מדף הספרים של numi - הספרים שדירגה

ענבי זעם ראה אור לראשונה ב - 1939 וחשמל את אמריקה כולה המתאוששת באותה השעה מפגעי המפולת הכלכלית. זוהי יצירתו החשובה ביותר של סטיינבק ומנכסי צאן ברזל בספרות האמריקנית החדשה. בענבי זעם נמצא ביטוי בוהק לתחום ייחודו של סטיינבק: לבד מן הצד הפסיכולוגי והעניין הפוליטי מצויינת יצירה זו בתיאור הווי קשה ומאויים בו לכודים גבוריו של המספר ב

כשיצא לאור לראשונה בשנת 1967 הפך האמן ומרגריטה מיד לסנסציה ספרותית. יותר מרבע מאה לאחר מות המחבר - פתאום, בהפתעה, מתפרסמת סאטירה כה מלאת אנרגיה, הומור, אומץ פוליטי, יופי רב, כתובה כולה במהלך שנות השיא של הטרור הסטליניסטי של שנות השלושים. הספר תורגם בחיפזון ליותר מעשרים שפות (וגם לעברית, בשם השטן במוסקבה). אלא שהיתה זו גירסה מצונזר

"האם האח הגדול קיים?" "ודאי שהוא קיים. המפלגה קיימת. האח הגדול הוא התגלמות המפלגה." "האם הוא קיים באותו מובן שאני קיים?" "אתה לא קיים."   1984, הרומן הדיסטופי הנודע ביותר בספרות העולם ועדיין המפתיע בחיותו ובאקטואליות שלו, ראה אור לראשונה ב־1949. ג'ורג' אורוול חוזה בו חזות דמיונית קשה על דמותו החברתית והפוליטית של העולם בעתיד, עולם השרוי במל

פאניה סילס לא ידעה כי היא פמיניסטית וכי היא נמנית עם אנשי העלייה הראשונה. היא נמלטה מפוגרום ברוסיה והגיעה לגליל העליון. בגיא אוני, ראש פינה של היום (שהשנה - 1982 - מלאו מאה שנים להיווסדה) היא מכה שורשים. פאניה היא מאותן נשים - נפילות ששמן נפקד מספרי ההיסטוריה, כי ברשימות האיכרים הגואלים את אדמת הארץ מופיעים בדרך כלל שמות גברים בלבד...

"זו ההיסטוריה של מהפכה שסטתה מדרכה והתירוצים המצוינים שניתנו על כל צעד ושעל לסילופה ועיוותה של התורה המקורית."    כך תיאר ג'ורג' אורוול את חוות החיות בדש הספר כשיצא לאור ב 1945. הסָטירה הנוקבת על ברית המועצות ושברו של חזון המהפכה בידי מי שנחשב ה"מצפון של בני דורו" עדיין מסעירה את קוראיה ומעוררת מחלוקת. עתה, שנים לאחר קריסתה של ברית ה

גבר רואה אשה לא מוכרת לו, מחבקת את עצמה בתוך קבוצת אנשים, מבדילה את עצמה מהם. היא נוגעת ללבו (מדוע?). הוא כותב לה מכתב ומציע לה קשר עמוק, חופשי, עירום מכל קליפות היומיום, לצד המשך חייהם כל - אחד עם בן - זוגו וילדו, אבל הוא עומד על כך שהקשר יתקיים אך ורק באמצעות מילים כתובות. פנייתו, הנואשת - כמעט, נוקבת אותה באופן שאינו מוכר לה (למה?). היא נע

"ליל העשרים" הוא מחזה מאת יהושע סובול, שנכתב בתחילת שנות ה-70 על פי יומני חברי קבוצת ביתניה עילית של השומר הצעיר, במהלך עבודה משותפת עם שחקני תיאטרון חיפה בבימוי נולה צ'לטון. המחזה מתרחש בתקופת העלייה השלישית, שבה עלו לארץ ישראל כ-35,000 עולים חדשים, רבים מהם בוגרי תנועות נוער, אשר חיפשו בארץ מקום להגשמת חלומותיהם. בוגרי תנועת השומר ה

