"האם האח הגדול קיים?"
"ודאי שהוא קיים. המפלגה קיימת. האח הגדול הוא התגלמות המפלגה."
"האם הוא קיים באותו מובן שאני קיים?"
"אתה לא קיים."
1984, הרומן הדיסטופי הנודע ביותר בספרות העולם ועדיין המפתיע בחיותו ובאקטואליות שלו, ראה אור לראשונה ב־1949. ג'ורג' אורוול חוזה בו חזות דמיונית קשה על דמותו החברתית והפוליטית של העולם בעתיד, עולם השרוי במל
הסופר דויד גרוסמן והאמנית מיכל רובנר
יצרו ביחד ספר יפהפה, שמספר בפשטות ובחמימות
על אהבה ובדידות וחיבוק.
ועל ילד אחד, יחיד ומיוחד, שאין עוד כמוהו בכל העולם.
זוהי יצירתם המשותפת הראשונה.
ספר שאין דומה לו, שיגע ללבו של כל ילד וכל אדם, בכל גיל.
בכרך זה מגיע לסופו המסע המְמַכֵּר בן 1,800 העמודים של כרכי 'החברה הגאונה', שריגש מיליוני קוראים בארבעים וכמה ארצות. ואף שהסיום כבר סוּפּר לכאורה כמין ספוֹילר בעמודים הראשונים של הכרך הראשון, מצליחה אלנה פרנטה לחולל תדהמה גם בשורות האחרונות של הספר, המאיימות להַפֵּך את המבט שלנו על כולו.
הסיפורים של לִילה ואלנה, ילידות 1944, נפרשים
'הסיפור של מי שברחו ושל מי שנשארו' – השלישי מתוך ארבעת כרכי 'החבֵרה הגאונה' – מלווה את לִילה ואת אֶלֶנה בעיקר בשנים 1968–1976, מגיל 24 שלהן ועד 32. בסוף הכרך השני היתה אֶלֶנה לאחר לימודיה באוניברסיטה בפיזה, ועל סף נישואים לפייטרו. היא פירסמה רומאן, העתיד להפוך לרב-מכר. לִילה, שזנחה את בעלה סטפנו, חיה בפרבר מרוחק של נפולי עם בנה הקטן ועם אנ
למומו אין בית, וגם לא אבא או אמא, אבל יש לה המון חברים. כי עם מומו המשחקים הופכים מרתקים יותר, הריבים נפסיקים, והסיפורים ממריאים על כנפי הדמיון.
עד שיום אחד האדונים האפורים מגיעים אל העיר והכול משתנה. מומו מגלה שחבריה הולכים ומאבדים את אחד הדברים היקרים ביותר - את הזמן, והיא היחידה שיכולה להציל אותם. האם תצליח מומו לגבור על צבא האדו
המסע המהפנט בן ארבעת הכרכים, המסעיר את הקוראים בארבעים ארצות – מסע שנפתח בהחברה הגאונה – נמשך במלוא עוזו בכרך השני של הרומאנים הנפוליטניים מאת אלנה פרנטה, 'הסיפור של שם-המשפחה החדש'.
הספר השני חובק כשבע שנים מחייהן של שתי החבֵרות, מגיל 16 עד 23, מתחילת 1960 ועד סוף 1966. פרנטה ממשיכה להחיות בו באמינות יוצאת-דופן את כל גלריית הדמויות הר
לִילָה צֶ'רוּלוֹ, ילידת 1944, בתו של הסנדלר שלא יצאה כל חייה מתחומי נאפולי, נעלמת בגיל 66, ונעלמים כל חפציה ומסמכיה, לאחר שאף גזרה את עצמה מכל התצלומים שבהם הופיעה עם בנה.
