מדף הספרים של lgordon - הספרים שדירג
בלבה של ערבת המדבר הגדולה של קזחסטן, על יד מסילת הברזל, שוכן יישוב קטן - שמונה בתים בסך הכל - של פועלי מסילה ומעתקי פסים, שתפקידם להשגיח על תנועת הרכבות ההולכות ממזרח למערב וממערב למזרח, שתהיה סדירה ושוטפת תמיד.
מן היישוב הנידח הזה יוצאת יום אחד שיירה מוזרה קטנה.
ידיגיי ז`אנגלדין, פועל מסילה קשיש, מוותיקי מלחמת העולם השנייה, לוק
מכונית נתקעת לפני רמזור שהתחלף לירוק. הנהג צועק משהו. מסתבר שהתעוור פתאום. אין זה עיוורון שחור; הוא רואה הכל לבן, כאילו נפל לתוך ים של חלב. מישהו מתנדב להסיע אותו הביתה. כשאשתו חוזרת, היא לוקחת אותו לרופא - עיניים, אבל עליהם לנסוע במונית, כי המתנדב טוב - הלב גנב את מכוניתם. בחדר - ההמתנה של הרופא נמצאים זקן עם רטייה על עינו, ילד פוזל,
אחת מיכולותיה העל-טבעיות של הספרות היא הפחת חיים באמצעות מילים; היכולת להגשים חלומות דרך השפה הכתובה. לפניכם סיפור על גבר שחי בגפו במושב בצפון הארץ, ומגולל בפני בנו את הפרשה יוצאת הדופן של הגעתו לעולם, החל מהולדתו וגדילתו בחממה ההורית ועד להיעלמותו המסתורית של הילד בהגיעו לגיל שמונה-עשרה.
מעטים הם הספרים שפותחים צוהר לעולמם האי
הכירו את הנרי פְּרֶסטוֹן סְטֶנדיש, האדון שעמו תהיו בקשר הדוק: ג’נטלמן ניו יורקי הנופל למי האוקיינוס השקט במהלך שייט תענוגות בגלל מעידה קטנה על כתם שמן. ספינת ה”אַרַבֶּלה” תתרחק אל מעבר לאופק, ואנו הקוראים נשאר לבד עם הדמות לאורך כל עמודי הספר, לצוף בלב ים.
הפילוסופי, האישי והספרותי מתאחדים ברומן הקטן הזה בטקסט פשוט ואינטימי ב
סוניה היא רווקה בת ארבעים ומשהו מקופנהגן, שלא יודעת להעביר הילוכים – לא במכונית ולא בחיים.
למרות שהיא לומדת לנהוג כבר כמה חודשים, היא עדיין סופגת צעקות מהמורָה שלה לנהיגה, שלא מאפשרת לה להעביר הילוכים בעצמה.
בנוסף, מסיבה לא ברורה לסוניה, אחותה הקטנה מתחמקת מקשר איתה.
משהו בחייה חייב להשתנות, וסוניה מרגישה שכאשר תדע סוף-סוף לנהו
ברשימותיו האחרונות של תומס פ' למען הכלל נמצא פרקים בחייו של קשיש נורווגי המציגים מבט ייחודי על העולם ועל החיים. כל סצנה היא פנינה ספרותית אמיתית, כל משפט מכיל עולם ומלואו.
המינימליזם בכתיבתו שֶל אסקילדסן הוא הכלי שדרכו סוחט הסופר מן המציאות מצבים בלתי צפויים, מלאי הומור, אירוניה, מרירות, ביקורת ותובנות אישיות.
