מדף הספרים של כריסטיאן - הספרים שדירג

אם יש ספר אחד שכאילו נכתב במיוחד לשיפור האקלים החברתי-פוליטי והספרותי הנוכחי בישראל, הספר הזה הוא פרנסוס על גלגלים. מדובר בקלאסיקה שנונה משנת 1917 מאת הסופר האמריקאי כריסטופר מורלי שמוריו הספרותיים היו בין היתר ויליאם שייקספיר, ארתור קונן דויל, וולט ויטמן ומארק טווין. איך יכול ספר שבסך הכל מתאר הרפתקה קצבית על סוסים בין העיירות ב

מר מאני` אינו רק הנסיון הספרותי הנועז ביותר של א.ב. יהושע עד כה, אלא גם, להרגשתי, אחד הרומנים הגדולים של הספרות העברית החדשה. זהו ספר רחב - יריעה, רומן ים - תיכוני, סיפורה של משפחה ספרדית לאורך כ200 - שנה, הנחשף באמצעות 5 שיחות בנקודות צומת היסטוריות. המשוחחים (שאת חלקו של אחד מהם על הקורא תמיד להשלים) ``נשאבים`` אל סיפור המשפחה ותוהים איש

נונו הוא בנו של איש משטרה בכיר. אמו מתה כשהיה תינוק, והנפש הקרובה אליו ביותר היא גבי, מזכירתו של אביו. בתחילת הסיפור הוא עולה על הרכבת בירושלים ונוסע לביקור משפחתי בחיפה. הוא לא יגיע לשם. במקום זה הוא יקלע ל"חטיפה" ולמסע של פשעים קטנים וגדולים, מטורפים ואביריים, בעוד הוא נמלט מן המשטרה המחפשת אחריו. במהלך המאורעות המתעתעים נחש

שלוש ד', בחדש הוא מקום קבורתה של ברכה, אימו של יואב צדוק, גיבור הספר, המשמש כעין ציר לעלילותיו, זהו סיפור אהבה טראגי, גירסה עכשווית בוטה ופשוטה לכאורה, אך בה בעת עמוקה וסבוכה, של "אדיפוס המלך", סיפור אהבה חי, תוסס, מרתק, מרגש וכואב, של יואב לאפרת, כתוב בשפה עסיסית וסוחפת, המתרחש בין באר-שבע, קיבוץ חצרים וברלין.

שלוש נובלות מכונסות בקובץ הר העצה הרעה: "הר העצה הרעה", "אדון לוי", "געגועים". כל אחת מהן עומדת בפני עצמה אך לכל השלוש שתי תכונות מקשרות: המקום והזמן: המקום, בכל שלושת הסיפורים, הוא ירושלים, והזמן - שלהי תקופת המנדט. הר העצה הרעה, מקום הנטוע במסורת הנוצרית, הוא גם מקום מושבו של הנציב העליון הבריטי, מוקד המאבק בין השליטים הבריטיים לבין הי

עמוס עוז - שתיקת השמים. עגנון משתומם על אלוהים. גיבוריו מתרוצצים באימה ובייאוש, מבקשים לצעוק אל בוראם. האם יש מי ששומע אותם? האם יש בכלל טעם למעשיהם? כך קורא עמוס עוז את עגנון ואת יצירותיו, כסיפור מתסכל של בני אדם הנבוכים אל מול מעשיו של אלוהים ואינם מבינים כלל את תכלית קיומם. עגנון לפי עוז עומד מול השמים עמידה שיש בה גם כיסופים ואהב

סיפורו של זוג צעיר ואוהב - פקיד יהודי (שאינו יודע הרבה על יהדותו) וגרמנייה בת למשפחת פועלים (שאינה יודעת כיצד נראה יהודי) - הנאבק לשרוד בצל המשבר הכלכלי, האינפלציה והמצוקה בגרמניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה. מתוך אכפתיות עמוקה לגורלם של קורבנות דורו מתאר הנס פאלאדה את מאבק הקיום האכזרי השוחק־כול אל מול ההרמוניה הזוגית המופלאה, שהיא

בפינת הרחובות פאל ומריה נצב מגרש ריק-חזיון נדיר בעיר הצפופה בודפשט. לבוקא, נמצ`ק, צ`לה, ברבש, קולנאי ושאר הנערים מחבורתם משמש השטח שמאחורי גדר הקרשים מקום כמעט יחיד שבו הם יכולים לשחק מבלי שהמבוגרים יאסרו עליהם כמעט כל הנאה. והנה נפל דבר: כנופית הגן הבוטני, ובראשה פרי אץ` הנורא והאחים פסטור בעלי האגרוף, מחליטה להשתלט על המגש הריק כד

"מישהו לרוץ איתו" הוא סיפור מתח, וחיפוש ואהבה. אסף, נער ביישן וגמלוני בן שש עשרה, נעקר משגרת יומו כשהוא נשלח למשימה חסרת סיכוי: לאתר את הבעלים של כלב גדול ופרוע שנמצא משוטט ברחובות ירושלים - והוא זה שיריץ כבסחרחורת את העלילה של אסף בספר. כך מגיע אסף לאנשים ולמקומות שבאמצעותם נגלה לו, כמו בפאזל, סיפור מופלא השואב אותו לתוכו - סיפורה

