מדף הספרים של שרית - הספרים שדירגה

גברים הם בני אדם. בני אדם הם סוג של חיות, אבל אומרים שמפותחים יותר. זה נכון שלפעמים גברים הם שעירים מאוד, אבל אף פעם לא כמו כלבים. כלבים גם לא מתלבשים, אולי רק פודל. לבני אדם יש גם שמות. לחיות אין. יש כלבים עם שמות, כמו: "בולי", "פלוטו", "רקסי" ועוד. אבל מי נתן לכלבים את השמות? נכון, בני אדם. שבע שנים של כלב זה שנה בחיים של בנאדם. ואצל חתולים נד

לבד במערה,הסתיו כבר מתקרב,לדוב האף סתוםוהגרון כואב.הדוב חולה, ואין לו כוח וחשק לאכול ולהשתולל כמו תמיד.ידידיו הטובים, ובהם עכברון, ארנב וחפרפרת, ושב נחלצים לעזרתו: הם מכינים תה צמחים, מבשלים מרק ושרים לו, עד שהדב מבריא.קרמה וילסון וג'יין צ'פמן, יוצרות הספרים 'הדב ממשיך לנחור' ו'הדוב רוצה עוד', ממשיכות לספר על עלילותיו של הדוב הענק והג

ג'וליאן, דיק ואחותם הקטנה אַן נוסעים להתארח אצל דודם ודודתם, שגרים בבית מקסים על חוף הים. השלושה פוגשים לראשונה את בת-דודתם הגאה והעקשנית ג'ורג', שלא מרשה לאף אחד לקרוא לה ג'ורג'ינה. יחד עם חבר חמישי בחבורה – הכלב האהוב טימותי – שטים הילדים בסירה אל האי קִירִין, ושם מוצאים אוצר גדול החבוי בתוך טירה עתיקה ומסתורית. אבל גם פושעים מסוכנ

אבא, מה תביא לי, מתנה? כן...אביא לך טרקטור עם ..כנפיים." אלפי קוראים צעירים צחקו והשתתפו בדו-שיח זה בין אב לבן. מומלץ מגיל שנתיים ואילך.

אב אלים המנוכר לאשתו ולילדיו, שאנס את בתו, ובת פגועה הבורחת מן הבית, שביקשה להגן על אמה, הם גיבורי הספר הזה, המגוללים במונולוגים קצרים, ישירים ועזי ביטוי, כל אחד לעצמו ומנקודת המבט שלו, פיסות חיים, והמחברת רוקמת מהם, בכשרון רב, מעין דיאלוג, ייחודי, מרתק ורב עוצמה בין האב לבת. מתואר כאן גם מסע אל הנפש, שלו ושלה, תוך הדרדרות פיסית, שלו במח

מָה יִקְרֶה אִם תִּשְׁכְּחוּ פִּתְאוֹם הַכֹּל, אוֹ תַּחְלְמוּ חֲלוֹם וְלֹא תַּצְלִיחוּ לְהִתְעוֹרֵר מִמֶּנּוּ? אוֹ תֵּאָלְצוּ לִגְבֹּר עַל מִפְלֶצֶת שֶׁלֹּא בָּנִים וְלֹא בָּנוֹת יְכוֹלִים לְנַצֵּחַ? מָה תַּעֲשׂוּ? לְמִי תִּפְנוּ? לְדוֹד אַרְיֵה, כַּמּוּבָן! הוּא כְּבָר עָבַר אֶת כָּל הַהַרְפַּתְקָאוֹת הָאֵלֶּה בַּקֹּטֶ

המסע המהפנט בן ארבעת הכרכים, המסעיר את הקוראים בארבעים ארצות – מסע שנפתח בהחברה הגאונה – נמשך במלוא עוזו בכרך השני של הרומאנים הנפוליטניים מאת אלנה פרנטה, 'הסיפור של שם-המשפחה החדש'. הספר השני חובק כשבע שנים מחייהן של שתי החבֵרות, מגיל 16 עד 23, מתחילת 1960 ועד סוף 1966. פרנטה ממשיכה להחיות בו באמינות יוצאת-דופן את כל גלריית הדמויות הר

המגורים המשותפים ברוסיה הקומוניסטית, או "הקומונלקות" בסלנג הסובייטי, היו דירות מרובות חדרים, ששוכנו בהן משפחות שלמות בכל חדר. פועלים, אקדמאים, פושעים קטנים ובני אצולה לשעבר, כולם התגוררו יחדיו וחלקו מטבח, חדר אמבטיה ושירותים. בתנאים אלו של עוני ואינטימיות כפויה אנו פוגשים משוררת המפרנסת את אמהּ, את בתהּ ואת נכדהּ האהוב, אך שאינה מ

חייה המרתקים והטראגיים של מלכת צרפת מרי אנטואנט הם דוגמה חותכת לתהפוכות הגורל. מן החצר השמרנית והאדוקה של מלכת אוסטריה מריה תרזה אל הפאר של ורסאי ושל 'מקדשה' הפרטי הקטן של אנטואנט, טריאנון; מהערצת העם וחיי ההוללות השאננים בחצרו של לואי ה-16 אל המצור, הבריחה, ההשפלה, אימת המוות ועד בית-הכלא והגיליוטינה. סטפן צווייג שריתק את הקוראים ב

שלוש נובלות מכונסות בקובץ הר העצה הרעה: "הר העצה הרעה", "אדון לוי", "געגועים". כל אחת מהן עומדת בפני עצמה אך לכל השלוש שתי תכונות מקשרות: המקום והזמן: המקום, בכל שלושת הסיפורים, הוא ירושלים, והזמן - שלהי תקופת המנדט. הר העצה הרעה, מקום הנטוע במסורת הנוצרית, הוא גם מקום מושבו של הנציב העליון הבריטי, מוקד המאבק בין השליטים הבריטיים לבין הי

