מדף הספרים של מנדלסונה - הספרים שדירגה

שואה שלנו הוא רומן אוטוביוגרפי ולא אוטוביוגרפי. יש בו אנשים שאיכלסו את ילדותו של המספר: ניצולי שואה טראגיים, מופלאים, ססגוניים: עובדות העולות מן המחקרים, מן העדויות, ותוספות של דמיון: גרמנים רעים וגרמנים טובים, יהודים טובים ויהודים רעים. הוריו של המספר עברו את השואה כילדים. נותר להם כוח ורצון חיים להעניק לילדיהם ילדות משוחרר

תולדות משפחת איכרים, מראשוני המתיישבים בעמק יזרעאל, מסופרות בפי הנכד, שהתייתם מהוריו בגיל רך וגדל בבית סבו ובצל אישיותו. עולמו הוא עולם המיתוסים של ראשית ההתיישבות, תעלומות משפחתו, אגדות העמק וחיי הטבע שבתוכו גדל. את סיפורו הוא מספר באהבה ובגילוי לב. רומן מרתק ומקורי הכתוב ביד אמונה ובדמיון כובש.

"אל מר בילבו הפורץ, אנו מתכבדים להביע את תודתנו הכנה על הכנסת - האורחים ועל הסכמת כבודו לסיוע מקצועי. התנאים: תשלום במזומן מיד עם סיום העבודה, שיוכל להגיע עד החלק הארבעה - עשר של הרוח הכללי. הוצאות הנסיעה מובטחות בכל מקרה...הואיל וחשבנו שאין זה מן הנחוץ להפריע את מנוחת כב', הקדמנו ועשינו את הסידורים המתאימים. אנו נחכה לכב' בפנדק הדקרון

סיפור אהבתם של שלושה גברים לאשה אחת, אם בנם זיידה. עלילה המתפרסת על פני כשלושים שנה - משנות העשרים ועד שנות החמישים ומתרחשת בכפר בעמק יזרעאל. האשה היא יהודית והגברים: משה רבינוביץ, איכר אלמן כביר - כוח ושתקן, שברפתו היא מתגוררת, סוחר הבקר הגס גלוברמן, ויעקב שיינפלד, מומחה לבישול, תפירה, חיזור וריקוד. ועוד משתתפים: אשתו של רבינוביץ, ב

קלאסיקה לגן ולבית הספר. סיפור משל עם מסר של קבלת הזולת וחיי שלום. אי אפשר לגדל ילדים בלי הספר הזה. סיפורה הקלאסי והמשעשע של לאה גולדברג על יחסי שכנות טובים ועל אהבת הבריות ממשיך לשמח דורות של ילדים. בְּעֵמֶק יָפֶה בֵּין כרמים וּשְׂדוֹת. עוֹמֵד מִגְדָּל בֵּן חֲמֵשׁ קוֹמוֹת . וּמִי גָּר בַּמִּגְדָּל? בַּקּוֹמָה הָרִאשׁוֹ

בסוף שנות השמונים מגיע זיזי בן העשר עם משפחתו לשליחות בבוסטון. "זה רק לשנה," מבטיחים לו, "והזמן יעבור בלי שתרגיש." אבל זיזי, ילד שרואה ומרגיש הכול, מבין ששנה אחת יכולה להימשך לנצח בשביל מי שהשפה זרה לו, וחבריו רחוקים, ומשפחתו אינה כשהייתה. בעולם הבודד שאליו נקלע מתאמץ זיזי לתת פשר לחייו החדשים. אולי לא סתם הביאו אותו לעיר הקרה הזאת, וכ

פלורנטינו אריסה לא פסק מלהגות בפרמינה דאסה ולשמור לה אמוני נצח ואהבת עולם כל חמישים ואחת השנים ותשעת החודשים וארבעת הימים שעברו מזמן שדחתה אותו, כשהיה בן עשרים ושתיים, לאחר אהבה ארוכה ורצופה מכשולים, ונישאה לאחר. לא היה לו כל צורך לעשות את החשבון ולסמן קו קו על קיר בתא כלשהו, כי לא עבר יום שלא קרה משהו שהזכיר לו אותה. האהבה לכל פניה

סיפורו של הולדן קולפילד, נער בן שש-עשרה בארצות הברית של אמצע המאה ה-20, כובש לו אוהדים מזה חמישים שנה. ראשון מסוגו, דיבר "התפסן" בשפה שאיש לא דיבר לפניו: בשפה ישירה, פונה בגוף שני לקוראיו, מנבל את הפה בקללות מכל הסוגים, מספר הולדן את סיפור התבגרותו, מוחה על צביעות, מאוהב באמת ובתמימות.

