מדף הספרים של *דרדר במדבר* - הספרים שדירגה

נכנסנו למערה, והנה אנחנו במנהרת זמן. פתאום היינו בזמן אחר. אבל מתי? ואיזו התרגשות גרמנו לאנשים שפגשנו! ואנחנו, ילדים מארץ - ישראל, עם מחשב והכל, כאילו חזרנו בזמן לתקופת בני ישראל במדבר. והנה אנחנו עדים לעליה הגדולה לארץ - ישראל. משפחות משפחות נוטשות הכל, מוכרות את כל רכושן, הורים נפרדים מילדיהם, בעלים מנשותיהם, והם הולכים והולכים - והי

קוראים לי טרייסי ביקר. זה ספר שכולו עלי. אני במקומכם הייתי קוראת אותו. הסיפור הכי לא ייאמן, הכי מטורף והכי קורע לב שיש. בחיי. הסיפור של טרייסי ביקר הוא סיפור חכם, נוגע ללב ומשעשע על ילדה בת עשר שחיה בפנימיה לילדים, אבל הכי בעולם רוצה בית אמיתי ומשפחה משלה. כתבה אותו ג`קלין ווילסון, מסופרות הילדים המוערכות והאהובות ביותר בבריטניה.

" אני כותבת יומן," אמה טרז'ר. "גם אני כותבת יומן," אמרה אינדיה, והסמיקה. "בנות!" אמרה נונה."טוב, אני לא כותבת יומן. אני את הסודות שלי לא מגלה לאף אחד." אינדיה גרה בווילה גדולה ומרווחת, עם אמא שהיא לא סובלת ואבא שטרוד בעניינים אחרים. בהשראת גיבורת התרבות שלה, אנה פרנק, כותבת אינדיה יומן, ומתעדת בו האת הסודות שגילתה תוך צפייה בבני ביתה.

ויולט חיה בצל אחיה המהפנט והשתלטן וויל, שהוא פעם מקסים פעם מאיים. כשוויל מגלה סוד קשה מעברו, המצב מחמיר. ויולט בורחת אל עולם של פנטזיות שבו מככבות הפיות שהמציא הסופר האהוב עליה, קספר דרים, ומנהלת עם הסופר התכתבות סודית. ואז מגיעה לבית הספר תלמידה חדשה ומוזרה, ג'סמין, ומתיידדת מיד עם ויולט. נראה כי חייה ויולט עומדים להשתפר. האם תעזו

חברותיה של דגנית במועדון האלף בית- אסנת, בלה, גליה והדס- חוגגות כולן את ימי ההולדת שלהן במסיבת פיג'מות לכל החברות. גם דגנית רוצה להזמין אותן למסיבת פיג'מות, אבל יש לה בעיה: אם תעשה זאת, היא תאלץ להפגיש אותן עם אחותה... ואיך היא תחשוף לא רק את סודה של אחותה אלא גם את ביתה הצנוע לעיניה של גליה, יריבתה האכזרית? הוריה של גליה עשירים, היא או

ספר המזמין אותנו לטייל בנוף ולזהות את הצבעים במולדתם.

הסיפורים הכלולים בספר זה נועדו לספק לילד הקטן לא רק עניין, שעשוע ותעסוקה, אלא גם ערכים של העשרה. הם נכתבו במיוחד כדי לשמש ``מזון רוחני`` - אמצעי להעשרה איטלקטואלית ולטיפוח עולמם הרגשי של בני השלוש ומעלה. בכך משמש הספר הזה המשך לספרה הקודם ובר-ההצלחה של דבורה עומר, ``מגדל של קוביות בניתי``. עיקר יחודו של הספר, בנסיון להעלות בצורה סיפ

בספר הזה מסופרות קורות חייו של בן-ציון, בנו בכורו שול אליעזר בן - יהודה. לימים שינה בן - ציון את שמו לאיתמר בן - אב'י (כלומר בן אליעזר בן - יהודה). בן-ציון היה הילד הראשון בירושלים ששפת-האם שלו היתה עברית, ולכן זכה להיקרא 'הילד העברי הראשון. קשים היו חייו של 'הילד העברי הראשון' בירושלים של תחילת המאה. משפחתו נאלצה להיאבק מאבק מר נגד דעות

"אפילו היום, למרות שכבר עברו כמעט שלוש שנים מאז, קרן עדיין חולמת לפעמים על השבוע שבו השאירו את ורד, החברה הכי טובה שלה, אצלה בבית, ולא אמרו מתי יבואו לקחת אותה. ואחר כך באו ולקחו אותה ולא אמרו מתי מחזירים אותה..." ספר חדש של יהונתן גפן, מחבר "הכבש השישה עשר", "גן החלומות האבודים", "הכוכבים הם הילדים של הירח", "שירים שענת אוהבת במיוחד", "שירי

הכל התחיל בהתערבות, אם אצליח ללמוד פרטים על הפלמ"ח במהירות. ואני - למדתי בדרך הטובה ביותר האפשרית, פשוט...הייתי שם עם שרון, ויחד ראינו את הדברים במו עינינו. יכול להיות שמנהרת הזמן התבלבלה? יכול להיות שהגענו לתקופה מבולבלת? הגענו לתקופת הפלמ"ח, נכון, אבל - מה הצבא האוסטרלי עושה בארץ? ואם אנחנו בתקופת מלחמת העולם השניה, האם יכול להיות שה

