מדף הספרים של אורן - הספרים שדירג

"מונע על ידי יותר מידי סמים, רכים, קשים ובינוניים. יותר מדי אלכוהול, בעיקר מהיצע הוויסקי הדרומי, תומפסון הוא העתונאי ...המרתק, המשעשע, המקורי והנועז מכולם"(רון מיברג, מעריב) "ספר חובה בספריה שלנו" (אדם ברוך, מעריב תרבות) "...איוריו הנפלאים של ראלף סטידמן...מדגימים טוב יותר מכל כדור, איך נראה העולם כשאתה במצב שהנהיגה בו לא רק שאינה מומלצת,

חדשים אחדים בחייו של צעיר מובטל שבא לעבוד אצל מהנדס עצמאי בוילה היפה שלו בעיירה ליד אגם ציריך. המהנדס, שניחן בדמיון פורה ובאהבת - חיים, אך חסר חוש מסחרי, שוקד על המצאתם ופיתוחם של מתקנים שונים ומשונים שיעילותם מפוקפקת מאוד, וכמובן אינו רואה ברכה בעמלו. הצעיר, ספק מזכיר ספק משרת, מקבל עליו בהכנעה כל מיני תפקידים ושליחויות, ובתוך כך צ

רומן אהבה והרפתקאות זה, על תלמיד חכם יהודי הנשבה בימי גזירות ת"ח ונמכר לעבד לאיכר פולני, מצוין בסגולות - הסיפור ובקסם הפולקלור שהקנו למספר האידי יצחק בשביס - זינגר שם בין - לאומי. פרשת האהבה האסורה, המלווה נפתולי - נפש, שבין העבד היהודי ובין בת אדוניו הנוצריה, משולבת בתיאורי ההוי הססגוני של היהודים והפולנים במאה הי"ז. יצחק בשביס - זינ

מהו משך האהבה. כמה זמן אפשר להחזיק רגש. מהי משמעותו של פער גילים במערכת יחסים. ובאיזו מידה המרחק הפיזי בין שני אוהבים משפיע על תפישת האחר. לא ספר עיון ידון בנושאים הללו, אלא הקוראים ב"מרד המציאות", שבחלקם נופלת הזכות ללוות את שטפן צוויג החושב על כך אִתם – בכתיבה בדיונית שתגרום לנו ללקק מילים ולמסגר משפטים. הצגת המקרה פשוטה ומדויקת:

שאול בראדון, בחור ספרדי "סמ"ך טי"ת", דור שביעי בארץ, חניך תנועת בית"ר ותורת ז'בוטינסקי, בן לאב שנולד בעיר העתיקה בירושלים והיה איש הארגון הצבאי הלאומי, מתגייס עם סיום לימודיו בתיכון, בשלהי שנות החמישים, ליחידה נבחרת, שגרעינה הוא נוער שוליים דובר ערבית מבני השכונות והמעברות, על פי רעיון וניסוי חדשני בצה"ל. שם הוא פוגש את מפקדו אבשלום (א

נאבוקוב התחיל את הקריירה הספרותית המפוארת שלו כסופר רוסי. לאחר 'תריסר רוסי' מן השנה שעברה מביאה הספריה את הרומאן 'הזמנה לגרדום', שנכתב ברוסית ב - 1935. צינצינאט צ' נידון למוות מייד בתחילת הרומאן, בלי שום פשע ברור; אולי משום שהוא אדם, שאינו יכול להימנע ממחשבות, רצונות ותקוות משל עצמו. הוא נשאר כלוא לכל אורך הרומאן התעתועי. הסיטואציה נראי

"מילכוד 22" - מקורי, מטורף, פראי ומבעית - תצוגה מעוררת התפעלות שתפגע בקוראים רבים כשם שתענג אחרים. תיאור ריאליסטי ומלא עוצמה של משימות הפצצה, על המטוסים המתרסקים והאנשים הזועקים והמתים בהם... "מילכוד 22" מעורר צחוק מריר ופראי. הוא לא ישכח כלל על - ידי אלה אשר יוכלו לעכל אותו". (ניו יורק טיימס) "...כתוב בצורה מבריקה. מהדהד בצחוק מטורף". (טיי

פלורנטינו אריסה לא פסק מלהגות בפרמינה דאסה ולשמור לה אמוני נצח ואהבת עולם כל חמישים ואחת השנים ותשעת החודשים וארבעת הימים שעברו מזמן שדחתה אותו, כשהיה בן עשרים ושתיים, לאחר אהבה ארוכה ורצופה מכשולים, ונישאה לאחר. לא היה לו כל צורך לעשות את החשבון ולסמן קו קו על קיר בתא כלשהו, כי לא עבר יום שלא קרה משהו שהזכיר לו אותה. האהבה לכל פניה

"חיי נישואים" - חריג זנוח בדרך-המלך של הספרות העברית כשנדפס לראשונה ב-1929-30; אחד הספרים המרכזיים של הפרוזה העברית המודרנית כשנדפס בנוסח חדש ב-1986 - מוגש עתה, שוב, לדור קוראים חדש. כשהופיע הספר ב-1986 (ולמעשה, היתה זו כניסתו הראשונה הממשית לספרות העברית), נכתב על העטיפה שהופעתו יהיה בה "כדי לקבוע את מקומו של פוגל כפרוזאיקון שחשיבותו אינה

כדי להחליט אם זה "טוב" או "לא טוב" יש לנו כלל פשוט ביותר: החיבור צריך להיות אמיתי. עלינו לתאר מה שקיים, מה שאנחנו רואים, מה שאנחנו שומעים, מה שאנחנו עושים. למשל, אסור לכתוב: "סבתא דומה למכשפה", אבל מותר לכתוב: "אנשים קוראים לסבתא "המכשפה", אסור לכתוב: "העיר הקטנה יפה", כי העיר הקטנה יכולה להיות יפה בעינינו ומכוערת בעיני מישהו אחר. מה"חיבור

