מדף הספרים של יהלומה - הספרים שדירגה
קוּקוֹלְקָה הוא סיפור על כוח רצון, תושייה ותשוקה עזה לחיים, זהו סיפור על ילדים בלי הורים בשולי החברה.
הוא מתחיל במעון ילדים באוקראינה של שנות התשעים, שם מתגוררת סמירה הקטנה עם חבריה, המחכים כולם להורים מאמצים. כשחברתה הטובה מרינה נלקחת לאימוץ, משתנים גם חייה. היא מוצאת את דרכה לחבורת ילדים, לומדת לכייס ולגנוב, היא שרה ברחוב כדי לק
זהו סיפורו של לח'דר, צעיר מרוקאי שגדל וחי בעיר טנג'יר, קורא נלהב של ספרי מתח צרפתיים אבל גם של שירה ערבית קלאסית, שמבלה שעות עם חבר ילדותו בסאם על חוף מצר גיברלטר בצְפייה מלאת ערגה לעבר החוף שמנגד – הפתח לאירופה. כל זאת עד שנעוריו באים אל קיצם החטוף כשהוא נתפס "על חם" עם בת דודו הנחשקת מֶריֶם ומגורש מביתו וממשפחתו.
לח'דר הוא תוצר ש
ארבעה חברים ללימודים בקולג' קטן במסצ'וסטס עוברים לניו יורק כדי להתחיל את מסלול חייהם: וילֶם טוב הלב ויפה התואר, משתוקק להיות שחקן; גֵ'יי־בּי, שנון ולעתים אכזרי, מבקש למצוא את דרכו אל עולם האמנות; מלקולם, ארכיטקט מתוסכל במשרד יוקרתי; וג'וּד החידתי, המופנם, וגם, מתברר, מרכז הכובד של החבורה.
עם השנים היחסים בין הארבעה מעמיקים ומקדירים
בבית קריאולי קטן בניו אורלינס של שנת 1863, צעירה שחורה ורבת-תושייה בשם סטלה תופרת מפות מורכבות על גבי בדים משומשים כדי לסייע לעבדים להימלט ולהצטרף לכוחות צבא האיחוד. סטלה כבולה לגבר שיהרוג אותה אם יידע על פעולותיה החשאיות, ועל כן עליה להסתיר לא רק את יצירותיה, אלא גם את אהבתה לוויליאם, חייל שחור ומוזיקאי מחונן.
באותה עת בעיר ניו יו
יומנו של תינוק כל הורה חדש מבקש נואשות לדעת מה מתרחש במוחו של התינוק שלו.
ד"ר דניאל שטרן, בר - סמכא בנושא התפתחות התינוק והפסיכיאטריה של הגיל הרך, מקרב אותנו יותר מאי פעם לתוך מודעותו והכרתו של התינוק.
שטרן נע בין פרוזה תיאורית ומעוררת אסוציאציות, המייצגת את קולו של התינוק, לבים טקסט המספק הסברים, וכל זאת נעשה תוך התבססות על ממצאי
שלוש נשים בלתי נשכחות עומדות בלב הרומן המסעיר אישה מעבר לים.
אישה צעירה שבעלה עוזב אותה בבית קפה בפריז; אם שנעלמת מדי יום לשעות ארוכות ובתה אינה יודעת לאן; ואישה מסתורית שנטשה תינוקת בת יום בליל שלג בפתח מנזר
"שנתיים לפני שעזב את הבית אמר אבי לאמי שאני מכוערת מאוד" – כך, במשפט מצליף, נפתח הרומאן העז של אלנה פרנטה, מחברת 'החברה הגאונה'. מכאן מתחיל להתגלגל כדור־השלג המחולל את כל הספר, ומוליך אותנו מן המשפט האגבי הנפלט לאב – משפט שהופך את כל עולמה של בתו בת ה־12 – ועד לצונאמי העתידי של התפרקות המשפחה ושל השנים הכואבות שבעקבותיה, שנים שבהן תה
אתמול, לידיה היתה בעלת חנות ספרים מהעיר אקפולקו שבמקסיקו. אתמול היא היתה נשואה באושר לבעלה העיתונאי. אתמול היא היתה מוקפת בבני משפחתה האהובים.
היום, בנה היחיד בן השמונה, לוקה, הוא כל מה שנותר לה. למענו היא מוכנה לשאת מצ'טה ולסכן את חייה. למענו היא מוכנה לקפוץ מקרון לקרון על גג של רכבת דוהרת. למענו היא תמצא את הכוחות להמשיך ולברוח אל
אישה עומדת ברחוב חשוך, אלפי קילומטרים מביתה בישראל, ומציצה לתוך בית בעיר צפונית בהולנד: שתי הילדות הקטנות שמעברו האחר של החלון הן בנותיה של בתה היחידה, נכדותיה, שאותן לא פגשה מעולם.
במרכז הרומן המבריק הזה ניצבת משפחה קטנה — אימא ואבא ובת; ובעצם, אימא ובת ואבא, בסדר הזה, משפחה שטעויות האהבה שנעשות בה מצטברות אט־אט לדרמה פסיכולוגי