מדף הספרים של Pentamerone - הספרים שדירג
בשנת 1912 שהה תומאס מאן שבועות אחדים לצד אשתו בבית מרפא באלפים השווייצרים, ובשל הצטננות נבדק על ידי רופא, שמיד גילה "נקודה לחה בריאותיו". שנים רבות אחר־כך סיפר באחת מהרצאותיו: "הרופא הבטיח לי שאנהג בחכמה אם אישאר שישה חודשים להירפא. אילו הייתי שועה לעצתו, מי יודע, אולי הייתי עדיין שם. במקום זה כתבתי את הר הקסמים."
גיבור ספרו של מאן בא
הקורא העברי למד בשנים האחרונות להעריך את נטליה גינצבורג כאחת הסופרות היותר מרגשות של אמצע המאה שלנו - על-פי יצירות שפירסמה בעשרים השנים הראשונות של כתיבתה. "מיקלה שלי", שעלילתו מתרחשת בראשית שנות השבעים, ושפורסם באיטליה ב-1973, הוא רומאן מאוחר יותר של גינצבורג, שבו מובאת לשיאה הפשטות הצלולה (והמורכבת כל-כך) של כתיבתה. בעקיפין, בהצטב
מִי יִשָּׁאֵר? מַה יִּשָּׁאֵר? הֲבָרָה פְּשׁוּטָה,
שֶׁתָּנֵץ מִבְּרֵאשִׁית שׁוּב אֶת בְּרִיאָתָהּ.
יִשָּׁאֵר הַוֶּרֶד לְבַד בִּגְאוֹנוֹ,
וּבָעֵשֶׂב – נִצָּנִים שִׁבְעָה, לְהָבִינוֹ.
מִכָּל כּוֹכְבֵי רָקִיעַ, מִצָּפוֹן עַד יָם,
יִשָּׁאֵר כּוֹכָב שֶׁבְּדִמְעָה טָבַע דּוּמָם.
מבחר משירתו של אברהם סוצקבר, בעריכת בני מר.
היידיש הזאת שהחלה לבוא אליך בהקיץ ובחלום, מאחר ונודע לה, כי נחושה החלטתך שלא לדבר בה, לא לחשוב בה, לא לחלום בה — לא בשינה ולא בהקיץ. ואם חלמת ואם דיברת מתוך השינה, החלום, ביידיש — למהר ולתרגם מיד כל מה שהגית, לעברית, ורק אז יכול אתה לחזור ולהירדם שוב. היידיש הזאת שדיברה אלי, אל בן העליה, בקול של שכינתא בגלותא: 'למה עזבתני' ובכל הלשון של
בפתח הו! 17: מדור מיוחד על שירה ומוזיקה. מהלחנת שירי משוררים בישראל ועד מסורת הפיוטים היהודיים, מהבלוז של הנשים השחורות בדרום ארצות הברית ועד הרֶמְבֶּטיקו של אנשי השוליים ביוון, מהבארדים הרוסים ועד אריק לביא, פוליאנה פראנק ואהובה עוזרי: מיטב הכותבים מנסחים במילותיהם את הרגע שבו נפגשת המלה עם הצליל.
אֲנִי חושֵֹׁב כִּי הַמּוּזִיק
הכרך שבידיכם הוא האסוּפּה השנייה של שירה מתורגמת מבית "הו!", והוא ממשיך את המסורת שבּהּ פתחנו בכרך 13. אמנם בכל כרך וכרך של כתב העת אנחנו מקצים מקום לתרגומי שירה חדשים, אבל מדי כמה כרכים אנחנו מבקשים להרחיב את המבט ולהקדיש את המקום כולו לשירה מתורגמת, כדי לאפשר מבט רוחבּי ומעמיק יותר במבחר משירת העולם. והרי מתן קול עברי לחוויה הקוסמו
חזקים וחלשים, שנכתב ביידיש ויצא לאור בווארשה ב-1929, הוא יצירה מודרנית מדהימה שמובאת כעת לראשונה בתרגום לעברית, לאחר שהיתה מוכרת רק לקומץ קוראי יידיש. תרגמה אותו לעברית ד"ר בלהה רובינשטיין, לאחר שקראה אותו בשפת המקור והתאהבה בו עד כלות.
זהו רומן מתוחכם ורחב יריעה, מרהיב בשפע אירועים דרמטיים שמשתלבים זה בזה ומתאחדים למסכת עלילתית
לא בנקל ניתן לעקוב אחר דרך הפיתולים של הסופר-האמן ביידיש, שכינה את עצמו "דער נסתר". מבחר הסיפורים הכונס כאן, על אף היותו לכאורה מקרי, כולל את מאפייניה של יצירת הסופר: יש כאן שזירה של סיפורים שנכתבו בזמנים שונים, מהם קצרים ומהם ארוכים, מהם מעלים דמויות מוזרות, ומהם עולים מתוך צירופי דמיון שונים.
בנער האבוד של תומס וולף נמצאים קרוב לוודאי העמודים היפים והעזים ביותר בספרות האמריקאית שראו אור בשפה העברית בעשורים האחרונים.
היכונו למפגש עם ארצות הברית הישנה, עם כיכר רווית שמש בעיירה דרומית, עם יריד עולמי היסטורי, עם משפחה אחת ועם מחשבות רבות. כתיבתו של וולף עתירת רבדים, עד כדי כך שנובלה קצרה זו מקבלת נופך של רומן גדול. זהו שי
לראשונה רואה אור בעברית "הגולם", ספרו הקלאסי של גוסטב מיירינק;
להלן דבריו של גרשם שלום על הרומן:
סיפור הגולם של מיירינק אפוף אווירת- רזים פלאית שיש בה יסודות מתפרצים של עמקות, ואפילו של גדלות, יחד עם כשרון נדיר לתעתועים מיסטיים ונטייה להדהים את הקורא המצוי. לפי פירושו של מיירינק, הגולם הוא מעין גלגול "היהודי הנודד", המופיע ונראה מדי
אלתר קציזנה נולד בווילנה ב-31 במאי 1885 ונרצח בטרנופול ב-7 ביולי 1941 על ידי פורעים, עושי דברם של הנאצים. הוא היה סופר וצלם-אמן מפורסם. שני תחומים אלה – המילולי והחזותי – משתלבים בצורה הרמונית בכל יצירותיו.
סיפורי ה"ערבסקות" הכלולים בספר זה נכתבו לפני מאה שנים, אבל קסמם לא פג עד היום. בכל אחד מהם ניכרת טביעת האצבע של המחבר – סופר יהודי