קורותיה המופלאות של משפחה המתגוררת בעיירה אגדית בקולומביה מסופרות ברומן זה, שהוא אחד ממופתי הפרוזה של אמריקה הלטינית בימינו. קורות המשפחה, שהיא מעין מיקרוקוסמוס הפועל לפי חוקים פנימיים שאינם תלויים בעולם ובזמן הריאליים, הן למעה כרוניקה של האנושות כולה. מאה שנים של אהבה ואמונה ויאוש, שאיפה לאושר ואכזבה, ולבסוף חזרה אל בדידותו

האליפים הם תלמידי השנה הראשונה בבית הספר התיכון החקלאי גנות. לטענת המנהלת עדיין לא היה בגנות מחזור כה תוסס ומרדן כאליפים שלנו. בטיחים וג`מילים מסתכלים עליהם מגבוה. דלידים עושים להם צרות ללא סוף, אך האליפים אינם מתרשמים. במשך השנה מתפתחת בהם גאוות-כיתה ו"אחוות-לוחמים", החיים המשותפים (בפנימיה, בכיתה, בעבודה) והחוויות המשותפות (בטיו

ליאו גורסקי מנסה לשרוד עוד קצת, מקיש על הרדיאטור מדי ערב כדי להודיע לשכנו מלמעלה שהוא עדיין חי, מושך מבטים בדלפק החלב בסטארבקס. אך לא תמיד היו אלה פני הדברים: לפני שישים שנה, בכפר הפולני שבו נולד, ליאו התאהב וכתב ספר. ואף על פי שהוא אינו יודע זאת, ספרו שרד גם הוא-חצה דורות ואוקיאנוסים ושינה את חייהם של אנשים אחדים. אַלמָה בת הארבע-

טורו ווטנבה, סטודנט לתיאטרון באוניברסיטה בטוקיו בשלהי שנות השישים, חי בתחושה של ניכור וניתוק מאז התאבדותו של חברו הטוב קיזוקי בתיכון. הוא נקשר אל שתי נשים: נאוקו היפה והדיכאונית, שהייתה חברתו של קיזוקי, ומידורי תאבת החיים. ווטנבה מיטלטל בין שתי הנשים ובה בעת מנסה למצוא את עצמו ואת מקומו בעולם, בכנות ובישירות שבזכותן הוא מתחבב גם ע

מרסו, פקיד צעיר שחי באלג'יר, אינו בוכה בהלויית אמו, רוצח אדם "בגלל השמש", ועל שני אלו נשפט ונידון למוות "בשם העם הצרפתי" - סיפור תמוה ומוזר, ששום דבר אינו מובן בו לאשורו ואף - על - פי - כן הוא מרתק ונקרא בנימה עצורה מתחילתו ועד סופו. "הזר", שהוא הרומן הראשון של אלבר קאמי, יצא לאור ב - 1942 ונמנה עם הידועות שביצירות הספרות המודרנית: "הקוראים נ

אובדנם של אמו ודודו, הקרובים היחידים שהכיר מעודו, הופך את מרקו סטנלי פוג, מספרו וגיבורו של ספר זה לאחת הדמויות הבודדות והמנותקות ביותר בספרות העולם. רק לאחר שכמעט יאבד גם את עצמו, יחזיר לו המקרה העיוור את הזיקה אל מוצאו ואל העולם. אגב כך תוליך העלילה מגאיות האבן של רחובות מנהטן אל הגרנד קניון והיופי הקמאי של המערב הפרוע, ותולדותיהם

סופי אמונדסן, תלמידת תיכון בת 14, חוזרת יום אחד מבית־הספר ומוצאת בתיבת הדואר מכתב אנונימי, ובו שתי שאלות המופנות אליה: "מי את?" ו"מאיפה בא העולם?" בעקבות מכתב זה מגיעה שרשרת של מכתבים מאדם מסתורי המכנה עצמו "המורה לפילוסופיה", שסוחף את סופי למסע מרתק, מלא השראה והומור, לאורך תולדות ההגות האנושית מהפילוסופים הפרה־סוקרטיים ועד סארטר.