היא הגשימה בהגזמה אופיינית את רצונה להתנדף ולמחוק את כל החיים שהותירה מאחוריה – והמעשה הרגיז מאוד את אֶלֶנה גְרֶקוֹ, בתו של השוער בעירייה, בת-גילה וחברת-הנפש שלה כמ
כריסטופר בון בן החמש-עשרה יודע את שמות כל המדינות בעולם ואת ערי הבירה שלהן ואת כל המספרים הראשוניים עד 7507. הוא מתבונן בעולם בעיני הגיבור שלו, שרלוק הולמס, כשהוא זוכר כל פרט, מבחין בכל תנועה.
אך למרות שהוא פותר בקלות בעיות סבוכות במתמטיקה, הוא מתקשה להבין גם את הרגשות הפשוטים ביותר של בני האדם. בדיחות לא מצחיקות אותו, מטאפורה היא
ביצירת מופת זו, המגוללת את סיפורו של צעיר המוכר נשמתו תמורת נעורים ויופי נצחיים, באים לידי ביטוי שנינותו, ביקורתו החברתית החדה והפרוזה המבריקה של אוסקר ווילד. גיבורו ? הדאנדי, ההדוניסט קצר הרוח ןחסר המוסר, שאינו משתנה כלל בעוד תמונתו מזדקנת והופכת דוחה יותר ויותר עם השנים ? הפחיד, הקסים, משך ואף השחית קוראים רבים במשך למעלה ממאה שנ
שנות השישים בקאבול, בירת אפגניסטן. שני ילדים, אמיר וחסן, נולדים באותו בית מידות ויונקים משדיה של אותה מינקת, אך למרות זאת, הם גדלים בעולמות שונים לחלוטין. אמיר הוא בנו של איש עסקים עשיר ומכובד, מעמודי התווך של קאבול; חסן הוא בנו של עלי, המשרת של באבא, אביו של אמיר. אמיר הוא פאשטוני, מוסלמי סוני, בן לאליטה השלטת באפגניסטן. חסן הוא האזאר
חייה של ורוניקה הם לכאורה חיים חסרי דאגה.
היא צעירה, נבונה ויפה.
יש לה משרה טובה והרבה מחזרים.
היא מבלה בבארים תוססים ובמועדוני לילה.
אבל משהו חסר. אין בחייה לא שמחה גדולה ולא עצב של ממש.
כל ימיה דומים זה לזה.
ובבוקר 11 בספטמבר 1997 היא מחליטה למות.
ורוניקה מחליטה למות הוא ספר מפתיע של פאולו קואלו, מחברו של רב-המכר הבינלאומי האל
בתו של טייס קרב שנהרג מגיעה לטיפול פסיכולוגי ערב חתונתה.
היא חוששת שתאבד את התשוקה לבעלה.
חלום שחלמה הוא הרמז היחיד לפתרון.
נערה בת טובים עובדת בלילות כחשפנית.
היא פונה לטיפול פסיכולוגי, אך מתקשה לחשוף בו את נפשה.
מנתח לב עלול לאבד את הקריירה שלו בגלל סיוטים שמקורם במלחמת לבנון. מנהלת מצליחה שיש לה הכול מעוניינת לקבל תרופה שת
"ייתכן שאהבה ופסיכותרפיה נוגדות זו את זו בבסיסן.
המטפל הטוב חותר לסילוק החשיכה, ושואף להגיע אל האור ואילו האהבה הרומנטית ניזונה ממסתורין ומתפוררת אם בודקים אותה יותר מדי.
אני שונא להיות תליינה של האהבה".
כך פותח ד"ר יאלום את אחד מסיפורי וידויו כמטפל בעל תפקיד כפול - צופה ומשתתף.
בספר זה, מספר ד"ר יאלום, את סיפורם של עשרה אנשים, שפ
"... משכתי בכל כוחי, אך לשווא.
כאילו הייתי יצוק במלט. לא צלחתי לנוע. שוב רציתי לבכות, אך חשתי רק גוש מוצק בגרוני.
