מדף הספרים של אביטל - הספרים שדירגה
בבוקרו של יום חורף בנובמבר 2009, מתגלות שתי קשישות ללא רוח חיים בבית אבות ירושלמי: האחת עטויה בתחפושת מהוהה של פיל, ואילו השנייה לבושה כמו בובה, בשמלה רכוסה בכפתורי זהב ונעלי לכה. למרות שסיבת המוות ברורה – חנק כתוצאה מתנור גז שֶכָּבה באישון לילה – אף אחד לא יכול להסביר מדוע שתי הנשים המתות נראות כאילו הרגע ברחו מהקרקס.
כך מתחיל "הק
השנה היא 1946.
סלטנאת יעקבי בת ה-16 מהעיירה הקטנה גולפיגאן מגיעה לשרת בבית משפחה עשירה בטהראן הגדולה.
יופייה, פיקחותה ואומץ ליבה כובשים עד מהרה את כל בני המשפחה ובראשם את הבן הבכור, דווד, השקול והרציני, המבוגר ממנה בעשרים שנה.
אט אט נרקמת ביניהם מערכת יחסים עדינה ומלאת חיבה, שהופכת לסיפור אהבה סוער.
אולם אז מתברר כי לאמה של סלטנאת,
סיפור מצחיק ומעציב, אמיתי אך לא ייאמן, שתחילתו ריב אחים ואחריתו ליל אהבים, שהתרחש באוקראינה ובפלשתינה, בארצות הברית ובישראל, על שואב-אבק של סבתא שלי ומעט גם עליה עצמה.
מהרגע בו פגש מבטו של רפאל ארמוזה בברק העיניים הכחולות של הנערה המסתורית, דבר לא חזר להיות כמו שהיה. אותו ברק שהכה ברפאל יפגע לאחר שנים בבנו גבריאל כשיפגוש את רוח‘ל, ולאחר מכן יפגע גם בלונה, בתו של גבריאל, כשתפגוש בדוד.
את סיפורן של האהבות הבוערות, הרגשות והיצרים העזים, והמציאות הכואבת שעוברים כחוט השני בין ארבעה דורות במשפחת ארמוז
כל חברותיה של רבקי כבר התחתנו והקימו משפחה. גם היא רוצה, אבל צל שמטיל אחיה הקטן והמיוחד טורף את
סיכוייה; ניסים מוכן להרחיק עד לפילדלפיה כדי לזכות בברכה לבנו החולה; ציפי נאלצת להתעמת עם הפחדים
הגדולים ביותר שלה כדי להרגיש טהורה; דיוויד נמצא בתא מעצר בגואטמלה ומנסה להיזכר במספר שיכול להוציא
אותו לחופשי; ואילו ברוך מתאמץ להסתיר א
זהו סיפורם של חמישה אנשים שכּל אחד מהם בטוח שהוא האיש שהכריע את מלחמת העצמאות.
ההתפכחות המרה של מלחמת יום הכיפורים מסחררת את חמשת הגיבורים למערבולת של חשבון נפש נוקב.
המאבק על המיתוס אינו רק מאבק אישי על הכרה ותהילה, אלא מאבק על האתוס:האם זה סיפור על גבורה או על עורמה? על מצוינוּת או על נס? המשמעות שכל אחד מהם יוצק לסיפור – וכך, לק
השנה היא 2001. לסופי מלאו שלושים לא מזמן. היא מתגוררת בדירה קטנה בחולון יחד עם סבתה המסורה גניה, שאוהבת אותה אהבת נפש וגם קצת מוציאה אותה מדעתה. הימים של סופי דומים זה לזה – בבוקר היא נוסעת בשני אוטובוסים לחברת הביטוח, שם היא עובדת כמרכזנית, ואחר הצהריים היא מבלה בבית – בדרך כלל מקשיבה לרדיו או כותבת סיפורים שהיא מקלידה במכונת הבריי
אינוביל היתה עיר שגרתית עד 26 ביוני 1948. באותו היום, שבזכותו נרשמה בדפי ההיסטוריה, הגיע לעיר הקטנה נער מסתורי וכתב בתיקים האישיים של תושביה את התאריך המדויק שבו ילכו לעולמם. מאז נודעה אינוביל בכינויה "העיר שתושביה יודעים את יום מותם".
כמה שנים אחרי ביקורו של הנער, ביום הולדתה השמונה-עשר, פתחה דורה מאטר את תיקה האישי, ומאותו הרגע עמד
הארי קליפטון מעולם לא הכיר את אביו, שהיה פועל קשה יום במספנה המקומית, וכל שנאמר לו עליו היה שנהרג במלחמה כגיבור. כמו אביו, גם הארי היה נידון לחיי בורות ועוני, לולא עזרתם של אנשים טובים וחדי עין, שהבחינו בפוטנציאל הטמון בו, ואשר בזכותם קיבל מלגת לימודים יוקרתית שתשנה את חייו לנצח.
הארי הצעיר והמוכשר עושה חיל בלימודים והופך לגבר המקס
"סיפורים הם כלי נשק יעיל יותר מחרבות.
החרבות יכולות להרוג רק את מי שניצב מולן, ואילו הסיפורים קובעים מי יחיה ומי ימות גם בדורות הבאים".
שלומעם, נער מן העיר צרידה שבנחלת אפרים, נוטש את ביתו בניסיון לגלות את הפתרון לסודות שמעיקים עליו מילדותו.
בשיאו של מסע מיוסר הוא פוגש את "הנסיכה המשוגעת" ומגלה את האמת המדהימה על משפחתו ועל נסיבו
הזקנים משתגעים!
למרתה אנדרסון בת ה־ 79 אין שום כוונה להמשיך לשבת רגל־על־רגל בבית האבות המרופט והמשעמם שלה. היא יודעת שמגיעים לה חיים הרבה יותר זוהרים ומפנקים. על כן היא רותמת למשימה את ארבעת חבריה לבית האבות כדי למחות נגד החוקים שנכפים עליהם: לא הולכים לישון מוקדם, ובטח שלא אוכלים ארוחות בטעם של פלסטיק. אט־אט הם צוברים ביטחון ומת