"אני ממש כבר מחכה להיפגש," אמרה. "בטח." "יש לי מזכרת למסור לך, רישום של אמא שלך." "כן, אמרת לי." "אתה יודע שיש לי סיפורים לספר לך, שאתה בטח לא זוכר." "מה למשל?" שאל טריסטאן. "חכה, זו הפתעה." איריס נוסעת לאמסטרדם, וכשתשוב אולי ישתנה הכול. לא את לבה היא השאירה בעיר האירופית, הרחוקה־קרובה, אבל בהחלט חלק מעצמה. היא עזבה אותה כבחורה צעירה שע

ברוכים הבאים לממלכת הפיות הקסומה! כשמגיע האביב אל היער, יוצאים כל הפיות והפיונים ממקומות המסתור, בהם בלו את החרף הקר, ונגשים למלאכתם: הם עוזרים לבעלי-חיים קטנים שנקלעו לצרה, משגיחים על ביצי צפורים שטרם בקעו, דואגים שכל הפרחים יפרחו בזמן, ואוספים אגוזים וגרגרי יער משיחים עמוסים. אבל הפיות והפיונים אוהבים גם לשחק ולהנות. נשפים מפארי

אנדריי פְּלַטוֹנוֹב, כמוהו כמיכאיל בּוּלְגַקוֹב ואִיסאק בַּאבֶּל, הוא אחד משלושת ענקי הפרוזה שקמו לספרות הרוסית במחצית הראשונה של המאה ה-20. משלושתם הוא הפחות ידוע במערב, הן משום שהיה האחרון שהותר לפרסום בברית-המועצות, והן משום שברבים מכתביו פלטונוב הוא סופר ל"מיטיבי קרוא". סגנונו – אישי וייחודי כל-כך, ולכן קשה פה ושם לפענוח –

סִפּורָה שֶל ילְדָה לַפִית הַחַיָה בַּצָפון הָרָחֹוק. הִיא יֹודַעַת לֶאֱרֹג, לִשְטֹף כלִים ולְהַחְלִיק בְמִגְלָשַיִם. יש לָה אַיל צְפֹונִי גָדול מּשֶּלה וְכֶלֶב שֶהִיא אֹוהֶבֶת מְאֹד. בָאָבִיב נֹודְדִים הָאַּיָלִים לַמִרְעֶה בהָרִים, וְאַנְשֵי הַכְפָר מִתְלַוִים אֲלֵיהֶם. אֶלֶה־קָרי רֹוצָה לְהִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם לַמַּסָע ע

25 שנים מנהלת נעמי את גן הילדים שלה בצפון הישן של תל אביב, לא הרחק מחוף "מציצים". אין זה דבר קל, לשאת באחריות לביטחונם ולרווחתם של ילדיהם של אחרים, הורים שבעבורם הגננת אינה אלא מין שמרטף ששירותיו נקנים בכסף. נעמי עזבה בעל בקיבוץ בנסיבות קשות ויחסיה עם בנה שבגר בינתיים נותרו מנוכרים וכאובים. על אף הקשיים היא מנסה להרעיף על הילדים חמימ

מהדורה מחודשת לתרגום המופתי של נילי מירסקי (עם עובד, 1981) לארבעה סיפורים של אנטון צ'כוב: 'פריחה שנתאחרה', 'שלוש שנים', 'ממלכת נשים', ו'מעשה משעמם'. בסגנון מעודן ועתיר ניואנסים אירוניים ובהתבוננות מפוכחת ואפילו אכזרית מעט חושף הפרוזאיקן הרוסי הדגול את חולשות טבע האדם ואת מצוקתו הקיומית. הכמיהה לאושר, שכמו נמצא בהישג יד ואף על פי כן הו

ילדת פלא הוא סיפור התבגרות נוגע ללב, שקשיי הקיום והתפעמות אינסופית מן החיים שזורים בו זה בזה. גיבוריו של הספר הם ילדים אך אין זה סיפור סנטימנטלי אלא סיפור מלא הומור ואהבת חיים על אהבת אחים ועל הקשר המשתנה בין אם לבנה, המראה שוב כמה אכזרית ונפלאה היא הילדות. הסיפור עצמו מתרחש באוסלו, בתחילת שנות השישים, אז משתנים ללא היכר חייהם של פִ

"אינדיבידואליות: הפרוייקט הבלתי - אפשרי הוא מאמץ שאפתני, ועם זה מוצלח מאד, לחקור את מוטיב היצירה העצמית. תיאורי התהליכים הטיפוליים של שטרנגר הם אינטיליגנטיים ורגישים מאוד, וניתוחיו - השואבים את השראתם מהפסיכואנליזה ומן הספרות והפילוסופיה - מצטיינים ברוחב יריעה מופלא, אך תרומה חשובה זו לתיאוריה ולפרקטיקה של הפסיכותרפיה התברכה בת

אמיליה בת הארבע־עשרה מגיעה עם אביה מארגנטינה לשכונת עולים בישראל של שנות השמונים, מסתירה צלקת ישנה וסוד. היא פוגשת את בטי, בת למשפחה גרוזינית שהוריה מחפשים עבורה שידוך, ואת נטליה הרוסייה, שאביה רודף הנשים מעריץ את הרב כהנא. שלוש הבנות הופכות לחברות־נפש. יחד הן סוחבות שבועוני נשים מהמכולת, חולמות על ליווי'ס 501, על טום קרוז ועל חבר