מדף הספרים של gefen - הספרים שדירגה

ספר זה הוא מבחר מקיף ומייצג של שירתה של יונה וולך, המשוררת הסוחפת והמכשפת, מכל תקופות כתיבתה (1985-1963), ואחד מספרי השירה האהובים ביותר בארץ. הוא כולל את פסגות שירתה מן הספרים 'דברים' (הוצאת עכשיו), 'שני גנים' (הוצאת דגה), 'שירה' (ספרי סימן קריאה), 'אור פרא' (הוצאת איכות), 'צורות' (ספרי סימן קריאה) ו'מופע' (הוצאת הקיבוץ המאוחד). בשער האחרון מובאים

כשיצא לאור לראשונה בשנת 1967 הפך האמן ומרגריטה מיד לסנסציה ספרותית. יותר מרבע מאה לאחר מות המחבר - פתאום, בהפתעה, מתפרסמת סאטירה כה מלאת אנרגיה, הומור, אומץ פוליטי, יופי רב, כתובה כולה במהלך שנות השיא של הטרור הסטליניסטי של שנות השלושים. הספר תורגם בחיפזון ליותר מעשרים שפות (וגם לעברית, בשם השטן במוסקבה). אלא שהיתה זו גירסה מצונזר

בלראם האלוואי, הטיגריס הלבן, הוא אדם בעל פנים רבות: משרת, פילוסוף, יזם, רוצח. במהלך שבעה לילות, לאורה של נברשת מגוחכת עד להצחיק, מספר לנו בלראם את סיפורו המצמרר - איך הגיע להצלחה כה גדולה בחייו בעזרת תבונתו ותושייתו בלבד. הוא נולד למשפחה ענייה בכפר במרכז הודו ובגיל צעיר הוצא על ידי הוריו מבית הספר ונשלח לעבוד בבית תה. בעודו כותש פחם ו

כל מה שהיה – האובדן, הבגידה והכאב, אבל גם החופים הזהובים וריח המלח והמים, הרעות והאהבה, בעיקר האהבה – נשטף בזרמו של נהר הזמן. יפים כמו שהיינו הוא סיפורו של דניאל: כנער שמלחמה אחת פיצלה את חייו לשניים ושמה קץ לעידן של תמימות; כחייל שלמד להביט בעולם מבעד לכוונת הצלף, תרגל ריחוק, עד שנאלץ לשוב לגוש קטיף ולסייע בפינוי נוף ילדותו; כגבר ה

רומן התבגרות מפעים שבמרכזו קאמי, צעיר הנוטש את עיירת הנמל שבה גדל, מסתער על האורות הבוהקים של טהרן הגדולה ומתאהב בנהגת מרוצים נועזת. אהבתם מובילה אותו אל מסיבות המחתרת של העיר התחתית, אל סמים אסורים, מוזיקה אסורה ותשוקה אסורה.    קאמי משתכן בבניין שבבעלות דודתו, כוכבת עבר שזוהרה הועם, ומתיידד עם דייריו הססגוניים — שופטת קשישה וקש

חמש שנים אחרי הנסיגה מלבנון חוזר לירז ליברטי אל השנה שטילטלה את חייו - השנה האחרונה של צה"ל על הבופור. הוא חוזר אל ריבר החובש שהבטיח למות למענו; אל אושרי הסמל, הנשמה התאומה, שנשבע לירות בו אם יאבד יד; אל זיתלאווי שהמציא שפה, ובייליס שהוריד כיפה; אל שפיצר, שדיקלם "הנרי החמישי" בשלג - ואל אלה שלא חזרו. "אם יש גן עדן" מהדהד בקול בוטה ו

ב-14 באוקטובר 2014 נהפך אחד ממסלולי הטיול היפים ביותר בעולם לשדה קטל, כשמאות תרמילאים נלכדו בסופת שלגים על רכס האנאפורנה בנפאל. ארבעים ושלושה מטיילים נספו, בהם ארבעה ישראלים. יממה לאחר מכן נשלח העיתונאי דניאל אדלסון לסקר את האירועים עבור "ידיעות אחרונות". בין פס ההרים המרהיב למיטות הניצולים במרפאת המטיילים שבקטמנדו הוא נחשף מקרוב ל

הרשת התרבותית היא מסע מסחרר אל פינות שונות ולעתים משונות של התרבות, ואל המקורות שעיצבו וממשיכים לעצב אותה: הסיפורים שאנו מספרים לעצמנו על עצמנו. מחיי נצח לכהונה אטומית; מגנבי ספרים לספריות מופלאות; מרובוטים לאימפריות; מרומנטיקה גותית לערפדים סקסיים; מאמזונות קשוחות לקדושות מעונות. באמצעות נבירה בשורשיהם שלז'אנרים ספרותיים, טיפ