יצירת המופת לבד בברלין, המבוססת על סיפור אמיתי, נכתבה על ידי סופר שראה כיצד חייו מתפוררים תחת המשטר הנאצי. הספר תורגם לאנגלית בשנת 2009 וכעת הוא יוצא לאור לראשונה בעברית. הספר מציג תמונה מדויקת של החיים בברלין בימיה האפלים של גרמניה, ומספר את קורותיו של זוג ממעמד הפועלים אשר מחליט לעשות מעשה בעקבות נפילתו של בנם בחזית. הם בוחרים בהת

אילו יכולתם לבודד רגע אחד מחייכם, ולהפוך אותו לערסל שתוכלו לשוב ולהתכרבל בו מתי שתרצו – באיזה רגע הייתם בוחרים? מה הייתם מוכנים לעשות כדי להשיב לרשותכם את הזיכרונות היקרים לכם ביותר, אם הייתם עלולים לאבד אותם לנצח? עם הדילמות האלה נאלצת להתמודד ליז פיין, צעירה רגילה, בת 23, עם חיים "לא כל כך רגילים", כדבריה. מסלול חייה המבטיח של ליז נ

מה שמתחיל בניו יורק, בערב קר בראשית החורף, ייגמר בכניסה ליפו בשיאו המסמא של הקיץ. הם נפגשים במקרה, ליאת וחילמי, ולמשך חורף קפוא אחד, במרחב הזר של העיר הענקית, תוחמים להם טריטוריה אינטימית, קצרת מועד, ייקום בשניים. כוחות מנוגדים מפעילים אותם: מכאן כמיהה להתמזג גוף ונפש, ומכאן החרדה להיבלע בזולת ולהיטמע עד בלי הכר. הרחק מהבית, ברחובו

תיק חבצלת הקדמה לספר התמסרות מאת בצלאל צ'ריקובר בוקר אחד צלצל הטלפון על שולחני. הרימותי את השפופרת. מעברו השני של הקו שמעתי קולה של נערה. "שלום, שמי חבצלת". השם לא אמר לי מאומה. קולה היה שקט ועדין. היא שאלתני אם יהיה לי ענין בהוצאתו לאור של ספר ובו מכתבים שכתבה. בהמשך השיחה הבינותי כי מדובר במכתבים אותנטיים, וכי אלה הם במהות

במסגרת לימודי האנתרופולוגיה באוניברסיטת קליפורניה, עסק קרלוס קסטנדה באיסוף מידע על צמחי מרפא שונים ששימשו את האינדיאנים בסונורה, מקסיקו. כך פגש לראשונה את דון חואן - אינדיאני שנודע בתכונותיו המאגיות יוצאות הדופן והיה מוקף יראה והערצה. בהאש שבפנים מתחיל קסטנדה לספר על אודות התורה המופלאה שלימדהו דון חואן החמקמק, הלגלגן כלשהו, המ

זרח השמש נחשב מייד עם צאתו לאור לרומן גדול וביסס את מעמדו של ארנסט המינגוויי כאחד מאמני הפרוזה החשובים ומהיוצרים הבולטים בתקופתו. וזרח השמש, אולי יותר מכל ספר אחר, מבטא את תחושת החרדה שפקדה את הדור שלאחר מלחמת העולם הראשונה אשר כונה "הדור האבוד". סיפור יפהפה זה על חבורה של גולים אמריקאים ואנגלים בשנות השלושים לחייהם – ליידי ברט א

“לפחות דבר אחד למדתי בחיי הארוכים: באהבה אנחנו לומדים מי היינו רוצים להיות; במלחמה אנחנו מגלים מי אנחנו באמת”. צרפת, 1940. בכפר השלו קאריבו נפרדת ויאן מבעלה האהוב אנטואן, שנשלח לחזית. כשצרפת נכבשת בידי הגרמנים, מגיעה איזבל, אחותה הצעירה והמרדנית, לעזור לה בטיפול בבתה. אל הבית פולש קצין גרמני בשם בק, ושתי האחיות נאלצות לחיות עם האויב

"עמדתי מוקף עד - לאין - תקוה במעגל רוחש של אוכלי אדם משוחים בצבעי המלחמה ומנופפים רמחים וחניתות. בידים ריקות הכיתי בהם על ימין ועל שמאל, ואחרים, רבים מספור, נהרו ובאו בזעקות - קרב מחביון היער... וכבר כוחותי הלכו ואזלו והמון האויבים סגרו עלי בשינים לטושות ובצהלת - נצחון ואז שרקתי אני שריקה אחת נמוכה ומתוך הסבך זינק עליהם הזאב הפרטי ש

בספרו החדש, בין חברים, חוזר עמוס עוז אל המקום ואל הזמן שבהם צמחה יצירתו: אל הקיבוץ של סוף שנות החמישים. שמונת הסיפורים שבקובץ מתרחשים בקיבוץ הדמיוני יקהת, ומשרטטים דיוקנאות מפליאים בעדינותם של נשים וגברים החולמים חלומות אינטימיים וחווים מכאובים פרטיים בצלו של אחד החלומות הקולקטיביים הגדולים בתולדות המאה העשרים. אב מבוגר שבתו ה

בשני ספריה הראשונים הראתה ביירון קייטי כיצד אפשר לשים קץ לסבל באמצעות חקירת המחשבות המלחיצות היוצרות אותו, בעזרת תהליך של חקירה עצמית שאותו היא מכנה "העבודה". עכשיו, בספר אלף שמות לאושר, היא מעודדת אותנו לגלות את החירות המתאפשרת בעקבות אותה חקירה.   ביירון קייטי מגיבה כאן לספר הסיני הקלאסי טאו טֶה צ'ינג מאת לאו טסו, שתורגם לאנגלית