מדף הספרים של kalifa - הספרים שדירג

אט - אט, בנשימה ארוכה, במונולוג אחד ושלושה ספורים, נפרשות תולדותיה של משפחת אופים. יחסים מורכבים של אבות ובנים, אהבת - אם ואהבת אשה. סיפור של שכול ומסירות, כאב וזיכרון, מירושלים והגליל של ראשית המאה עד לכפר בשפלה של שנות השבעים. כל זה בכתיבתו הכנה, רבת ההמצאה והדמיון, של מאיר שלו, שכבשה את לב הקוראים ב"רומן רוסי".

"יומיים אחרי שהתאבדתי מצאתי פה עבודה באיזה פיצריה, קוראים לה 'קמיקזה' והיא חלק מרשת. האחראי משמרת היה ממש בסדר איתי ועזר לי גם להסתדר על דירה עם שותף. בלילה גיליתי כאן איזה פאב, דווקא די נחמד. המוזיקה שם בכלל לא רעה, אולי לא הכי מעודכנת אבל עם זווית, והרבה בחורות מגיעות לבד. האמת שעל הלילה הראשון מישהי עשתה לי עיניים, דווקא שווה, העור ש

כשיש לך התקף אסטמה אין לך נשימה. כשאין לך נשימה קשה לדבר. המשפט שלך חסום על - ידי כמות האויר שאתה מסוגל להוציא מהריאות. זה לא הרבה, משהו בין שלוש לשש מילים. זה נותן לך כבוד למלה. אתה עובר בין ערמות המילים שעולות לך בראש. בוחר את הכי חשובות. וגם הן עולות לך. לא כמו אנשים בריאים שמוציאים את כל המילים שהצטברו להם בראש כמו שמוציאים אשפה. כשמ

סיפורי הזוגיות מתחילים במקום שבו נגמרות האגדות. בבוקר שאחרי החתונה. כמעט שאין מדברים בסיפורים על אהבה והמין אינו תופס מקום מרכזי. את מקומם תופסים ענייני היום-יום הקטנים והיגעים. במרכזם עומדת הכמיהה העזה להבנה, להתחשבות, לשיתוף. סיפורי הזוגיות בהם לעתים קרובות סיפורים על הבדידות שבה מביאות יצירות הספרות להנאה דווקא מתוך מתן ביטו

פלורנטינו אריסה לא פסק מלהגות בפרמינה דאסה ולשמור לה אמוני נצח ואהבת עולם כל חמישים ואחת השנים ותשעת החודשים וארבעת הימים שעברו מזמן שדחתה אותו, כשהיה בן עשרים ושתיים, לאחר אהבה ארוכה ורצופה מכשולים, ונישאה לאחר. לא היה לו כל צורך לעשות את החשבון ולסמן קו קו על קיר בתא כלשהו, כי לא עבר יום שלא קרה משהו שהזכיר לו אותה. האהבה לכל פניה

רצח מסתורי, פרשת אהבים חשאית, דירת מסתור שאיש אינו יודע מה מתרחש בה באמת - אלה הם כמה מצירי העלילות שהרומאן הזה, המתרחש כולו בתל - אביב, בנוי מהן. מקצת גורלות החיים המצוירים כאן מתקיימים זה בצד זה, ומקצתם נפגשים, נתקלים, ואף נחבטים זה בזה בכוח. בתוך כך מתחוללות דרמות קטנות וגדולות, עצב מתערבב עם צחוק, טרגדיה נושקת לגרוטסקה, וכך הולכת

מיכאל יופה - בן חמישים וחמש, אב לתאומים, והאדם הנורמלי היחיד במשפחת יופה, לדעתו - מספר את תולדות חייו. תחילתן בסבו ובסבתו הבאים אל העמק, הוא הולך והיא רוכבת על גבו; המשכן בבנות המשפחה: בחנה הצמחונית - הקנאית, אמו של מיכאל, שבעלה ובנה בוגדים בה; בפנינה היפה, שנאלצה לתת את בנה לאביה ונסגרה בביתה; בבתיה, שהתחתנה עם גרמני והוגלתה אתו ל

במאי 2001 מת בטרם עת דאגלס אדמס, מחבר סדרת "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" המוכרת והאהובה. למזלם של קוראיו, הוא השאיר אחריו בארבעת המחשבים שלו פרקים מן הרומן מסדרת דירק ג'נטלי שבכתיבתו היה עסוק, סיפורים קצרים, נאומים, מאמרים, ראיונות, מכתבים ומחשבות על נושאים שונים ומגוונים. סלמון הספק, שבו קובצו החומרים הללו - אוסף מריר - מתוק של סיפורים הו

ספרו זה של גרסיה מארקס נכתב בז'אנר שונה מכל ספריו האחרים. לכאורה, ספר מתח מובהק, שבמרכז עלילתו פרשת רצח. ואולם פרט חשוב אחד בו אינו אופייני כלל לספרי מתח: סופו ידוע למן המשפט הראשון. האחים ויקאריו מספרים על כוונתם לרצוח את סנטיאגו עד שלבסו נודעת השמועה בעיירה כולה. ואף על פי כן עם שחר האיש נרצח למוות בפתח ביתו. הרצח היה איפוא כה צפוי

* מי השתלט על משרדי מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, וכיצד יצליח פורד להערים עליו, אם בכלל? * מתי יגיע ארתור דנט לסטאברומולה בטא? * מה היה קורה לטרישה אילולא הצטרפה לזאפוד במסעותיו? * מה פתאום יש לה בת, ומה חלקו של ארתור בעניין? * מי שר את "מלון הלבבות השבורים" במסבאה שכוחת אל? * האם מותר עדיין להשתמש במדריך בלי פניקה? * מה רוצים הגרבולונים ולמה? את

