״אמא יקרה שלי, הנה עברו כבר שלוש שנים וחצי בערך מאז מותך בגיל תשעים ואחת ורק עכשיו, אולי, אני מתחיל להכיר אותך. בילדותי ובנעורי חייתי באותו בית שלך, איתך, וכשעזבתי אותך ועברתי לפריז, כשהייתי כמעט בן תשע-עשרה, עדיין נותרת זרה לי״.

ב-1970 הוזעק ז׳ורז׳ סימנון לבית החולים באווייר שבעיר הולדתו לייז׳, שם שכבה אמו על ערש דווי. לאחר שנים ארוכות של מרחק, במשך שמונה ימים רצופים הוא יושב לצד מיטתה ומנסה לפענח את חידתה של האישה שהיתה אמו.

בטקסט אוטוביוגרפי זה משרטט סימנון בחמלה ובהערכה את דמותה של אמו אַנרִייט בְּרוּל, מי שהתחילה את חייה כציפור פצועה אך קברה את כולם ולאמיתו של דבר היתה אחד היצורים המורכבים ביותר שאי פעם פגש.

ז'ורז' סימנון

ז'ורז' סימנון, Georges Joseph Christian Simenon נולד בשנת 1903 בעיר לְיֶז' שבבלגיה. בן 16 כבר הוא כתב של עיתון מקומי, וכעבור שש שנים הוא עוקר לפריס ופותח בה קריירה ספרותית מדהימה. ב- 1931 מתפרסם ספרו הראשון בסדרה של עלילות מֶגְרֶה ונוחל הצלחה גדולה. הבלש המשטרתי של ז'ורז' סימנון נעשה דמות פופולרית... המשך לקרוא

שם הספר
האיש שצפה ברכבות - ספריה לעם #481
מדרגות הברזל - ספריה לעם #507
שעת הפעמונים - ספריה לעם #524
מכתב לשופט - ספריה לעם #542
השלג היה שחור