כריסטופר בון בן החמש-עשרה יודע את שמות כל המדינות בעולם ואת ערי הבירה שלהן ואת כל המספרים הראשוניים עד 7507. הוא מתבונן בעולם בעיני הגיבור שלו, שרלוק הולמס, כשהוא זוכר כל פרט, מבחין בכל תנועה.   אך למרות שהוא פותר בקלות בעיות סבוכות במתמטיקה, הוא מתקשה להבין גם את הרגשות הפשוטים ביותר של בני האדם. בדיחות לא מצחיקות אותו, מטאפורה היא

אם ספרות המאה העשרים תשאיר אחריה עשרה רומאנים גדולים-'לוליטה' הוא אחד מהם.הספר,שנדפס לראשונה בשקט בפאריס ב-1955 (המו"לים האמריקנים חששו להוציאו לאור), חילחל לאט ונעשה כעבור שלוש שנים רב - מכר שערורייתי, שעד מהרה תפס את מקומו הראוי כמושלם ברומאנים של נאבוקוב. האפקט של צבע מופלא שיש לקשקשת של חרקים מסויימים אינו נובע מן הפיגמנט, אלא מ

"ערב טוב גבירותי ורבותי...היקום שאנו מכירים קיים למעלה ממאה ושבעים אלף מיליון מיליארדי שנים ויגיע לסופו בעוד קצת למעלה מחצי שעה...אני המארח שלכם הלילה...הגעתי כרגע היישר מן הקצה האחר לגמרי של הזמן...הערב אהיה עמכם לכל אורכו של מאורע היסטורי זה, סופה של ההיסטוריה עצמה!" אלה דברי המארח במסעדה שבקצה היקום, שאליה מגיעים גיבורי ספרנו במסע

נאבוקוב התחיל את הקריירה הספרותית המפוארת שלו כסופר רוסי. לאחר 'תריסר רוסי' מן השנה שעברה מביאה הספריה את הרומאן 'הזמנה לגרדום', שנכתב ברוסית ב - 1935. צינצינאט צ' נידון למוות מייד בתחילת הרומאן, בלי שום פשע ברור; אולי משום שהוא אדם, שאינו יכול להימנע ממחשבות, רצונות ותקוות משל עצמו. הוא נשאר כלוא לכל אורך הרומאן התעתועי. הסיטואציה נראי

כשיש לך התקף אסטמה אין לך נשימה. כשאין לך נשימה קשה לדבר. המשפט שלך חסום על - ידי כמות האויר שאתה מסוגל להוציא מהריאות. זה לא הרבה, משהו בין שלוש לשש מילים. זה נותן לך כבוד למלה. אתה עובר בין ערמות המילים שעולות לך בראש. בוחר את הכי חשובות. וגם הן עולות לך. לא כמו אנשים בריאים שמוציאים את כל המילים שהצטברו להם בראש כמו שמוציאים אשפה. כשמ

מתוך מדריך הטרמפיסט לגלקסיה: "...ואז, ביום חמישי אחד, אלפיים שנים כמעט לאחר שאיש אחד מוסמר לאיזה עץ על שהביע את הדעה כמה נפלא יהיה להסביר פנים לאנשים, לשם שינוי, קלטה פתאום בחורה אחת שישבה לבדה בבית קפה קטן מהו הדבר שהלך והשתבש כל הזמן הזה, וסוף סוף ידעה כיצד יכול העולם להפוך למקום טוב ומאושר. הפעם הרעיון היה נכון! הוא יצליח! ולא יהיה

