו כמשמעו. במחיצת מורו, שנהיה לו כאלוהים וכאב, הוא יוצא למסע ארוך אך חיים מלאי מסות, הרפתקאות ותהפוכות, שיעלה אותו אל פסגות של אושר ועושר ויוריד או

פרשה מופלאה של אהבה נרקמת בין שני שובכים של יוני דואר במלחמת השחרור.יאיר מנדלסון, מדריך תיירים, מספר על היונים ועל האוהבים, על עצמו, על אמו, שנתנה לו מתנה מפתיעה – סכום כסף שמאפשר לו לבנות בית חדש ולעזוב את אישתו, ועל הקבלנית שמשפצת את הבית ונעשית אהובתו.יונה ונער הוא הרומן השישי של מאיר שלו, מחבר עשו, כימים אחדים, רומן רוסי, פונטנלה

פעם בדור מופיע ספר המשנה את חייהם של קוראיו. האלכימאי הוא ספר כזה, אולי בשל המשמעות האוניברסלית שלו: אדם נוטש את אורח חייו ויוצא להגשים חלום. בסיומו של מסע ארוך ורב השראה הוא מגלה אמיתות מופלאות, על החוכמה שבהקשבה לרחשי לבנו, על היכולת לזהות אותות הנקרים לנו במסלול חיינו, על חשיבותה של התבוננות בעצמנו, ומעל הכול - על הצורך ללכת בעקב

כריסטופר בון בן החמש-עשרה יודע את שמות כל המדינות בעולם ואת ערי הבירה שלהן ואת כל המספרים הראשוניים עד 7507. הוא מתבונן בעולם בעיני הגיבור שלו, שרלוק הולמס, כשהוא זוכר כל פרט, מבחין בכל תנועה.   אך למרות שהוא פותר בקלות בעיות סבוכות במתמטיקה, הוא מתקשה להבין גם את הרגשות הפשוטים ביותר של בני האדם. בדיחות לא מצחיקות אותו, מטאפורה היא

שנות השישים בקאבול, בירת אפגניסטן. שני ילדים, אמיר וחסן, נולדים באותו בית מידות ויונקים משדיה של אותה מינקת, אך למרות זאת, הם גדלים בעולמות שונים לחלוטין. אמיר הוא בנו של איש עסקים עשיר ומכובד, מעמודי התווך של קאבול; חסן הוא בנו של עלי, המשרת של באבא, אביו של אמיר. אמיר הוא פאשטוני, מוסלמי סוני, בן לאליטה השלטת באפגניסטן. חסן הוא האזאר

בוקר אחד ב-1945, בברצלונה אפופת הצללים שעדיין מלקקת את פצעי מלחמת האזרחים, אב מכניס את בנו בסוד בית הקברות לספרים נשכחים, ספרייה שבה אלפי ספרים זנוחים שאיש אינו קורא עוד. הילד דניאל שולף ממדף מאובק את הרומן צל של הרוח, נשבה בקסמו ומבקש לקרוא את כל ספריו של מחברו, חוליאן קאראך. באחד הלילות, בשעה שדניאל מטייל ברחובותיה העתיקים של ברצל

הספר החדש של אורלי קסטל - בלום. עלילותיה של תל אביבית הנודדת מטרנד לטרנד, רגע לפני סוף המילניום. בחיפושיה אחר מטרה, שייכות, היא מנהלת מרדף אחרי הטרנדים המתחלפים, נסחפת ועוקבת בקדחתנות אחרי תנועתן של המגמות המשתנות בחשיבה, בשפה, בהרגשה, בצורה, בעשייה ובתקשורת - הכל כדי להיות בעיניינים, להיות מחוברת אל הטרנד התורן, שייכת איכשהו, מתיש