מדף הספרים של urimad - הספרים שדירג

מאתיים שנה עברו מאז יישב אליג'ה ביילי את פרשת קטילת הרובוט באורורה, עולם השחר. עתה כבר אינו בין החיים, אולם זכרו ממשיך לדרבן את תנופת ההתנחלות של בני כדור הארץ במרחבי הגלאקסיה. גם איש חסדו, ד"ר פסטולף בן אורורה, נפטר בשיבה טובה, ועתה יכולים אויביו להרים שוב את ראשם, לנסות ולבלום את בני כדור - הארץ לפני שייחרץ גורלם של חמישים עולמות

בוקר אחד ב-1945, בברצלונה אפופת הצללים שעדיין מלקקת את פצעי מלחמת האזרחים, אב מכניס את בנו בסוד בית הקברות לספרים נשכחים, ספרייה שבה אלפי ספרים זנוחים שאיש אינו קורא עוד. הילד דניאל שולף ממדף מאובק את הרומן צל של הרוח, נשבה בקסמו ומבקש לקרוא את כל ספריו של מחברו, חוליאן קאראך. באחד הלילות, בשעה שדניאל מטייל ברחובותיה העתיקים של ברצל

בתחילה היה זה רק מנתח - מרחב שנעלם בפתאומיות כאילו ולא היה מעולם. ואז היה שם ריק שנמצא מרוקן מוח וחסר דעת כתינוק בן יומו בעולם לכאורה אידיאלי המחולק לאצילים, בעלי אחוזות, וצמיתים המייצרים את עושר הגלקסיה. ואז מצטרפים לריק דמויות נוספות במרדף חוצה עולמות על מנת לפתור את תעלומת האסון הממשמש ובא על כוכב לכת שלם על מליוני תושביו. ברצף

המעגל נסגר: מפעל חייו של הארי סלדון - הקמת מוסד האנציקלופדיה בשולי הגלאקסיה והמוסד האחר, הסודי, בקצה השני שלה - תם ונשלם. מעתה יהיה עתיד האנושות מופקד בידיהם של אנשי שני המוסדות, והם יפרו זה את זה, ירדפו זה את זה, יקימו את האימפריה השנייה ויחקרו את הדרכים להמשך התפתחותו של המין האנושי. כארבעים שנה לפני כן הגיע סלדון לראשונה לטראנטו

המשפט לא נמשך זמן רב, היה זה יומו השלישי, אולם כבר עתה לא היה גאל מסוגל להיזכר בראשיתו. הוא עצמו לא הותקף פעמים רבות. התותחים הכבדים הופנו אל ד``ר סלדון, ברם ארי סלדון לא נראה מותקף כלל. לדידו של גאל, היה סלדון היציב היחידי שנותר בעולם כולו. קהל הצופים היה קטן, ונמנו עליו רק שועי הקיסרות. העיתונות והציבור הרחב לא הורשו להכנס, ודומה כי מ

הוא היה המקביל, בבואת הראי, של ראש העיר של טרמינוס, שליטת המוסד הראשון. אך הם היו שונים בכל מובן שהוא. ראש העיר של טרמינוס היתה דמות ידועה בגלקסיה כולה, והמוסד הראשון נקרא אפוא, בפשטות, "המוסד". הדובר הראשון של המוסד האחר היה ידוע רק לאנשי סודו. ועם זאת, המוסד האחר הוא שהיה בעל העוצמה האמיתית. המוסד הראשון תפס אמנם את הבכורה בתחום העוצ

נמסיס. אלת הנקם והשילם של היוונים הקדמונים. כשנתנו האסטרונומים את שמה לכוכב משוער, בן הלוויה של השמש, לא ידעו כי הם עתידים לגלות בבוא היום עד כמה מתאים השם הזה.   אבל כשנתגלתה נמסיס, הוברר להם שאכן, היא נושאת בכנפיה את חורבנו של כדור הארץ. רק אדם אחד ידע כיצד אפשר להתמודד עם הסכנה, ורק נערה צעירה אחת, בעלת עיניים אפלות, עמוקות מני חק

פיתוחו של המוח הפוזיטרוני במאה ה - 21, אפשר את ייצורם של רובוטים - פועלים - מכונות מתוחכמות ומשוכללות, אך בסופו של דבר לא יותר ממכונות. אך 113 - NDR ("אנדרו") , הרובוט של משפחת מרטין, מתגלה כהרבה יותר מסתם משרת מכני. בשל איזו סטייה בתהליך הייצור הוא בורך במפתיע ביכולת לאהוב, במודעות עצמית ובדחף להתפתחות אישית כמעט אנושיים. אנדרו מסוגל ליצו

המשפט לא נמשך זמן רב, היה זה יומו השלישי, אולם כבר עתה לא היה גאל מסוגל להיזכר בראשיתו. הוא עצמו לא הותקף פעמים רבות. התותחים הכבדים הופנו אל ד``ר סלדון, ברם ארי סלדון לא נראה מותקף כלל. לדידו של גאל, היה סלדון היציב היחידי שנותר בעולם כולו. קהל הצופים היה קטן, ונמנו עליו רק שועי הקיסרות. העיתונות והציבור הרחב לא הורשו להכנס, ודומה כי מ

