מדף הספרים של אילנה - הספרים שדירגה

טוני מוריסון, כלת פרס נובל לספרות לשנת 1993, נמנית היום עם השורה הראשונה של הסופרים האמריקניים. על הרומאן 'חמדת', שזכה בפרס פוליצר היוקרתי לסיפורת (1988), כתבו שהוא "המעולה ביצירותיה של טוני מוריסון, שיותר מכל דבר אחר שכתבה מבליט את כישרונה הענק והכמעט-מפחיד"... "סיפור מהפנט, ברוטאלי בכוחו... קיראו אותו ותרעדו"... "מלא פלאים... ספר לשקוע בו, לק

עשרים וחמש שנים לאחר שחזר לביתו מן המלחמה ביום הכיפורים, אומר היום מי שהיה אז טנקיסט צעיר ברמת הגולן: אמת, פעמים שעושה הקדוש ברוך הוא חנינה עם מי שאינו ראוי ומאיר לו את פניו. ואותה חנינה ואותה הארת פנים עומדת היא לנגדו כל ימיו ולא מרפה ממנו. חוב הוא ועליו לפורעו. והדין דין אמת. זכרתי מה שנדרתי בעת צרה כשיצאנו מן הטנק ורצנו בין הכד

כיצד יודע פרח הדיוניאה לוכד הזבובים מתי לסגור את המלכודת שלו? האומנם הוא מצליח להרגיש את מדרך רגליו הזעירות והדקיקות של חרק? וכיצד יודעים עצי הדובדבן מתי עליהם לפרוח? האומנם הם זוכרים את מזג האוויר של החודשים הקודמים? במשך מאות שנים עמדה האנושות נפעמת לנוכח רבגוניות הצמחים וצורותיהם. עכשיו, בספר זה: צמח - מה הוא יודע?, מציג הביולוג

בבית קטן, בירושלים של שנות החמישים, גר ילד יתום מאם עם אביו ועם משפחה נוספת, והילד מתנהל בעולם כגלמוד המבקש אהבה בכל אשר יפנה. אל בני הבית הזה, שכל אחד מהם נושא עמו שק של כאב, מצטרפת בלילה גשום אחד גברת שפניה חבולים ומבטה מבועת, ובלבה פקעת של סודות. עוד באותו לילה מתברר שמתחת לאיפור ולשמלה מסתתר גבר במנוסה. "הדודה אווה", כך קורא לו הי

לאחר שהצליח למצוא רעיה ("פרויקט רוזי") והתמודד עם הריונה של אשתו רוזי (“אפקט רוזי״) – פרופ׳ דון טילמן ניצב בפני עוד משימה גורלית: חינוכו של בנו הצעיר האדסון. כמו תמיד, לדון לא קל להבין מה רוצים ממנו, ורוזי עסוקה מכדי לעזור, בגלל משרה נחשקת שבה היא זוכה.האדסון בן האחת־עשרה הוא תלמיד בבית ספר יסודי במלבורן. לא קל לו שם: כמו אביו, גם הוא מ

סוף המשחק הוא אחד מאוספי הסיפורים הטובים ביותר של הסופר הארגנטיני המהולל חוליו קורטאסר, כותב גאוני הנחשב, לצד חורחה לואיס בורחס, אמן מושלם בתחום הספור הקצר. בסיפורים נע קורטאסר בין עולמות של ילדות ובגרות, בין חלום למציאות, בין בדיה לסיוט. ביד אמן היא מצליח להתל בקורא, לבלבל עליו את תחושת המציאות ולהעבירו ממצב תודעה אחד למשנהו. קור

לעולם אל תיתן לי ללכת (2005) הוא פסגת יצירתו עד כה של אישיגורו, הסופר הבריטי ממוצא יפני, חתן פרס נובל לספרות לשנת 2017. זהו רומאן רב־עוצמה ומרתק, עדין רגש, "המדויק והנוגע־ללב שבספריו" ('האובזרוור'). הוא מסופר מפי המספרת שלו באוזני עמיתיה בסוף שנות התשעים של המאה העשרים, ולכן, בניגוד לטענה הנפוצה, אין בו שום דבר עתידני, וגם לא נבואות של מדע ב

״כשאתה נמצא במקום חשוך אתה אמור עם הזמן להתרגל לחשיכה, אבל במקרה של מיקי זה היה כמעט ההפך. עם כל רגע חולף נראה לו שהחדר נעשה חשוך יותר. הוא גישש את דרכו, נתקל במעט הרהיטים שהיו בחדר, מישש כל סנטימטר בקירות החלקים עד שחזר לנקודת ההתחלה: ארבעה קירות, שום דלת.״ תקלה בקצה הגלקסיה הוא קובץ הסיפורים השישי של אתגר קרת. ספריו תורגמו ליותר מ

כשאנחנו מתירים לחומות שבהן הקפנו את עצמנו ליפול... לאינדיה מקסוול נדרשו שנים להסתיר את מה שחוותה עם אביה באמצעות מעטה של פופולריות. עכשיו היא עוברת למדינה אחרת וחיה באחת השכונות העשירות ביותר בבוסטון עם אמה, ארוסה ובתו אלואיז. החבורה של אחותה־החורגת־לעתיד, שֶפין, בן הזוג ההורס והיהיר של אלואיז, הוא חלק ממנה, נותנת לאינדיה לה