תרגום חדש,כולל הקדמה מאת הסופרת ואחרית דבר של ליאונרד פייקוף,מנהל עזבונה הספרותי. "מעולם לא היתה בהיסטוריה תקופה שבה נדרש האדם להרהר, יותר מאשר היום, במה שהיה ראוי שיהיה." (מתוך ההקדמה) כמעיין המתגבר, ספרה הידוע ביותר של הסופרת והפילוסופית האמריקנית איין ראנד, הוא סיפורו של האדריכל הווארד רורק, הדבק בנחישות בעקרונותיו ומסרב לה

עמוס עוז משוטט פה ושם בארץ ישראל ומשוחח עם אנשים. הוא יצא למסע של הקשבה סובלנית ליריבים ולתמימים. והתוצאה - ספר מרתק המתעד תמונות חיות להפליא של ישראלים כאן ועכשיו, של אנשים חמי-לב וחמי-מזג המשמיעים באוזניו למן דברי חזון משיחי-התנחלותי ועד להתפרצות של זעם עדתי, למן תורה כוחנית קיצונית ועד לתסכול ותקווה של הפלשתינים. לקורא נדמה

"למה כתבתי לך על הנשכחות האלה? לגרד צלקות עתיקות? לחטט לחינם בפצעינו? לפענח קופסה שחורה? להכאיב לך מחדש? לעורר את געגועיך? אולי גם זו תחבולה ללכוד אותך שוב ברשתי? אני מודה בכל ששת סעיפי האישום. אין לי נסיבות מקילות. לבד אולי מאחת: אני אהבתיך.." רומן המכתבים הידוע של עמוס עוז מנסה לפענח את פרשת נישואיהם האומללים של אילנה ואל

יש הסכמה כללית ש'אבות ובנים' (1861) הוא הגדול והמורכב ברומאנים של איוואן טורגנייב. מבין ענקי הפרוזה שפעלו ברוסיה במאה ה - 19 טורגנייב הוא היותר "מערבי", ואכן, טורגנייב, שכונה "הרוסי הלא רוסי", הוא ראשון הסופרים הרוסיים שזכו להכרה ולתהילה בינלאומיים, והיה נערצם של פלובר, ז'ורז' סאנד והאחים גונקור. לא נמצא אצלו להט קנאי והסחפות אחר מצבים קי

יומנו של איש תמהוני, יליד מושבה ותיקה בגליל, שבמרכזו פרשיות יחסים עגומות וקומיות כאחד, בינו ובין אמנית תל - אביבית, ובינו ובין אמו, אשה בעלת שרשים עמוקים בתרבות הארצישראלית. סיפור על בדידות ועל כמימה למגע אנושי בהוויה של ניגודי ערכים.

מכונית נתקעת לפני רמזור שהתחלף לירוק. הנהג צועק משהו. מסתבר שהתעוור פתאום. אין זה עיוורון שחור; הוא רואה הכל לבן, כאילו נפל לתוך ים של חלב. מישהו מתנדב להסיע אותו הביתה. כשאשתו חוזרת, היא לוקחת אותו לרופא - עיניים, אבל עליהם לנסוע במונית, כי המתנדב טוב - הלב גנב את מכוניתם. בחדר - ההמתנה של הרופא נמצאים זקן עם רטייה על עינו, ילד פוזל,

"ספר יוצא-דופן ומקסים... של אחד הסופרים הכי חשובים והכי מחוננים של זמננו." איטאלו קאלווינו; "תמיד אנו מחפשים את הספר הבא שחובה לקרוא. אחרי כמה עמודים (של 'הטבלה המחזורית') שיקעתי את עצמי בספר, מתענג ואסיר-תודה... כי מה שהוא מכיל מהותי וטהור באופן נפלא..." סול בלו 'הטבלה המחזורית' הוא הספר שפילס את דרכו של פרימו לוי אל מרכז התודעה הספר

באחת ההקדמות לספרו כתב קאמי: "המיתוס של סיזיפוס מנסה להשיב על בעיית האיבוד - לדעת כשם שהאדם המורד מחפש פתרונים לבעיית הרצח: וזה כן זה בלא להסתמך על ערכים נצחיים אשר נעלמו, אולי זמנית, או סולפו באירופה של ימינו - - - מותר ואף הכרח הוא לשאול: היש משמעות לחיים? לכן מותר להתיצב גלוי עיניים נוכח בעיית ההתאבדות. התשובה הבוקעת מבעד לפרדוכסי

מרד האדם נגד תפלות קיומו - נגד המוות, הרצח, אי - הצדק והעדר התבונה: זעקתו לאושר, ונסיונותיו הבלתי נלאים למרוד בגורל ובאלוהים ולכונן בעולם מלכות שכולה טוב: העפלותיו ונפילותיו - נבחנים על ידי אלבר קאמי במחשבה משוחררת מכל דפוס של שיגרה, ביושר אינטלקטואלי שאינו יודע פשרות ובעצמת רוחו של אמן יחיד ומיוחד. בספר רב - השראה זה על מצבו המוסרי,

שרידי השואה וחוקריה ניצבים אלמים במאמציהם הנואשים להעביר לדורות הבאים את אימתה ולקחיה של אותה תקופה. פרימו לוי (1919 - 1987), כימאי יליד טורינו ששרד מן התופת, זיעזע קוראים ומתעניינים ברחבי העולם ביצירות הפורצות את חומות השחור והשכול. בלשונו הפשוטה והפיוטית, בחום האנושי השופע, הוא מאיר שביב של תקווה וחושף את האדם שלא נשחק ושמר על צלמו.