שום דבר בתשבץ ההיגיון המורכב שהחל רמי לפתור לא רמז על כך שחייו עומדים להשתנות. הוא כתב את הפתרון ושלח אותו למערכת העיתון. מכאן ואילך – הכל קרה במהירות. שרשרת של מאורעות שלפה אותו מביתו, בבת גלים של ימי המנדט הבריטי, טרם קום המדינה, וטלטלה אותו אל עיירה קטנה באנגליה, שם נטל חלק במבצע חשאי שיחרוץ את גורלה של מלחמת העולם השנייה, ואולי א

בסך הכל רצינו להתחמק משלושת היו - יו והסרט המעצבן שלהם על החופשה באילת. בסך הכל רצינו לברוח מיונתן והסתתרנו במערה שלנו. וכבר היינו באמצע פיצוץ, בהר הנגב, רועדים מקור ולא יודעים באיזו תקופה אנחנו. מתי חפשו דרך להגיע לאילת? למה? מי אלה שמתחרים מי יגיע ראשון לשם? למה היה צריך לצייר דגל עם דיו על סדין? ואיפה כל המלונות והאטרקציות של אילת?

נכנסנו למערה, והנה אנחנו במנהרת זמן. פתאום היינו בזמן אחר. אני בטוח שנראינו לאנשים שפגשנו כמו חיזרים, עב"מים או חוצנים. אפילו שהם לא הכירו אף אחת מן המילים האלה. ואנחנו ילדים של היום, עם מחשב והכל, היינו לכמה שעות לפני עשרות שנים. איפה אנחנו? באיזו שנה? איך נחזור? והנה אנחנו עדים למלחמה על הקמת מדינת ישראל, והנה אנחנו מצויים ברגעים החש

הפעם הייתי לבדי. נכנסתי למנהרת - הזמן, והגעתי לתקופה שבה האנשים לא נראו מאוד שונים ממני. אבל הייתי כל כך לבד. בחשבון פשוט ידעתי שהייתי לפני שלושים שנה. כשההורים שלי היו בגילי. האנשים לבשו חלצות לבנות, חלק מהם היו עם טליתות, ונראו מדאגים מאוד. משהו הדליק רדיו, וכלם התאספו סביבו. סיסמאות נשמעו ברדיו ליחידות השונות. הידיעות שהגיעו מהחזי

נכנסנו לצערה, והנה אנחנו במנהרת - זמן. פתאום היינו בזמן אחר.אני בטוח שנראינו לאנשים שפגשנו כמו חוצנים, אפילו שהם לא הכירו את המילה הזאת. אני יודע שהם חשבו שברחנו מבית - משוגעים. ואנחנו, ילדים של היום, עם מחשב, וטלפון נייד והכל, היינו לכמה שעות לפני עשרות שנים. והנה אנחנו נמצאים בחיפוש הגדול בקבוץ יגור. הבריטים מחפשים נשק מוחבא, מכים את

קלאסיקה לגן ולבית הספר. סיפור משל עם מסר של קבלת הזולת וחיי שלום. אי אפשר לגדל ילדים בלי הספר הזה. סיפורה הקלאסי והמשעשע של לאה גולדברג על יחסי שכנות טובים ועל אהבת הבריות ממשיך לשמח דורות של ילדים. בְּעֵמֶק יָפֶה בֵּין כרמים וּשְׂדוֹת. עוֹמֵד מִגְדָּל בֵּן חֲמֵשׁ קוֹמוֹת . וּמִי גָּר בַּמִּגְדָּל? בַּקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָ

התינוק בן מוכן לשתות רק חלב פושר - אחרת הוא לא יתקרב לבקבוק; אחותו מיטל, שנולדה אחרי שנה, שותה אך ורק לימונדה טריה; והבא בתור, האח אור, אוכל רק מחית תפוחים. כל שנה נולד תינוק חדש, שמביא עמו דרישות נחרצות למאכל מיוחד. ומה עושה אמא עליזה? אמא עליזה חצי ממוטטת, היא מחממת ובוחשת, חוצה לימונים וסוחטת, קולפת תפוחים ומועכת למחית מתוקה. לכל אחד

הרומן החדש של הסופר, העיתונאי ואיש הרדיו הוותיק אברהם בנמלך, “אללה אוהב אותי”, הוא דרמה מותחת, סוחפת, קצבית ועכשווית המספר על אידיאולוגיות, יצרים ואהבה ומפגיש בין פנאטיות וסובלנות, בין עמים, דתות ואמונות. הסיפור המותח דן בסיוט של העולם המערבי בשנים האחרונות – האיום האיראני, ומככבים בו סוכני אף.בי.איי, סוכני מוסד, משמרות המהפכה של

קוסם-על מודח מתפקידו באופן מסתורי. מלכה צעירה נופלת למשכב. תינוק בן יומו נעלם. תינוקת בת יומה ניצלת ממוות בטוח בשלג. והכול קורה באותו לילה! שרשרת של אירועים, שאינם קשורים זה לזה, מתחברים לכלל קשר הגיוני עשר שנים לאחר אותו לילה, כאשר נשמעת דפיקה על דלתה של משפחת היפ. קוסם האופל המרושע, דום דניאל זומם לשוב ולכבוש את כס קוסם-העל

סיפרה המחברת את ספורה של שרה לילדים. אחר העלתה אותו בכתב בספר: "שרה גיבורת נילי". זהו ספור שיש בו מתח, הרפתקאות ריגול מרגשות, אומץ לב וסכנות. יש בו אהבת מולדת, מסירות נפש, צער וכאב. ספר זה הוא נסיון ראשון לספר לבני הנעורים את חייה ופועלה של שרה אהרונסון ושל תנועת "נילי" במלחמת-העולם הראשונה. הסיפור נכתב בידי דבורה עומר, כלת "פרסם-י