מארפה היה נרעש מאוד כשנהרג בנו, ואחד מתלמידיו אמר: "תמיד אמרת לנו שהכול אשליה, ומות בנך, האם אינו אשליה?" ומארפה השיב: "נכון, אבל מות בני הוא אשליית-על". (סיפור טיבטי) "על אמנות הצילום" הוא חיבורו האחרון של רולאן בארת, שראה אור בשנת מותו (1980). בארת מחפש את המיוחד שבצילום בהשוואה לדימויים אחרים - ציור, ספרות ואף קולנוע - ומוצא אותו בהי

תרגום חדש - עם אחרית - דבר מקיפה - של כל הסיפורים וקטעי הפרוזה שפירסם קפקא בימי חייו. בכרך מכונסים בין השאר סיפורי - המופת "הגלגול", "במושבת העונשין", "אמן צום", ו"יוזפינה או עם העכברים", וכן קובצי הסיפורים והפרוזה הקצרה "התבוננות" ו"רופא כפרי". מיטב יצירתו של אחד מגדולי הסופרים של המאה העשרים, אשר ביטא את אי - הוודאות הקיומית של האדם בע

המעגל הסגור של הזיקנה והחולי משקף כראי גרוטסקי ונוגע ללב את החיים שמחוצה לו, על היצרים, הפחדים, החלומות והבדידות שבהם. בכתיבתו הרגישה והמדויקת, שכבשה לה מקום ייחודי בספרותנו, מתאר כאן המחבר את המראות והקולות, הקונפליקטים ורגעי החסד של גברים ונשים בערוב יומם, שבצירופם יוצרים סיפור רב עוצמה החורג מגבולות העולם המצומצם לכאורה שהם מ

קורותיה המופלאות של משפחה המתגוררת בעיירה אגדית בקולומביה מסופרות ברומן זה, שהוא אחד ממופתי הפרוזה של אמריקה הלטינית בימינו. קורות המשפחה, שהיא מעין מיקרוקוסמוס הפועל לפי חוקים פנימיים שאינם תלויים בעולם ובזמן הריאליים, הן למעה כרוניקה של האנושות כולה. מאה שנים של אהבה ואמונה ויאוש, שאיפה לאושר ואכזבה, ולבסוף חזרה אל בדידותו

"אנשי כדור הארץ, שימו לב בבקשה. כאן פרוסטטניק ווגון ילטץ מהמועצה הגאלקטית לתכנון העל - חלל. תוכניות הפיתוח לאזורי הספר של הגלקסיה מצריכות סלילת דרך אקספרס על - חללית, שתעבור דרך מערכת הכוכב שלכם. למרבה הצער, הפלנטה שלכם היא אחת מאלה שנועדו להריסה. התהליך יארך מעט פחות משתי דקות, במושגים הארציים שלכם. תודה". בלי פאניקה, בלי פאניקה. עבו

סיפוריהם של צזאר, סראל וגולדמן, אחוזים בסיפורי משפחותיהם ומכריהם בתל - אביב. הספר נפתח במות אביו של גולדמן, בראשית הקיץ, ומסתיים באמצע החורף, במותו של גולדמן עצמו. פרק זמן זה הוא ההווה של הספר, אשר העבר נארג לתוכו בזרם אסוציאטים סבוך של עלילה, שבו העבר ש"ברקע" נדחק כל העת ל"חזית". דמויות הספר משתייכות ברובן למיגזר החברתי של פועלים, פקי

ריימונד קרבר מספר סיפורים מהחיים בשפה שגם היא מהחיים: משפטים קצרים, תחביר פשוט, אוצר מלים רגיל. אמריקה שלו היא אמריקה של אנשים רגילים. אמריקנים רגילים, שלפתע היו למפסידים, במרוץ אחר החלום האמריקני. באמצע החיים קורה להם משהו - תאונה, פיטורים, ביקור אצל חבר - והם נופלים לתוך איזה סדק במציאות החברתית, שציפה להם תמיד מתחת לקרום הדק והשבי

"בגיל ארבעים ושתיים, קצת אחרי סוכות, תקף את מאיר פחד-המוות, וזאת אחרי שהכיר בכך שהמוות הוא חלק ממשי מחייו, שכבר עברו את שיאם והם מתנהלים עכשיו במידרון"... מאיר, מהנדס תל-אביבי באמצע שנותיו, לוקה בלחץ-דם גבוה. מחלתו, יחד עם מותה הבלתי-צפוי של אמו, מביאה אותו להכרה פתאומית שנעוריו אכן חלפו לבלי שוב, ושמהלך חייו פונה מעתה – לאיטו, אך ללא סט

ריימונד קארבר נולד באורגון, ארה"ב, בשנת 1938. נשא אשה בגיל צעיר, והחל לפרנס את משפחתו בשורה של עבודות מזדמנות ומייאשות. שתה, התגרש, שתה עוד, כתב סיפורים קצרים ושירים בין לבין, אולם רק בסוף שנות השבעים החל מזלו להשתנות: קובץ סיפוריו Will You please be quiet, please? זכה להכרה עולמית, הוא הפסיק לשתות, והכיר את המשוררת טס גלגר, איתה חי עד יומו האחרון. בעש

הקובץ הזה מכתבי קפקא, משנות חייו האחרונות, מציע לקורא תרגום חדש של מכתבו המפורסם של הסופר אל אביו ומבחר של רשימות ופרגמנטים ספרותיים מן העיזבון, רובם בתרגום ראשון לעברית. "מכתב אל האב" שהוא מן הטקסטים היותר חושפניים, היותר משמעותיים ושלמים של הכתיבה האישית והפרטית של קפקא, קשור עם הפרגמנטים שנבחרו להיכלל בקובץ בזיקות מעניינות רב