זהו זה, זה המוות. סופי יהיה בביצה הזאת. השלמתי.
ידעתי שאין לי כוח, וידעתי שאין כוח בעולם שיושיט לי יד וימשה אותי מן הבוץ".
הם היו ארבעה שיצאו לג'ונגל הבוליביאני: קרל, עבריין אוסטרי שהתחזה לגיאולוג, מרקוס השוויצרי, קווין האמ
לפני מאה אלף שנים חיו בכדור הארץ לפחות שישה מינים שונים של אדם. לאף אחד מהם לא היתה חשיבות מיוחדת. תפקידם בטבע לא היה גדול מזה של גורילות, גחליליות או סוסוני ים.
לפני כשבעים אלף שנה התחולל שינוי מסתורי כלשהו בתודעתו של אחד ממיני האדם הללו - הומו סאפיינס - ודחף אותו להשתלט על העולם כולו. ההיסטוריה של הומו סאפיינס מאז ועד היום היא לעת
טורו ווטנבה, סטודנט לתיאטרון באוניברסיטה בטוקיו בשלהי שנות השישים, חי בתחושה של ניכור וניתוק מאז התאבדותו של חברו הטוב קיזוקי בתיכון. הוא נקשר אל שתי נשים: נאוקו היפה והדיכאונית, שהייתה חברתו של קיזוקי, ומידורי תאבת החיים. ווטנבה מיטלטל בין שתי הנשים ובה בעת מנסה למצוא את עצמו ואת מקומו בעולם, בכנות ובישירות שבזכותן הוא מתחבב גם ע
"ישאל כל אדם את עצמו כמה בני אדם אוהבים באמת ובתמים הכיר מעודו" מבקש אריך פרום מקוראיו, וממשיך וטוען כי רוב בני האדם חושבים על סוגיית האהבה לא מצד היכולת שלהם לאהוב אלא מצד היותם נאהבים.
הם יודעים שאהבה היא גורם מרכזי בחייו של האדם, אך אינם מעלים על דעתם שהיא מיומנות נרכשת שיש ללמוד אותה ולהתאמן בה.
באמנות האהבה טוען פרום כי האהבה
"זו ההיסטוריה של מהפכה שסטתה מדרכה והתירוצים המצוינים שניתנו על כל צעד ושעל לסילופה ועיוותה של התורה המקורית."
כך תיאר ג'ורג' אורוול את חוות החיות בדש הספר כשיצא לאור ב 1945. הסָטירה הנוקבת על ברית המועצות ושברו של חזון המהפכה בידי מי שנחשב ה"מצפון של בני דורו" עדיין מסעירה את קוראיה ומעוררת מחלוקת. עתה, שנים לאחר קריסתה של ברית ה
"הכול בן חלוף - הן הזוכר, הן מושא הזיכרון," כתב מרקוס אורליוס, הקיסר הפילוסוף הרומי. בספר זה מתאר הפסיכיאטר הידוע ד"ר ארווין יאלום את מאבקם של מטופליו - ואת מאבקו שלו - להשלים עם שני האתגרים הגדולים של הקיום: להשיג חיים של משמעות, ולהתמודד עם סופם הבלתי נמנע.
נוכל לפגוש בדפים אלה את האחות המרירה שאינה יכולה לחוש חמלה למטופליה כי בנה
ד"ר חורחה בוקאי הוא פסיכולוג יוצא דופן:
לדעתו אנקדוטה או סיפור נחקקים בזיכרון פי כמה וכמה יותר מאלף הסברים ופרשנויות או שיטות טיפול רשמיות.
בחדרו המבולגן והצבעוני הוא נפגש עם דמיאן, מטופל צעיר ומבולבל, ובאמצעות מעשיות ומשלים מן העבר הרחוק וגם בני זמננו, למן סיפורי זן והתלמוד ועד סיפורים הומוריסטיים עכשוויים, הוא מאיר לו - ולקור