אלו רשימות על הז
רחל הגדולה ורחל הקטנה, שתיהן בנות אחת עשרה, בונות לעצמן מקום חשאי ומוגן למשחקיהן. סיפורה של שנה אחת בחייהן, בתל אביב של ראשית שנות השבעים, הופך למעקב מדוקדק אחר התהוותה של פסיכיקה נשית במקום הקונקרטי שבו היא מתהווה. "רואות מכאן את כל העולם" הוא רומן התבגרות עדין החושף עולם פרטי, אינטנסיבי ופנטסטי, שאליו נמלטות הילדות ממציאות חייהן
היא המשיכה להסתכל עלי בעיניים קצת מכווצות, כאילו שמש מסנוורת נדבקה לנו לתקרה במקום הניאון. החיוך שלה נהיה עם יותר בוז, בלי שום אהבה אלי.
התפצלחתי על הרצפה.
רוזי כועסת. היא כועסת על האנשים סביבה שלא מבינים אותה; על המחלה שפקדה את אִמה; על אחיה מוריס ששינה את שמו למור, התגייס, והשאיר אותה להתמודד לבד עם הכול; על מיכאלה התחמנית שרוצה
המתלמדות בבית הספר לאחיות על שם נייטינגייל אינן נרתעות ממראות קשים. הן ערוכות לטיפולים המערערים ביותר, בנסיבות המורכבות ביותר. אך דבר לא הכין אותן למותה של האחות פירס. בהדגמה כיתתית תמימה האחות אוחזת בגרונה, קורסת תחתיה, מתפתלת ומתה.
כל מאמצי ההחייאה נכשלים, תדהמה מכה בתלמידות ובסגל. איש אינו אומר מילה, אך כולם חושבים מחשבה אחת: מ
לפלוריאן יש סוד. הסוד הוא אווה היהודייה, ילדה קטנה שמשפחתו מחביאה בביתה בזמן מלחמת העולם השנייה. פלוריאן אוהב לבלות עם חברים, אבל עכשיו עליו להישאר יותר בבית.
ימי המלחמה קשים ומפחידים, ופלוריאן נאלץ להתמודד עם ריחוק מחבריו ומחבֶרתו קמילה, אך אט-אט נרקם קשר מיוחד ויוצא דופן בינו לבין אווה. פלוריאן משמש לה מעין אח גדול, והיא בדרכה ה
העיניים של אלינה התרחבו. את השפתיים היא הסתירה בכפות הידיים, ובכל זאת אי אפשר היה לפספס את החיוך הגדול שלה. "תעצום עיניים," היא ביקשה. לא היה לי מושג שברגע שאפקח אותן הכול ישתנה.
מאור ואלינה הם בלתי נפרדים; אולי רק כשמאור משחק כדורגל עם החברים בשכונה. ואי אפשר לעמוד בפני אלינה, עם הצחוק המשוגע והרגישות שלה שגורמים למאור לגלות לה את
ספר חדש בסדרת ספרית פועלים- סיפורת, הסדרה האיכותית והמצליחה שבעריכת נגה אלבלך ואברם קנטור ( ילדה עם שיער מוזר מאת וואלאס, איש שלא הבחין בשום דבר מאת רוברט ואלזר ולמעלה שקט מאת באקר).
הרומן 'טירזה' זכה להצלחה רבה בעולם ואין זה מקרה שדווקא לאחר פרסום ספר זה, העשירי בין ספריו, זכה גרונברג לפרס קוֹנְסְטַנְטֶיין הוֹיחֶנְס היוקרתי – פרס
אנו נמצאים באנגליה הכפרית ב-1830. הזמן חולף בקצב עונות השנה ועבודות המשק
המשפחתי העני שבו נולדה וגדלה מָרי – דמות ספרותית לא פחות ממופלאה.
מרי היא נערה בת חמש-עשרה, הקטנה בארבע אחיות לא רצויות החיות עם אב שלא חוסך
את שבטו, אם, וסבא נכה. בין חליבת הפרות, זמני הזריעה והקציר ותפריט של לחם,
תה, וקצת גבינה – נפשה של מרי שרה, פורחת ומתרו
היא קמה בקלילות ומושיטה לי את ידה. "אני אלכס." היד שלה דהויה ואצבעותיה ארוכות. "לא צריך..." היא מחליקה את ידיה אל הכיסים של הקפוצ'ון הצהוב שלה. "רק שתדעי, כולן רוצות לקחת את היד הזאת בסוף, אבל אז זה כבר מאוחר מדי."
