שני הספרים הכלולים בכרך זה, מעבר לטוב ולרוע ולגניאלוגיה של המוסר, מציגים את הגותו של פרידריך ניטשה בצורתה הבשלה ביותר.
ניטשה נותן כאן ביטוי מוצק וצלול לעיקרי רעיונותיו בתחום ביקורת הדת והמוסר ולתביעתו לשינוי ערכים בתרבות האדם.
תרומתו למחשבה המודרנית איננה נופלת מזו של זיגמונד פרויד, אשר העריץ את ניטשה על עומק חדירתו לנפש האדם.
"זו ההיסטוריה של מהפכה שסטתה מדרכה והתירוצים המצוינים שניתנו על כל צעד ושעל לסילופה ועיוותה של התורה המקורית."
כך תיאר ג'ורג' אורוול את חוות החיות בדש הספר כשיצא לאור ב 1945. הסָטירה הנוקבת על ברית המועצות ושברו של חזון המהפכה בידי מי שנחשב ה"מצפון של בני דורו" עדיין מסעירה את קוראיה ומעוררת מחלוקת. עתה, שנים לאחר קריסתה של ברית ה
תרגום חדש,כולל הקדמה מאת הסופרת
ואחרית דבר של ליאונרד פייקוף,מנהל עזבונה הספרותי.
"מעולם לא היתה בהיסטוריה תקופה שבה נדרש האדם להרהר, יותר מאשר היום, במה שהיה ראוי שיהיה." (מתוך ההקדמה)
כמעיין המתגבר, ספרה הידוע ביותר של הסופרת והפילוסופית האמריקנית איין ראנד, הוא סיפורו של האדריכל הווארד רורק, הדבק בנחישות בעקרונותיו ומסרב לה
סיפורו המדהים של ג´ון גאלט, האדם שאמר שיעצור את מנועי העולם — וכך עשה.
מיהו ג´ון גאלט?
מדוע הוא נאלץ להיאבק לא נגד אויביו אלא נגד האנשים שצריכים אותו יותר מכול?
מדוע הוא מנהל את המאבק הקשה ביותר נגד האישה שהוא אוהב?
אט־אט תתברר הסיבה לאירועים המתמיהים הזורעים הרס סביבם.
יתברר מדוע גאון יצרני הופך לנער שעשועים חסר ערך... מדוע יצ
ענבי זעם ראה אור לראשונה ב - 1939 וחשמל את אמריקה כולה המתאוששת באותה השעה מפגעי המפולת הכלכלית.
זוהי יצירתו החשובה ביותר של סטיינבק ומנכסי צאן ברזל בספרות האמריקנית החדשה.
בענבי זעם נמצא ביטוי בוהק לתחום ייחודו של סטיינבק: לבד מן הצד הפסיכולוגי והעניין הפוליטי מצויינת יצירה זו בתיאור הווי קשה ומאויים בו לכודים גבוריו של המספר ב
האקטואליות המפתיעה של מחשבת ניטשה נגלית שוב בעת קריאתו מסתו המפורסמת ``כיצד מועילה ומזיקה ההיסטוריה לחיים``. ביצירת נעורים רבת תנופה זו מסתער ניטשה על ההיסטוריזם, המתיימר כי יש בכוחה של ההיסטוריה לתת טעם לחיים ולמלא את מקומה של הדת, שתש כוחה. כנגד פולחן ההיסטוריה המנסה לשעבד את האדם לאתמול ולשלשום, מראה ניטשה איך יכולה גישה נכונה
כהבלחת שלהבת לפני דעיכתה, כהזדהות שמי ערב לפני השקיעה, כן יוקדות ארבע היצירות הכלולות בכרך זה באש לוחמת ובאור התוודעות והתוודאות אחרונה. בשנת 1888, שנת יצירה קדחתנית ומודעת, כמו מתוך הרגשה כי קרב הקץ, הרגשת נצחון מאושר ומלא, ממש עד סף ההתמוטטות.ארבע היצירות שבספר זה הן ארבעת הספרים האחרונים שניטשה עצמו התקינם לדפוס, והם ביטוי חריף ו
בכרך זה כלולות שתי היצירות המפורסמות של ניטשה: ``הולדת הטרגדיה מרוחה של המוסיקה`` ו``המדע העליז``. ``הולדת הטרגדיה`` היא מסתו הגדולה הראשונה, בה חידש ניטשה את שני המושגים: היסוד הדיוניסי והטרגדיה היוונית. דיוניסוס, אל התשוקה והשמחה הבלתי מרוסנת, נעשה לניטשה בהמשך דרכו סמל לחיוב החיים בעוצמתם, ואולי לעוצמתו של על אדם. החלמתו ממחלה קשה
"כה אמר זרתוסטרא" הוא יצירתו המפורסמת ביותר של ניטשה, שהופצה במאות אלפי עותקים בשפות רבות.
בספר זה מביע ניטשה את רעיונותיו בלהט פיוטי, בשירים בפרוזה, הכוללים סיפור, סאטירות, משלים ופתגמים, שהיו לנכסי צאן ברזל של התרבות המערבית.
היצירה כוללת את רעיונותיו המהפכניים של ניטשה: שינוי ערכים במוסר, מות האלוהים המחייב מתן טעם חדש לחיי אד
למרות שטאגור ידוע בעיקר כמשורר, הוא כתב גם נובלות, מאמרים, סיפורים קצרים, יומני מסע, ודרמה. הוא כתב למעלה מ-2,000 שירים, הנחשבים כנכס צאן ברזל בכל תת-היבשת ההודית ובעולם כולו.
יצירתו של טאגור עוסקת בנושאים חברתיים, פוליטיים וחינוכיים, וחזונו על האחווה הכלל עולמית בין בני האדם. שירתו, לבד מעומקה הרוחני והרגשי, מבטאת לרוב את החגיגה של הח