מדף הספרים של חובב ספרות - הספרים שדירג

נובלה פסיכולוגית מסעירה, שבמרכזה טירוף אהבה קטלני על רקע הווי החיים הקולוניאליים בהודו בתחילת המאה - ממיטב יצירתו של שטפן צווייג, אמן הסיפורת המודרנית הקלאסית.

הרומן החדש של אחד הסופרים הנחשבים והמוערכים ביותר בעולם, לוקח אותנו אל המחוז הקסום של ילדותו – אל הנהר פרוט ואל הרי הקרפטים, שם הוא נופש עם הוריו על סף פריצתה של מלחמת העולם השנייה, חודש תמים שייחרת בלבו לעד. ההורים הם אנשים משכילים, רגישים, אך שונים באופיים. האב קנאי לחשיבה הרציונאלית, האם כולה אינטואיציה ורגש רליגיוזי. האב סולד

הסופר והמחזאי האוסטרי תומאס ברנארד (1989-1931) נחשב לאחד מגדולי הסופרים בשפה הגרמנית במחצית השנייה של המאה העשרים. הרומאן הקצר 'בֶּטוֹן", מיצירותיו הבולטות של ברנארד, הוא ספרו הראשון שתורגם לעברית. גיבורו של 'בטון', רודולף, מנסה לשווא ליצור לעצמו תנאים שבהם יוכל סוף-סוף לגשת לכתיבת עבודת-חייו על הקומפוזיטור מנדלסון, שלקראתה הוא מכין

"בין המחשבות קלטתי בעין ג'וק הולך בחדר, ביקשתי ממנו שיחכה קצת, הוא הסכים לחכות, סיפרתי לו על אימא שלי שמתה, אבא שלי שחי בין המסמכים, אלי וחגית שגרים יחד, שלומי שבאוסטרליה, העבודה ב׳בית אורי׳ ועל יסמין שרקדה במועדון. הג'וק ישב בפינה של החדר והקשיב להכול בשקט ובסקרנות. בגלל זה החלטתי לאמץ אותו ולקרוא לו לאונרד, על שם לאונרד כהן. זה יהיה

קבעתי לטייל עימה ביער הארזיות, והיום שוב איני זוכר כמה טיולים טיילתי איתה, אבל יצאתי לטייל איתה מדי יום ביומו ולפעמים גם כמה פעמים ביום, ומכל מקום יצאתי איתה באותה תקופה לטיולים תכופים וממושכים יותר מאשר עם כל אדם אחר, ועם שום אדם אחר לא היו לי מעולם חילופי דברים ערים יותר ולכן גם קשובים יותר על כל דבר שבעולם. איש רוח מיוסר שעבר לכ

ספר המדע הטוב ביותר באמזון ובוושינגטון פוסט לשנת 2020 אין זה משנה מה אתם אוכלים, כמה ספורט אתם עושים או כמה צעירים או חכמים אתם – דבר מזה לא חשוב אם אינכם נושמים כהלכה. אין דבר מהותי וחיוני יותר לבריאותנו הגופנית והנפשית מנשימה: אנו שואפים אוויר, נושפים אותו, חוזרים על כך 25 אלף פעם ביום. ואף על פי כן, איבדנו את היכולת לנשום נכון, וי

לפני שנים לא רבות, ביער עבות אחד, חיו להם בדוחק רב חוטב עצים ואשתו. מסביבם התחוללה מלחמה אכזרית וממושכת שזרעה הרס עצום וגזרה עליהם עוני ורעב. הם היו עריריים, לא היו להם ילדים שצריך להאכיל, והחוטב המסכן הודה לאל מדי יום על החסד הזה, בעוד אשתו דווקא התפללה במסתרים לילד. ברכבת הסחורות שחוצה את היער העבות, הורים יהודים צעירים מנסים להרג

הפסיכואנליטיקאי הנודע ד"ר תומס ה' אוגדן טוֹוה בתעוזה ברומן הביכורים שלו הבחנות נוקבות ומפלחות לב בדבר חולשות אנוש שעשויות להתגלות בנסיבות בלתי צפויות. הפרטים שהושמטו הוא סיפורה של משפחת ברומפמן - מגַדלֵי תבואה בקנזס המאובקת – שכל דור בה לופת את הדור שאחריו באחיזה משתקת, וכל דמות נחושה להימלט ממנת חלקה. לבני הזוג ארל ומרתה היו

כארבעה אחוזים מאוכלוסיית העולם חולים בדיכאון, ובערך כל דקה אחד מהם מתאבד. הלילה בגרנדה הוא מסע מהחזית אל עורף הקיום האנושי, של משורר צעיר שמגויס בעל כורחו לחיל קרבי. הלילה בגרנדה הוא מסע דרך נבכיה של אחת המחלות הקטלניות ביותר שהמין האנושי לוקה בהן, לב המאפליה של הנפש. במילים מדויקות, ותוך הפניית זרקור אכזרי שהולם בקוראים ללא רחם,