אלייג'ה ביילי, בלש זוטר בניו יורק של האלף השלישי, יוצא לחקור רצח של אדם בעיר החלל עם שותפו ר' דניל אוליבאו. עד מהרה הוא מגלה שהדברים אינם כפי שנראו בתחילה. עם התקדמות החקירה דומה כי הכוחות הפועלים סביבם הם למעלה ממידתו של בן אנוש - אך ר' דניל אוליבאו אינו בן אנוש. אייזק אסימוב, בונה מרקם חברתי מרתק של תרבות עירונית שהגיעה לפרקה, תרבו

הספר אני, רובוט, שנכתב בשנות החמישים וחזה את חשיבותם הגדלה והולכת של אוטומטים בחיינו, הוא כבר מזמן קלאסיקה מודרנית. בספר מרתק ורב עלילות זה ניסח אייזק אסימוב לראשונה את שלושת חוקי הרובוטיקה, ובכך שינה לחלוטין את אורח החשיבה שלנו ביחס לרובוטים, להתנהגותם ולמקומם בחברה האנושית העתידית.   בתערובת של עובדות מדעיות ומדע בדיוני שהי

י. אסימוב רכש לו את פרסומו הרב גם ביצירותיו בשטח המדע הבדיוני וגם בספרי המדע הרציניים שלו, ביניהם האנציקלופדיה למדע וטכנולוגיה. ולתת מענה מדעי מדויק לעלילותיו הבדיוניות. י. אסימוב הוא יליד רוסיה, שקיבל את תוארו האקדמאי ב1948- באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק. הוא נתמנה לפרופסור חבר במחלקה הביו-כימית של בית הספר לרפואה שבאוניברסיטת

הבלש אליג'ה ביילי, בן כדור הארץ, יוצא שוב לפעולה. שלוש שנים עברו מאז פענח את תעלומת מותו של חללאי בכדור הארץ. שנתיים, מאז יישב את פרשת רציחתו של חללאי בסולריה. ועתה מזעיקים אותו לגדול ולחשוב שבעולמות החללאים, לעולם השחר אורורה, שם פקד גורל מוזר מאין כמוהו את אחד הרובוטים המופלאים ביותר שבנמצא בכל העולמות - ר' ג'אנדר פאנל.   גם הפעם נ

עלייתו של האדם המכאני לפנינו סדרת סיפורים מוזרים ומרטיטים על החיים עלי אדמות בעתיד לבוא, כאשר הרובוטים יגיעו לשכלול כזה שיוכלו להתקומם ולתפוס את השלטון. אנוכי, הרובוט זה הרומאן הקלאסי על תרבות העתיד, הנשענת על מנגנוני עזר מכאניים מסובכים והחיה בצל איומם. הספר נחשב כאחת היצירות הטובות ביותר מסוג סיפורי המדע הדמיוני. "סיפ

כחום העימות המשולש בין ראש העיר בראנו, בשם המוסד הראשון, הדובר סטור ג'נדיבאל, בשם המוסד האחר ונובי, בשם גאיה, עדיין נותרה התעלומה בעינה: מי מנחה ומכוון את תכנית סלדון, בדיוק וביעילות העולים על כל מה שיכול המוסד האחר לעשות? האם יש איזה קשר בין אותה יד סמויה לבין העבודה שכל הרשימות הנוגעות לכדור - הארץ נעלמו מכל הספריות, מאגרי המידע וב

טימי היה ילד קטן, רק בן ארבע שנים, אבל הוא נולד לפני ארבעים אלף שנה; ילד ניאנדרטלי שנחטף מזמנו לצורך ניסוי מדעי שנוי במחלוקת שהביאו... לעתיד הרחוק. בעיני המדענים היה טימי ניסוי; בעיני הלוחמים למען זכויות האדם היה טימי עילה למאבק; בעיני הציבור הרחב היה טימי מפלצת, יצור תת אנושי, מפגר ומבחיל. רק בעיניה של אדית פלוז, האומנת שנשכרה ל

בגלל נסיבות שאינן תלויות בנו... המחר מתבטל! בעולם הדמיוני של קץ כלזמן אפשרית לחלוטין התחזית המפחידה הזאת. האלמותים, המעמד השליט של העתיד, שולטים לא רק על חייהם ומותם של כל בני האדם אל אף על גורלן של עצם קיומן של אלפי שנים שבהן נולד, חי ומת המין האנושי. בעבר, הווה, עתיד-את כולם מחוללים האלמויתם כרצונם, או מחסלים. היה עליך להיות מיוחד בי

תשע הצצות אל המחר, תחת ידו המדריכה של אייזק אסימוב אחד מגדולי סופרי המידע הספוקלטיבי של כל הזמנים. בין שמדובר בעתיד בו ידיעותיך המקצועיות נקבעות מראש ועתידך המקצועי מוכרע באולימפיאדה, בין שמדובר בעתיד בו המחשב הוא מצפונו של העולם כולו, ובין שמדובר בעתיד בו המחשב הוא מצפונו של העולם כולו, ובין שמדובר בילד שנדרשות לו ארבעים אלף שנה