מדף הספרים של דורון - הספרים שדירג
כדי להחליט אם זה "טוב" או "לא טוב" יש לנו כלל פשוט ביותר: החיבור צריך להיות אמיתי. עלינו לתאר מה שקיים, מה שאנחנו רואים, מה שאנחנו שומעים, מה שאנחנו עושים. למשל, אסור לכתוב: "סבתא דומה למכשפה", אבל מותר לכתוב: "אנשים קוראים לסבתא "המכשפה", אסור לכתוב: "העיר הקטנה יפה", כי העיר הקטנה יכולה להיות יפה בעינינו ומכוערת בעיני מישהו אחר.
מה"חיבור
"כדי שמשהו יחדור אל הזיכרון, צריך להפוך אותו תחילה לספרות. עלוב ככל שזה נשמע."
מעטות הפעמים שספר פשוט מהמם אותך בתעצומות הנפש שבו, בדרך שבה הוא שוזר את הקורא לתוכו ומותיר אותו עולה על גדותיו. איך סופר יכול לספר על אחת המפלצות הגדולות בהיסטוריה האנושית – היידריך, "הקַצב מפראג" - מבלי להפוך אותו לגיבור במובן זה או אחר? שאלה מוסרית זו
מלחמת העולם ה-2 הסתיימה בניצחון גרמניה ויפן, ומה שהיה ארצות הברית מחולק לשלוש יחידות מדיניות.
במדינות החוף המזרחי שלטון גרמני-נאצי מלא.
במדינות החוף הפסיפי שליטה יפנית, ובהרי הרוקיס אזור חיץ ללא עצמאות אמיתית.
העבדות מותרת שוב, מעשי זוועה נעשים באפריקה.
כל זה עדיין לא מספק את תאבונו של הרייך, ומותו של הקנצלר בורמן (היטלר לקה בש
יצירת המופת לבד בברלין, המבוססת על סיפור אמיתי, נכתבה על ידי סופר שראה כיצד חייו מתפוררים תחת המשטר הנאצי. הספר תורגם לאנגלית בשנת 2009 וכעת הוא יוצא לאור לראשונה בעברית.
הספר מציג תמונה מדויקת של החיים בברלין בימיה האפלים של גרמניה, ומספר את קורותיו של זוג ממעמד הפועלים אשר מחליט לעשות מעשה בעקבות נפילתו של בנם בחזית. הם בוחרים בהת
״מהי משמעות החופש לאדם המודרני? הוא השתחרר מהכבלים החיצוניים שמנעו ממנו לעשות ולחשוב כרצונו. הוא יכול לעשות ככל העולה על רוחו – אִילו רק היה יודע מה הוא רוצה, מה הוא חושב ומה הוא מרגיש. אך הוא אינו יודע זאת. הוא מציית לסמכויות אנונימיות ומְאמֵץ עצמי שאינו שלו.״
בתחילת המאה ה־20 נראה היה שהעולם המערבי צועד בבטחה לעתיד טוב יותר: הכלכל
הפסיכולוג של סלומון קוגל אמר לו שהתקווה היא בבסיס כל החרדות, אבל קוגל לא שמע לו והתעקש על התחלה חדשה. עם אשתו ובנו התינוק הוא עובר לעיירה הקטנה סטוקטון, אבל הדברים לא מסתדרים כמתוכנן: אמו הגוססת נאחזת בעקשנות הן בחיים והן בזיכרונות ממחנות ריכוז נאציים שמעולם לא התענתה בהם; אשתו רוצה לעורר מחדש את הרומנטיקה שמתה לאחר לידת בנם הראשו
שלום אוסלנדר חונך לירוא את האל ולכבד אותו. גם לאחר שבגר והתנכר לקהילתו ולדתו, לא מצא דרך לנהל חיים נטולי מאבק יומיומי באל. בהומור מושחז המעורר אצל הקורא פרצי צחוק בלתי נשלטים מגולל שלום אוסלנדר את סיפור נעוריו בקהילה אדוקה ומבודדת, ואת מאמציו לבעוט בה ולהינתק ממנה. לכל אורך הדרך הוא מנסה להבין את אלוהים ואת חוקיו המסובכים הסותרים
"האם האח הגדול קיים?"
"ודאי שהוא קיים. המפלגה קיימת. האח הגדול הוא התגלמות המפלגה."
"האם הוא קיים באותו מובן שאני קיים?"
"אתה לא קיים."
1984, הרומן הדיסטופי הנודע ביותר בספרות העולם ועדיין המפתיע בחיותו ובאקטואליות שלו, ראה אור לראשונה ב־1949. ג'ורג' אורוול חוזה בו חזות דמיונית קשה על דמותו החברתית והפוליטית של העולם בעתיד, עולם השרוי במל
"ספר הוא אקדח טעון בבית השכן. שרוף אותו.
פרוק את הנשק. פרוץ למוחות של אנשים."
גאי מונטאג היה כבאי שתפקידו להבעיר. הוא אהב את עבודתו. מעולם לא עצר כדי לתהות על העונג שהוא חש למראה הזוהר הכתום של האש בלילה, או על השמחה שמציפה אותו למראה להבות המאכלות דפי ספרים. כי בעולמו של מונטאג בעלוּת על ספר היא פשע שדינו שרֵפה של הספר ושל הבית שבו ה
הפרדס של עקיבא, ספרה החדש של יוכי ברנדס, הוא רומן פוקח עיניים, מהנה ומענג לאין שיעור.
רבי עקיבא הוא מהדמויות הנערצות אך גם החידתיות והשנויות במחלוקת ביותר בפנתיאון האישים של העם היהודי.
פרשנים רבים שברו קולמוסים בניסיון לפענח את מסתורי הדמות הזאת, שהכרעותיה עיצבו את זהותו של העם היהודי וגזרו את גורלו למשך דורות. בספרה השאפתנ
העשורים הראשונים של המאה העשרים בניו יורק: ריכוז עצום של מהגרים, רבים מהם יהודים, שנטשו בתים חמים בעיירות קטנות במזרח אירופה למען "החלום האמריקאי". סדנאות יזע, מסחר זעיר, צפיפות ועוני, ובה בעת שפע מסחרר של צבעים, טעמים, שפות ותרבויות ומַעבָר לתרבות ההמונים, שאותה סימל איסט ברודווי: הפרסומות, התיאטרון, הכוכבים הגדולים והפריחה של עית
ערב מלחמת העולם השנייה יוצאת מישראל לאירופה ספינה ועליה עשרים גברים צעירים. מעבר לים ממתינות להם עשרים נשים צעירות, אותן לא פגשו מעולם. המטרה: חתונה פיקטיבית, שתאפשר לנשים להימלט מאדמת אירופה ולעלות לארץ ישראל. אבל כשיעקוב מרקוביץ', איש זניח לכל הדעות, מוצא עצמו נשוי לבלה זייגרמן – האשה היפה ביותר שראה מעודו, העניינים מתחילים להס
בברית המועצות של סטלין אין פושעים ואין מעשי פשע מלבד פשעים נגד המדינה.
לכן, כשגופתו של ילד נמצאת על פסי רכבת במוסקבה, נשלח אל הוריו לב סטיפנוביץ´ דמירוב, סוכן נאמן של המשרד לביטחון המדינה, כדי לשכנע אותם שבנם מצא את מותו בתאונה.
אבל האם הוא משוכנע בכך בעצמו?
ואולי בכל זאת פועל בגן העדן הקומוניסטי רוצח סדרתי?
בחשאי ובניגוד לעמדת