״אמא יקרה שלי, הנה עברו כבר שלוש שנים וחצי בערך מאז מותך בגיל תשעים ואחת ורק עכשיו, אולי, אני מתחיל להכיר אותך. בילדותי ובנעורי חייתי באותו בית שלך, איתך, וכשעזבתי אותך ועברתי לפריז, כשהייתי כמעט בן תשע-עשרה, עדיין נותרת זרה לי״. ב-1970 הוזעק ז׳ורז׳ סימנון לבית החולים באווייר שבעיר הולדתו לייז׳, שם שכבה אמו על ערש דווי. לאחר שנים ארוכ

בימים אלו, שבהם רוסיה שקועה בפלישה לארץ שכנה ובדיכוי אוכלוסייתה – נדמה שיצירתו של ליאוניד אנדרייב אקטואלית מאי־פעם. אנדרייב היה סופר, מחזאי, צייר וקולנוען רוסי. הוא פרסם שני רומנים, חמש נובלות, סיפורים קצרים ומחזות. נטייתו הטבעית הייתה לגרוטסקי ולפנטסטי, אך בשל ידידותו עם הסופר מקסים גורקי – מי שנחשב לגדול הסוציאל־ריאליסטים של

"הכאב של דיכאון קשה הוא משהו אשר אלה שלא סבלו ממנו לא מסוגלים בשום אופן להעלות בדמיונם, ובמקרים רבים הוא הורג מפני שאי-אפשר יותר לשאת את המצוקה". ויליאם סטיירון, חשֵׁכה נראֵית חשיכה נראית הוא מסמך מרתק, מכאיב, מעורר מחשבה – וגם אופטימי. זהו תיעוד אישי, כן וחושפני, של הדיכאון הקליני שהיכה בסופר ויליאם סטיירון והביא אותו עד אל סף הת

אישה חוזרת מגלוּת מרצון בארצות–הברית לעיירתה שבארגנטינה, אל המקום שפעם קראה לו בית. עשרים שנה עברו, והיא לא נראית ולא נשמעת כמו אותה אישה. אפילו שמה, המבטא שלה וצבע עיניה השתנו. הריחוק הפסיכולוגי שהתפתח בתודעתה והפרספקטיבה שנוצרה מעצם חלוף הזמן, מאפשרים לה לשוב למקום ההוא, למוקד ייסוריה. האם מתאפשר לאדם להחזיר לעצמו את הזמן שאבד?

”כי ברגעים האלה, כשאני נגרר ליד גדר הקיבוץ שלי, תחת השמש, בריח השריפות, כשעל העיניים שלי קשורה בנדנה ושני מחבלים סוחבים אותי בשתי הידיים, עם הידיעה הברורה שאני נלקח לעזה בעוד ליאן והבנות נותרו מאחור, אני מתמקד ומתכנס למשימה אחת: ההישרדות והחזרה שלי הביתה. אין יותר אלי הרגיל. מעכשיו אני אלי השורד”. 491 יום שרד אלי שרעבי בשבי החמאס, לא

כלי התחבורה הראשון שלי היה קורקינט. קורקינט פשוט, חשוף לשמש, לרוח, לאור הירח והכוכבים. אבא נתן לי אותו במתנה כשהייתי בן שמונה, ויצאתי איתו למסעות הרכיבה הראשונים שלי על מדרכות רמת יצחק. מאז חלפו הרבה שנים, אבל הקורקינט הישן שלי ממשיך לנסוע, ואני מרחף איתו הרבה מעבר לגבולות רמת יצחק, אל מרחבי שדות האור של ארץ ישראל. בקורקינט, ברכבת או

שלושה פסנתרנים מעירים נפגשים ב-1953 במוצרטאום בזלצבורג כדי ללמוד אצל הורוביץ הגדול: ורטהיימר מווינה והמספר מזלצבורג הם מוכשרים מאין כמותם, טובים מרוב הווירטואוזים בני זמנם, ונכונה להם קריירה עולמית מבטיחה. הצעיר השלישי, שמגיע מקנדה, הוא גלן גולד. המפגש בין השלושה מתגלה כגורלי. כשהם מסיימים את הלימודים מתברר כי גולד מיטיב לנגן אפי

לא היו לו יכולות אינטלקטואליות או פיזיות, רק שחמט. מירקוֹ צֶ׳נטוֹביץ׳ התגלה כעילוי כבר בילדותו, ועלה במהרה למעמד אלוף עולם. על ספינת קיטור שהפליגה מניו יורק לבואנוס איירס, כמו הספינה שעליה הפליג צוויג לברזיל בשנת חייו האחרונה, פגש יריב אלמוני. שמו היה ד״ר ב׳, וינאי מסתורי, שנמלט אף הוא ממולדתו. ״נובלת שחמט״ ממחישה מה קורה לבני אדם

רולנד הוא נער בורגני ומרדן, שבז לאקדמיה ונוטה אחרי תאוות החיים שמציעה העיר הגדולה. אך כאשר הוא נאלץ לענות למצוות אביו ולעבור ללמוד באוניברסיטה קטנה בעיירה פרברית, הוא הולך שבי אחר קסמיו של מרצה כריזמטי. אותו מרצה עתיד לשנות את חייו ללא היכר. לכאורה, הספר שבידכם הוא ספר ״צווייגי״ טיפוסי והקריאה בו דומה לשיבה הביתה, אל עולמו של צו