יהודה קמינקא מגיע מארצות-הברית לישראל לתשעה ימים כדי להתגרש סוף-סוף מאשתו נעמי, המאושפזת זה חמש שנים במוסד לחולי-נפש. מעבר לאוקיינוס מחכה לו אשה חדשה ותינוק בבטנה. הדרמה המשפחתית, המתגלגלת אל שיאה בראשון של פסח, נמסרת לחלופין 'מפי' כל אחד מבני-המשפחה, כולל בני-זוגם, ואפילו המאהב הזמני של אחד הבנים, והכלב הוותיק הורציוס.
מהדורת 2010
הנדרסון הוא תעשיין אמריקני עשיר הנוטש את משפחתו ויוצא לאפריקה השחורה. ושם הוא מתנסה במבחן של כוח, עולה בטקס פולחני למעלת מוריד-גשמים בשבט פרמיטיבי ונעשה יד-ימינו של המנהיג. ספור פנטסטי, פראי ורב-משמעי שלא אחד מטובי סופריה של אמריקה.
גבר רואה אשה לא מוכרת לו, מחבקת את עצמה בתוך קבוצת אנשים, מבדילה את עצמה מהם. היא נוגעת ללבו (מדוע?). הוא כותב לה מכתב ומציע לה קשר עמוק, חופשי, עירום מכל קליפות היומיום, לצד המשך חייהם כל - אחד עם בן - זוגו וילדו, אבל הוא עומד על כך שהקשר יתקיים אך ורק באמצעות מילים כתובות. פנייתו, הנואשת - כמעט, נוקבת אותה באופן שאינו מוכר לה (למה?). היא נע
חבורת טירונים בבה"ד 4, באמצע שנות החמישים, הם גיבורי ספרו החדש, הרביעי, של יהושוע קנז. חייהם של צעירים אלה, בני שכבות ועדות שונות, במסגרת הצבאית, המחמירה והלוחצת, ומחוצה לה מצטרפים לרומן רחב יריעה, דרמטי והומוריסטי כאחד, המצייר ביד אמן אנשים בראשית חייהם ומדינה בראשית עיצובה.
תרגום-מופת, לרומן המופת של באלזאק, המייצג הן בעיני הביקורת והן בעיני ציבור הקוראים הרחב את הדגם המובהק של הרומן הריאליסטי בן המאה ה- 19 ואת פסגת אמנות הכתיבה של באלזאק.
סיפוריהם של צזאר, סראל וגולדמן, אחוזים בסיפורי משפחותיהם ומכריהם בתל - אביב. הספר נפתח במות אביו של גולדמן, בראשית הקיץ, ומסתיים באמצע החורף, במותו של גולדמן עצמו. פרק זמן זה הוא ההווה של הספר, אשר העבר נארג לתוכו בזרם אסוציאטים סבוך של עלילה, שבו העבר ש"ברקע" נדחק כל העת ל"חזית". דמויות הספר משתייכות ברובן למיגזר החברתי של פועלים, פקי
ויקטור הוגו, מגדולי הספרים של צרפת, העניק לנו בספר זה חוויה עצומה ובלתי - נשכחת. צעירים ומבוגרים נסחפים בעלילה בנשימה עצורה ובהתרגשות ונעשים שותפים למאבק בין שני עולמות: מכאן - ז'ן - ולז'ן הגיבור הנרדף והמעונה, בעל הנפש המופלאה, קוזט הפעוטה האומללה, ההופכת לנערה מקסימה, ומריוס האוהב הנאמן. ולעומתם - עולם הפשע והשחיתות ששלט בסמטאות פ
סידהארתא מורד באביו ומצטרף לנזירים נודדים המחפשים את שלוות הנפש. לאחר שנות סיגוף, שבמהלכן לא מצא מנוחה לנפשו, הוא חוזר לחיי חולין, הופך לסוחר עשיר ומצליח, ומגלה את סודות האהבה החושנית. אחרי שהתנסה בכל הנסיונות והפיתויים של החיים הגשמיים עוזב סידהרתא הכול ופונה לחיי נזירות והתבוננות פנימית. סידהארתא, נער הודי יפה, צעיר ומוכשר, מור
“אני כותבת מפני שאנשים שאהבתי כבר מתו“ - כך נפתח מיכאל שלי, מפסגות הספרות העברית החדשה. חנה גונן, גיבורה בלתי נשכחת, מספרת את סיפור אהבתה האוזלת לבעלה מיכאל בעודה שוקעת יותר ויותר בתוך עולמה הפנימי, עולם של נסיכה שבויה המתגעגעת למרחקים שנבצרו ממנה.
