מדף הספרים של צ'ומפי - הספרים שדירגה
לילה אחד, בבר תל אביבי, מתהפך עולמה של דנה בארי.
היא נעצרת באשמת גנבה ממקום עבודתה.
דנה פותחת במאבק להוכחת חפותה ואף מוצאת במהלכו אהבה גדולה.
אבל בתוך כך נוחתת עליה מכה נוספת: איש זקן מטיח בה שהיא נכדתו של גנב.
הוא טוען שסבה של דנה, הרבי מאסרגום, אסף את כספם של כל בני קהילתו כדי להסדיר את בריחתם מהונגריה הכבושה על ידי הנאצים - ולבס
בוקר אחד ב-1945, בברצלונה אפופת הצללים שעדיין מלקקת את פצעי מלחמת האזרחים, אב מכניס את בנו בסוד בית הקברות לספרים נשכחים, ספרייה שבה אלפי ספרים זנוחים שאיש אינו קורא עוד.
הילד דניאל שולף ממדף מאובק את הרומן צל של הרוח, נשבה בקסמו ומבקש לקרוא את כל ספריו של מחברו, חוליאן קאראך.
באחד הלילות, בשעה שדניאל מטייל ברחובותיה העתיקים של ברצל
זאנה ונאדיה הן בנות לאם אנגליה ולאב מוסלמי, ילידות בירמינגהם, אנגליה, שאביהן השיא אותן בגיל 14 ו-15 תמורת בצע-כסף, לנערים כפריים בתימן. הוא מכר אותן - ללא ידיעתן - בנזיד עדשים ובכך דן אותן לחיי עבדות, בעולם פרימיטיבי ואבזר בהריה הצחיחים של תימן.
התימנים מצידם, עשו עיסקה טובה. המחיר לגולגולת עמד על 1,300 ליש"ט. "בנות למכירה" הוא מסמך אנוש
יוהנה הצעירה, המבריקה והמוכשרת מתמרדת כנגד המגבלות החברתיות של ימי הביניים, האוסרות על נשים ללמוד קרוא וכתוב.
כאשר אחיה נהרג, יוהנה לוקחת את בגדיו וזהותו, מצטרפת למנזר ומוסמכת לנזיר במקומו.
בתור האח יוהן, זוכה יוהנה למוניטין כמלומד נוצרי דגול.
היא מגיעה לרומא, שם היא נלכדת בסבך קשרי אהבה, תשוקה ופוליטיקה אך זוכה בסופו של דבר לה
הנה עובדה קטנה. אתם תמותו.
1939 גרמניה הנאצית.
המדינה עוצרת את נשימתה.
המוות מעולם לא היה עסוק יותר.
ליזל, ילדה בת תשע, חיה עם משפחה אומנת ברחוב הימל.
הוריה נלקחו למחנה ריכוז.
ליזל גונבת ספרים.
זהו סיפורה והסיפור על דיירי הרחוב שלה כאשר הפצצות מתחילות ליפול.
מעט מידע חשוב: מספרו של הספר זה הוא המוות.
זהו סיפור קטן על: ילדה, אקו
שמה דינה.
בתנ"ך מוזכרים חייה כאפיזודה קצרה ואלימה, המופיעה בינות לפרקים מוכרים הרבה יותר בספר בראשית, העוסקים באביה יעקב ובתריסר בניו.
ספר זה המסופר בגוף ראשון, מגלה את תולדותיה וחייה רבי התהפוכות של דינה ושל הנשים בעולמה.
האוהל האדום, שבו אין לגברים דריסת רגל, הוא מעון הנשים בתקופת נידתן.
בו מתרחשות דרמות, קנאות ואהבות, ובו יוצ
שנות השישים בקאבול, בירת אפגניסטן. שני ילדים, אמיר וחסן, נולדים באותו בית מידות ויונקים משדיה של אותה מינקת, אך למרות זאת, הם גדלים בעולמות שונים לחלוטין. אמיר הוא בנו של איש עסקים עשיר ומכובד, מעמודי התווך של קאבול; חסן הוא בנו של עלי, המשרת של באבא, אביו של אמיר. אמיר הוא פאשטוני, מוסלמי סוני, בן לאליטה השלטת באפגניסטן. חסן הוא האזאר
בבית-כלא פתוח, עם אבטחה מינימלית ותנאים נוחים, יושבים כלואים לא אלימים, חלקם אנשי הצווארון הלבן.
ביניהם נמצאים שלושה שופטים לשעבר, הקוראים לעצמם "האחווה". הם מתכנסים בספרייה המשפטית של הכלא, שם הם כותבים ערעורים לאסירים, בוררים ביניהם, ומנצלים את כל הידע המשפטי שלהם לרווחים פעוטים בתקופת מאסרם.
ושם הם גם כותבים מכתבים. הם פיתחו ת