מדף הספרים של שביצ'לו - הספרים שדירג

המקום פולין, השנים 1941, 1942... הסיפורים סיפוריהם של אנשים, יהודים, הלכודים במצבים בלתי - אפשריים, נרדפים עד צוואר, ניצודים כחיות, מושפלים, מעונים ומולכים אל המוות - ולרגע אינם חדלים להיות בני - אדם, באהבותיהם ובאכזבותיהם האישיות, בחולשתם, בחוסנם, בהיצמדותם הנואשת לחיים. סיפורים אחרים מתרחשים באירופה המשוחררת, שהשורדים נאלצים להתמודד

תיאום כוונות הוא רומן מלחמה יוצא דופן. עד צאת הספר לאור לא כתבו כך בספרות העברית על מלחמותינו – לא כך תוארו הקרבות, ולא כאלה היו סיפורי הרעוּת שעליהם למדנו להתרפק. בין עמודי פיוט הכתובים בשפה עשירה ומיוחדת של בן ישיבה למדן, נפרשים לפני הקורא תיאורים דייקניים ואף אכזריים של ימי מלחמת יום הכיפורים – וכל אלה שזורים בזיכרון החבר של

כעפעפי שחר הוא המעשה בעזרא סימן טוב ובחבריו, רחמים הכנר העיוור, משה דוד האברך, והדוקטור יהודה טוויל החוקר מן האוניברסיטה. על ארבעה החברים הירושלמים מספר "הסופר", והסיפור שהוא מספר מכאיב וגם מרגש, וכולו שזור באווירה של ירושלים, רחובותיה, בתיה, ריחותיה, שירתה. זו ירושלים העולה מן "העמק שתחת שכונת התפוחים בסוף רחוב בצלאל" ויורדת ועו

היומיומיות כמלחמת הישרדות, תל - אביב כשדה המערכה. שדרה של מונולוגים מבריקים מפי דמויות תל - אביביות, אופייניות ולא כל - כך אופייניות - נשים וגברים, צעירים ומבוגרים, רווקים ונשואים, כולם תושבי מרכז העיר, על ציר רחוב בן - יהודה. הדמויות השונות מספרות, כל אחת בלשונה שלה, את סיפוריהן, שכולם משתלבים זה בזה או משיקים זה לזה. רומן מרתק בדמויו

סיפורם האישי של עשרה חיילי צה"ל, ששהו בשבי המצרי במשך שלוש שנים וחצי בתקופת מלחמת ההתשה, יכול לשמש משל לחברה האנושית כולה. קורותיהם: הנפילה בשבי, שלב העינויים והחקירות שעבר כל אחד מהם במאבק אישי רצוף לא להסגיר את סודות המדינה, שהותם בבדידות עד שקובצו בחדר אחד שבו שהו שנתיים וחצי, ארגון חייהם המשותפים והשיבה ארצה למסגרת החיים הרגיל

פרימו לוי, "אחד מן הסופרים הכי חשובים והכי מחוננים של זמננו" (איטאלו קאלווינו), כבש את דרכו אל מרכז התודעה הספרותית בעשור האחרון מחוץ לאיטליה תחילה באמצעות "הטבלה המחזורית", שהפנה את תשומת - הלב לכתיבתו על השואה בספריו האחרים. "מפתח כוכב" שונה לכאורה מרוב כתיבתו של לוי, הכימאי שרק בגיל מאוחר הפך סופר "מקצועי". זהו ספר שבמבט ראשון ספק א

שרידי השואה וחוקריה ניצבים אלמים במאמציהם הנואשים להעביר לדורות הבאים את אימתה ולקחיה של אותה תקופה. פרימו לוי (1919 - 1987), כימאי יליד טורינו ששרד מן התופת, זיעזע קוראים ומתעניינים ברחבי העולם ביצירות הפורצות את חומות השחור והשכול. בלשונו הפשוטה והפיוטית, בחום האנושי השופע, הוא מאיר שביב של תקווה וחושף את האדם שלא נשחק ושמר על צלמו.

אינני סובל מצניעות מופרזת, אבל לא הייתי טורח על הספר הזה אילולא התרשמתי כל כך מלווייתי. היא היתה ללא ספק הצלחה מסחררת. ראש הממשלה בכה על קברי, מאות אנשים הצטופפו במעברים, וכמובן שהצלחתי לעורר שערורייה אחת אחרונה בכך שלראשונה בתולדות המדינה נקבר אדם קבורה חילונית בבית קברות אורתודקסי. בתום הלוויה, בעת ששולה צעדה החוצה, היא מלמלה ב

שוכני בית האבות "אמה לזרוס" בניו - יורק מעלים הפקה של "המלט": זו הסיטואציה שסביבה נע הספר כולו, והיא שמאפשרת את המיזוג המחוכם ורב ההשראה של הקומי והטראגי, שהוא עיקר קסמו של "הנסיך של שדרות וסטאנד". המספר, אוטו קורנר, הוא ניצול שואה, המגולל את סיפור חייו המרתק ורב התהפוכות בד בבד עם תיאור ההכנות הקדחתניות לקראת הצגת "המלט". העלילה נעה בו