מיכאל שלי הוא רומן נדיר ורב-עוצמה המסמן את יצירתו המוקדמת של עמוס עוז ואת גדולתו
על רקע שכונת בית הכרם בשנות השישים עוקב הספר אחר עולמו הפנימי של אהרון במשך כארבע שנים של גיל ההתבגרות. התפתחותו הגופנית של נער זה מעוכבת, והווה - הנמשך שלו, כבתוך תא הקפאה או בועת זכוכית, הוא המוקד לעלילת הספר. ``בפנים קורים המון דברים``, הנמסרים כמו בעד זכוכית מגדלת, ודווקא ההשעיה מן הביולוגיה מאפשרת הזרה של תהליכי ההתבגרות וההבשלה
יצחק קומר הוא צעיר בן גליציה החולם את חלום שיבת ציון, עולה לארץ, חי תחילה ביפו ובמושבות, ואחר כך בירושלים בקרב היהדות הדתית, וגורלו הוא כגורלם של מהגרים רבים שעזבו את ביתם שבגולה בניסיון לבנות לעצמם חיים חדשים בארץ המובטחת. יצחק קומר נתקל בכלב בלק, שעגנון הפכו ביד אמן לנפש פועלת לכל דבר. המפגש הגורלי בין יצחק קומר לבין הכלב הופך לפר
יונתן, בנו של מזכיר הקיבוץ, מואס באשתו, בהוריו ובקיבוצו. חייו נדמים כחסרי תכלית, אשתו חדלה לעורר אותו מבחינה מינית, והוא מתכנן לברוח מן הקיבוץ. ואז מזדמן למקום עלם תמהוני, מעין משורר - חכם נודד המבקש אהבה, קשר ובית. ובכן, זה יוצא וזה נכנס. אלה הם חומרי הפתיחה לדרמה מורכבת המעלה סבך של יחסים בין - אישיים. סיפור המעשה של "מנוחה נכונה" מתרח
סיפור קורותיה המרתקות והמזעזעות כאחת של קבוצת נערים בריטיים, ניצולי תאונת מטוס בימי מלחמה. מתוך נפתולי הסתגלות ומאבקי השתלטות מקימים הניצולים, באי השומם שאליו נקלעו, חברה הלוקה בכל מומיה של החברה האנושית. יצירה שהיא גם משל אכזרי על תולדות האנושות וגם חזות קשה לעולם התרבות בתקופה של ערעור יסודות וסכנת שואה פרי - עטו של אחד מסופרי -
"המאהב" הוא הרומן הראשון שכתב אברהם ב.יהושע, ומיד עם פרסומו ב - 1977 הפך לאחד הרומנים האהובים והנקראים ביותר בספרות הישראליית. הוא תורגם ל - 23 שפות, עובד להצגה בתיאטרון חיפה, ופעמיים עובד לסרט באורך מלא בארץ ובאירופה. שש נפשות מצאו מחבר, ובמונולוגים שתי וערב הן מספרות על עצמן בישראל של תקופת מלחמת יום הכיפורים ואחריה. מן הביקורת: ``...מע
אהבה וחושך הם שניים מן הכוחות הפועלים בספרו זה של עמוס עוז, אוטוביוגרפיה הכתובה כרומן משוכלל, מעשה ספרותי צרוף ומזוקק שנפרשים בו שורשי משפחתו של עוז, קורות ילדותו ונעוריו בירושלים ובקיבוץ חולדה, חייהם הטרגיים של הוריו, וכן תיאורים אפיים נרחבים של ירושלים, תל אביב וחיי הקיבוץ בשנות השלושים, הארבעים והחמישים. העולם הספרותי והעולם
הספר "אנה פרנק - יומן" יוצא לאור לראשונה בנוסח מלא ובתרגום חדש של קרלה פרלשטיין כפי שנערך בידי אוטו פרנק ומרים פרסלר ונכללים בו קטעים שלא נמצאים בגירסאות הקודמות.
"אותו הים" הוא רומן נועז וחדשני שכמוהו לא כתב עמוס עוז עד היום: רומן הקובע לעצמו את חוקי - המשחק שלו, ובתוכם הוא פורץ הרבה מוסכמות.
זהו ספרו המשחקי ביותר של עמוס עוז.
האם המתה, הבן האובד, האב החי עם חברתו הצעירה של בנו, ודמויות אחרות, כולם מדברים זה עם זה כל הזמן כאילו היו בחדר אחד, ולפעמים כאילו הם כולם מכורבלים במיטה אחת.
העלילה המ