ובכן, האם זהו סוף סוף הסוף?או שמא זוהי שוב ההתחלה? בואו והשתתפו אתנו בחגיגת סוף העולם.הביאו מגבת ונעלי ריצה והצטרפו אלינו לבחינת השאלה הקוסמית המכרעת - האם תפוחי אדמה הם התשובה לכל זוהי החוליה השלישית שתחילתה בספר "הפרוע, המדהים והמצחיק נורא" מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, המשכה במסעדה בסוף היקום, וכעת - הספר השלישי בסדרת רבי המכר הבי

זהו ספר שמתאר את עלילותיהם המבדחות של חבורת פלמחניקים בקיבוץ ששמות כולם חוץ מהגיבור המספר חסר השם הם וריאציה של יוסף ( יוסי פס יוסקה יוסלה יוסיניו ) הוא מתאר את מעללי הבחורים הצעירים שמתאמנים בסתר להגן על המדינה שבדרך,רגע לפני שהמדינה קמה וצבאות ערב בפתח העסוקים מידי פעם בלחימה והרבה יותר מכך ברדיפה אחרי בנות הקיבוץ תרנגולות וש

"אנשי כדור הארץ, שימו לב בבקשה. כאן פרוסטטניק ווגון ילטץ מהמועצה הגאלקטית לתכנון העל - חלל. תוכניות הפיתוח לאזורי הספר של הגלקסיה מצריכות סלילת דרך אקספרס על - חללית, שתעבור דרך מערכת הכוכב שלכם. למרבה הצער, הפלנטה שלכם היא אחת מאלה שנועדו להריסה. התהליך יארך מעט פחות משתי דקות, במושגים הארציים שלכם. תודה". בלי פאניקה, בלי פאניקה. עבו

מכונית נתקעת לפני רמזור שהתחלף לירוק. הנהג צועק משהו. מסתבר שהתעוור פתאום. אין זה עיוורון שחור; הוא רואה הכל לבן, כאילו נפל לתוך ים של חלב. מישהו מתנדב להסיע אותו הביתה. כשאשתו חוזרת, היא לוקחת אותו לרופא - עיניים, אבל עליהם לנסוע במונית, כי המתנדב טוב - הלב גנב את מכוניתם. בחדר - ההמתנה של הרופא נמצאים זקן עם רטייה על עינו, ילד פוזל,

"יומיים אחרי שהתאבדתי מצאתי פה עבודה באיזה פיצריה, קוראים לה 'קמיקזה' והיא חלק מרשת. האחראי משמרת היה ממש בסדר איתי ועזר לי גם להסתדר על דירה עם שותף. בלילה גיליתי כאן איזה פאב, דווקא די נחמד. המוזיקה שם בכלל לא רעה, אולי לא הכי מעודכנת אבל עם זווית, והרבה בחורות מגיעות לבד. האמת שעל הלילה הראשון מישהי עשתה לי עיניים, דווקא שווה, העור ש

יוסלה, יוסלה, איך זה קרה ? "... המחלקה היתה רובצת למרגלות גבעה קמולת-עשבים ומחכה לאות-ההסתערות. מכונת-יריה ושתי מרגמות היו מוצבות בסמוך ופולטות אש. קראו לזאת פעולת ריכוך. איני יודע איך הרגיש האוייב, אני, על כל פנים, הייתי כבר מרוכך לחלוטין. גופי הסרוח על הקרקע היה מרעיד את כל כדור-הארץ, ושיני הנוקשות היו מחרישות את שאון התותחי

איך פיראטים דמוקרטים מחלקים מטמון? כיצד אפשר למכור 100 שקל ב-200 שקל? כיצד להתחיל עם בחורות ולהישאר בחיים? מהי תורת המשחקים? מה הסיכוי לזכות בטוטו ובלוטו? איך תחרויות יופי קשורות לשוק ההון? האם אנשים מתנהגים באופן רציונאלי? מה הקשר בין הרנן קורטז להנרי החמישי? מהי השיטה האופטימאלית למשחקי קזינו? מהי המשמעות האמיתית של טכסי החיזו