וטנן הוא עיתונאי, טיפוס לא מעודן במיוחד, שמחבב את הטיפה המרה ושונא את אשתו, ובאופן כללי קץ בחייו המנוכרים בהלסינקי. יום אחד הוא נעזב לנפשו ביער בחברת גור ארנבים שרגלו שבורה. כך נקרית לו ההזדמנות לחמוק ולצאת למסע רצוף תקריות מתקריות שונות ועלילות מבדחות, עד לסוף המפתיע. דרך מסעם של האיש וארנבו, שחושף אותם לתגובות יוצאות דופן מצד הסב

הימים הם ימי השפל הכלכלי הגדול, שנות העשרים והשלושים בארצות הברית. טרקטורים רומסים את בתי האריסים, משמידים אותם ואת חלקות האדמה הקטנות הנכבשות בידי נציגי בנקים וספסרי קרקעות. משפחות-משפחות, המגורשים נודדים בעקבות מזלם האבוד לעבר הקצה האחר של המדינה, אל קליפורניה "הארץ המובטחת". סיפור העלילה הדרמתי, הקולנועי, של ענבי זעם, מתמקד

אחד הספרים החשובים והעמוקים של דורנו - מסע מדהים של אדם בחיפוש אחרי זהותו. סיפור מופלא של אדם המבקש את האמת. ספר שעשוי לשנות את יחסך אל החיים ולחדד את תחושותיך לגבי משמעותם. אב ובנו באודיסיאה מזעזעת של גילוי - עצמי. ספר המדבר ישירות אל המבוכות והיסורים של היקום האנושי. ספר נוגע ללב, כואב. ספר חיים נשגב. אלה הם רק כמה מן הדברים שנכתבו

"אני נזכרת במשחק ששיחקתי עם אחותי כשהיינו ילדות: אם היו אומרים לך שתהיי יפה כמו ברוק שילדס אבל כשתגדלי יצא לך ילד מפגר... אם היו אומרים לך שיהיה לך בית עם קומות וחדר משלך, אבל כשתגדלי יהיה לך ילד אוטיסט... אם היו אומרים לך או שאבא עושה לך בושות ליד החברים מבית ספר או שלילד שיהיה לך לא יהיו חברים בכלל... "ענבל יודעת מתי חולקו חייה לשנ

אדמונד מיוזיק הוא כומר קתולי,למרות שתי עובדות מצערות: הוא אתאיסט והוא יהודי.הוא ממונה על אחוזה אנגלית שספרייתה הנודעת מכילה ספרים נדירים.אלא שמיוזיק מעדיף את סוכנת הבית על פני הספרים,וממש לא אכפת לו מה עלה בגורלו של כרך נדיר של שירי שקספיר שנגנב מספרייתו. יום אחד, המכונית שלו מתנגשת בעץ (למרבה המזל, הוא עצמו לא נמצא בה).האם שליחי הו

יוצאים לגנוב סוסים. זה מה שאמר כשעמד בפתח הבקתה שבה התגוררתי עם אבי באותו קיץ. הייתי בן חמש עשרה. זה היה בשנת 1948, באחד הימים הראשונים של יולי. זו היתה אמורה להיות חופשה רגילה, זמן איכות שמבלים יחד אב ובנו על גדות הנהר, הרחק משאון העיר ומזיכרונות המלחמה. ואמנם, עד לבוקר שבו הזמין יון את טרונד להרפתקה שובבה, "לגנוב סוסים", נראה שהיא אכן כ

כפר קטן בדנמרק. הקור המקפיא חודר לעצמות גם בחודשי הקיץ והשלג הצח מכסה את האדמה. מתחת למעטה הלובן גועשים יצרים, כמיהות וכאב. אח ואחות, ילדיהם של אב שתקן ואם אדוקה, מעבירים את זמנם בחלומות על מקומות רחוקים. האח מבקש להגיע לאקלים החם של מרוקו, ואילו האחות -אל המרחבים העצומים של סיביר. כאשר חייליו של היטלר חוצים את הגבול ופולשים לדנמרק,

מפגש דמיוני בווינה, 1882, הוא ציר ספרו המסעיר של ארוין ד. ילום. ד"ר יוזף ברויר, רופא בעל שם, מורו וידידו של זיגמונד פרויד, קושר עסקה עם לוּ סַלומה, לרפא את ידידה פרידריך ניטשה מהתקפי מיגרנה קשים התוקפים אותו.   המפגש בין הרופא הדגול לפילוסוף המרדן, והעסקה הנרקמת ביניהם - זה יטפל בתחלואי הגוף של הפילוסוף, וזה ינסה לפתור את מצוקות הנפש ש

בין הים ומישורי בנגל, לחופה המזרחי של הודו, שוכן ארכיפלג איים עצום. אלה הם הסונדרבאנס. מקום ללא גבולות ברורים בין מים מתוקים ומלוחים, בין נהר וים, בין מים ויבשה. במשך מאות שנים, רק המנושלים באמת העזו לבוא לכאן, אל בין הטיגריסים והתנינים אוכלי האדם המולכים במקום, להוציא את לחמם מהבוץ בארץ של חידלון. כאן, בתחילת המאה שעברה, ייסד סקוטי ב