גבר רואה אשה לא מוכרת לו, מחבקת את עצמה בתוך קבוצת אנשים, מבדילה את עצמה מהם. היא נוגעת ללבו (מדוע?). הוא כותב לה מכתב ומציע לה קשר עמוק, חופשי, עירום מכל קליפות היומיום, לצד המשך חייהם כל - אחד עם בן - זוגו וילדו, אבל הוא עומד על כך שהקשר יתקיים אך ורק באמצעות מילים כתובות. פנייתו, הנואשת - כמעט, נוקבת אותה באופן שאינו מוכר לה (למה?). היא נע

בכל אחת מצמד הנובלות שבספר הזה משמיע מישהו סיפור באוזני אדם קרוב - סיפור על בגידה וקנאה. בראשונה: שאול, גבר לא צעיר, חווה בהתמסרות מלאה, בתשוקה ובעוצמה, את הרומאן של אשתו אלישבע עם גבר אחר, שאתו היא מקיימת את חייה האמיתיים. הוא מקנא, אך במפתיע גם מאוהב בשניהם יחד, אינו עומד בפניהם. "הסיפור" הזה כבר מעסיק אותו בינו - לבינו עשר שנים,

אני מזמין אתכם להקשיב ללקט של קטעי קריאה מתוך ספרי. לצורך ההקלטה בחרתי פרקים הקרובים ללבי, ורגעים שרציתי לחזור אליהם. חזרתי אל מומיק מ"עיין ערך:אהבה", אל אהרון מ"ספר הדקדוק הפנימי", אל יאיר ומרים מ"שתהיי לי הסכין", ואל אסף ותמר מ"מישהו לרוץ איתו". בלקט כזה אין, כמובן, רצף של עלילה, אבל נדמה לי שהוא יכול להביא לא מעט מרוחו של הספר. הוא בוו

ספר זה מביא את כל שירתה של יונה וולך החל משנת 1963 ועד 1975. שירי השערים ``דברים``, ``כמה עניינים``, ו``שירי אי (1), ראו אור בספר השירים ``דברים`` (בהוצאת ``עכשיו``, תשכ``ו), שירי השערים ``שירי א``י (2)`` ו``שני גנים`` ראו אור בקובץ ``שני גנים`` (בהוצאת דנה, תשכ``ט). שירי השער ``למעלה מזה`` שנכתבו מאז שנת תשל``ב, נקבצים עתה בספר לראשונה ברובם נדפסו בחוברות ``סימן

דבה גריזילית גלדה אותי חלב כוכבים היה מזוני העקרי הדבר הראשון שראיתי בימי חיי, כונתי שאני זוכר היה אני איך אוכל לשכוח

רומן פיקרסקי של מחבר עלום, מימי הביניים בספרד-תרגום חדש למהדורה השלמה משנת 1554. בתקופה שבה שלטה בספרות הספרדית המגמה האידיאליסטית, התקבל סיפורו של לסריו איש טורמס בהתלהבות רבה ואף זכה לחיקויים רבים. לסריו איש טורמס, הגיבור השנון ורב הקסם, הוא אבי-אבות הגיבור הפיקרסקי, כלומר ארחי פרחי ונווד המתקיים מן היד אל הפה מעבודות דחק ומעשי נו

צעיר רוסי על סף גוויעה ברעב מוברח אל העיר המבּורג באישון לילה. בארנק התלוי לו על צווארו מוסתר סכום כסף לא סביר.הוא מוסלמי אדוקואולי לאל דבריו, שמו עיסא. אנאבל, עורכת דין גרמנייה צעירה ואידיאליסטית שעוסקת בזכויות האזרח, נחושה להציל את עיסא מגירוש. עד מהרה נעשית הישרדותו של הלקוח חשובה לה יותר מן הקריירה שלה ואפילו מביטחונה. כשהיא ח

וינה, 1938: בעוד הנאצים מהדקים את שלטונם, מקבל זיגמונד פרויד אשרת יציאה ומורשה לבחור אנשים שיתלוו אליו. הוא כולל ברשימה את רופאו ואת המשרתות, את הכלב שלו ואת אחות אשתו, אבל אף לא אחת מאחיותיו. ארבע האחיות פרויד נשלחות אפוא למחנה הריכוז טרזין, בעוד אחיהן מעביר את ימיו האחרונים בלונדון. הרומן הנוגע ללב הזה, המבוסס על סיפור אמיתי, נותן ק

ספר שירים של המשוררת יונה וולך. בין השירים: תן למילים, המבט מוגן בדמיון, העצים גומרים, כשתבוא לשכב איתי כמו אלוהים, תמיד הוא שואל, עיר זו מסריחה, שיר בלהות, בובות, שכבות ועוד. חתונה שני רוחות רפאים הם שושבינים המות הוא רב הכלה היא מיתה בנשיקה והחתן הוא יום הדין צרורות פרחים הם צרות דמך הוא היין ואתה הכוס שממנה שותה הומפיר מדינה הפחדים