לירז שותקת. היא לא יודעת מה בדיוק גרם לה לשתוק, אבל זה מה שהוביל אותה לאשפוז במחלקה סגורה, הרחק מכל מי שהכירה, ומהחיים הקודמים
נשארתי שכוב על המיטה, מנסה לנחש מה זוחל בין אצבעות הרגליים שלי. לא אוכל לקצר את העונש שנכפה עלי, אז העדפתי לתת להם להחליט כמה זמן זה יימשך. השחור והלבן באו לסגור איתי חשבון.
זוהר בן ה-13 מנסה למצוא מקום שבו ירגיש שייך. פעם אחר פעם הוא עושה את הדרך הארוכה מבת ים לבאר שבע בלי שאף אחד יֵדע, כדי לנסות לחשוף את מה שמסתירים ממנו. ברקע הסיפור
רומן רחב - יריעה, המגולל את קורותיהם של ארבעה דורות לבית בודנברוק - משפחה של סותרים עשירים ורמי - יחש בגרמניה של המאה התשע - עשרה.
פרשת שקיעתה האטית של המשפחה נהפכת בידיו של תומאס מאן לפרשת שקיעתו של עולם שלם-גסיסתה של הנפש האירופית, שדווקא משעה שהגיעה אל פסגת העידן הרוחני איבדה את רצון החיים.
תרגומה של נילי מירסקי לספרו הנודע של
כשדנטה ראה אותי מביט בשמים מבעד לעדשת הטלסקופ, הוא לחש, "יום אחד עוד אגלה את כל סודות היקום."
זה העלה חיוך על פנַי. "מה תעשה עם כל הסודות האלה, דנטה?"
"אני כבר אדע מה לעשות בהם," אמר. "אולי אשנה את העולם."
האמנתי לו.
ארי הוא נער כעוס ומבולבל שחי עם אמא מגוננת ועם אבא מרוחק, ואת פשר הריחוק הזה הוא מנסה להבין. דנטה הוא נער שנון בעל תפיסה
זוכה פרס Brandford Boase award לספר ביכורים, לסופרים וערכים, לשנת 2012
מה עם אסון דומה לאסון התאומים היה קורה בבריטניה?
באחותי גרה על מדף האח אנבל פיצ'ר בודקת איך היתה מגיבה לזה משפחה בריטית טיפוסית.
ג'יימי בן העשר לא בכה מאז היום שהאסון קרה. הוא יודע שהוא אמור לבכות. ג'סמין בכתה. אמא בכתה. אבא עדיין בוכה. רוג'ר לא בכה, אבל הוא רק חתול, והוא לא ה
עם פלישת צה"ל לביירות במלחמת לבנון הראשונה, מתייצבת אחר צהריים אחד חיילת במחלקת השיקום בתל–השומר. היא אומרת ששמה ורד ומבקשת להתנדב לסייע ללוחם פצוע. אולם שמה איננו באמת "ורד", כי אם לאה, וסיפורו של החייל שרופאי המחלקה מפגישים אותה עמו שונה בתכלית מהסיפור שדמיינה לעצמה.
הסיפור שמספרת ורד/לאה, החיילת מבת–ים, ליונתן, החייל הכמעט–צ
נטליה גינצבורג, הסופרת האיטלקיה - יהודיה (ילידת 1916), היא "כמעט בוודאות הסופרת הדגולה ביותר באיטליה היום". 'כל אתמולינו' (1952) הוא בלי ספק המרגש והרחב שבספריה - אחד הספרים היותר אנושיים בקלסיקה המודרנית. זהו סיפורן של שתי משפחות בורגניות, שכנות, במהלך התקופה הפאשיסטית, העוקב אחר התבגרותו של הדור הצעיר אל - תוך ובתוך המלחמה. יש מעט ספרים